שינויים

]יוסי גרינשטיין, מעריב, 11.10.2012</ref>

]יוסי גרינשטיין, מעריב, 11.10.2012</ref>

   

   

בישראל יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי  וב- 521 אלף ללא מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

בישראל יש 2.22 מיליון משקי בית: ב-1.8 מיליון מהם המפרנס העיקרי הוא שכיר, ב-220 אלף משקי בית המפרנס העיקרי הוא עצמאי  וב-521 אלף ללא מפרנס (מובטלים וגמלאים). <ref name="grinstain_2012"/>

===התפלגות הכנסות של שכירים===

===התפלגות הכנסות של שכירים===

39.5% מהכנסות משקי הבית מגיעות לחמישון העליון לעומת 6.7% שמגיעות לחמישון התחתון.<ref name="grinstain_2012"/>

39.5% מהכנסות משקי הבית מגיעות לחמישון העליון לעומת 6.7% שמגיעות לחמישון התחתון.<ref name="grinstain_2012"/>

הפערים בפועל שונים מנתונים אלה: [[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו ביטוח לאומי שמועברים לעניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו) והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון. התפלגות ההכנסות בפועל בכלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו מובטלים, או פנסיונרים.  

הפערים בפועל שונים מנתונים אלה: [[תשלומי העברה]] (תשלומים כמו ביטוח לאומי שמועברים לעניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מ[[הון]] (בעלות על חברות, מניות וכו') והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון. התפלגות ההכנסות בפועל בכלל האוכלוסייה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים כמו מובטלים, או פנסיונרים.  

===המאיון עליון===

===המאיון עליון===

הכנסות המאיון העליון גבוהות בקרב העצמאיים - כ 4,200 איש - הסתכמה בשנת 2010 בכ- 26 מיליארד שקל (סכום גבוה יותר מתקציב הבריאות). ההכנסה החודשית הממוצעת בכ- 510,000 שקל לחודש, 6.1 מיליון שקל לשנה. הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ- 61% , מ-16 מיליארד שקל ל-26 מיליארד שקל. גידול של 10 מיליארד שקל, כ-2.4 מיליון שקל לאדם.  

הכנסות המאיון העליון גבוהות בקרב העצמאיים - כ-4,200 איש - הסתכמה בשנת 2010 בכ-26 מיליארד שקל (סכום גבוה יותר מתקציב הבריאות). ההכנסה החודשית הממוצעת בכ- 510,000 שקל לחודש, 6.1 מיליון שקל לשנה. הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ-61%, מ-16 מיליארד שקל ל-26 מיליארד שקל. גידול של 10 מיליארד שקל, כ-2.4 מיליון שקל לאדם.  

מרכיב ההכנסות מעבודה בקבוצה זו נאמד בכ-30%, והיתרה מהכנסות הון ורכוש. על מרכיב ההכנסות משכר הם שלמו מס שולי של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20% - 25%.סה"כ הם שילמו כ- 25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.

מרכיב ההכנסות מעבודה בקבוצה זו נאמד בכ-30%, והיתרה מהכנסות הון ורכוש. על מרכיב ההכנסות משכר הם שלמו מס שולי של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20% - 25%.סה"כ הם שילמו כ-25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.

הכנסתם המצרפית של כ- 32,000 איש המהווים את המאיון העליון באוכלוסייה, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בשנת 2010 בכ- 53 מיליארד שקל. ההכנסה החודשית הממוצעת הסתכמה בכ- 139,000 שקל לחודש, 1.7 מיליון שקל לשנה. ניתן להשוות הכנסות אלו לשכר הרמטכ"ל - 50,000 ש"ח בחודש. [http://finance.walla.co.il/?w=/2952/1854777]

הכנסתם המצרפית של כ-32,000 איש המהווים את המאיון העליון באוכלוסייה, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בשנת 2010 בכ-53 מיליארד שקל. ההכנסה החודשית הממוצעת הסתכמה בכ-139,000 שקל לחודש, 1.7 מיליון שקל לשנה. ניתן להשוות הכנסות אלו לשכר הרמטכ"ל - 50,000 ש"ח בחודש. [http://finance.walla.co.il/?w=/2952/1854777]

===ניידות בין עשירוני הכנסה===

===ניידות בין עשירוני הכנסה===

על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו 90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330]   

על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, [[ניידות כלכלית|הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה]] ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו-90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.1626330]   

מידת [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] מאפשרת לבדוק עד כמה הכלכלה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]]- שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון.

מידת [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] מאפשרת לבדוק עד כמה הכלכלה [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]]- שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון.

===אי שוויון בהוצאות ובחסכון===

===אי שוויון בהוצאות ובחסכון===

פועל יוצא של אי השוויון בהכנסות, הוא אי שוויון בהוצאות. אי השוויון בהוצאות מודד בצורה מדוייקת יותר כיצד אנשים חיים ברגע זה, עם זאת הוא מסתיר היבט חשוב והוא אי שוויון בחסכון. נכון לשנת 2012, בעוד ש-4 העשירונים התחתונים אינם חוסכים דבר, ו-3 העשירונים התחתונים לוקחים הלוואות (ההוצאות שלהם גדולות יותר מההכנסות), הרי שמשקי בית חוסכים מעל 4000 ש"ח בחודש החל מהעשירון ה-7, ואילו העשירון העליון חוסך 16 אלף ש"ח בחודש בממוצע, שהם 47% משכרו. [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201315299]

פועל יוצא של אי השוויון בהכנסות, הוא אי שוויון בהוצאות. אי השוויון בהוצאות מודד בצורה מדוייקת יותר כיצד אנשים חיים ברגע זה, עם זאת הוא מסתיר היבט חשוב והוא אי שוויון בחסכון. נכון לשנת 2012, בעוד ש-4 העשירונים התחתונים אינם חוסכים דבר, ו-3 העשירונים התחתונים לוקחים הלוואות (ההוצאות שלהם גדולות יותר מההכנסות), הרי שמשקי בית חוסכים מעל 4000 ש"ח בחודש החל מהעשירון ה-7, ואילו העשירון העליון חוסך 16 אלף ש"ח בחודש בממוצע, שהם 47% משכרו. [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201315299]

להלן התפלגות הוצאות התצרוכת בין עשירונים שונים , נכון לשנת 2003.[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

להלן התפלגות הוצאות התצרוכת בין עשירונים שונים, נכון לשנת 2003.[http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

{| {{table}}

{| {{table}}

| אחזקת דירה||2,083||10.7%||436||9.8%||1010||10.0%||4.8||1.09

| אחזקת דירה||2,083||10.7%||436||9.8%||1010||10.0%||4.8||1.09

|-

|-

| ריהוט וציוד לבית , הלבשה והנעלה סיגריות, קוסמטיקה, שירותים משפטיים ועוד ||2,390||12.2%||468||10.5%||1249||12.3%||5.1||1.16

| ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה סיגריות, קוסמטיקה, שירותים משפטיים ועוד ||2,390||12.2%||468||10.5%||1249||12.3%||5.1||1.16

|-

|-

| בריאות||849||4.4%||244||5.5%||485||4.8%||3.5||0.79

| בריאות||849||4.4%||244||5.5%||485||4.8%||3.5||0.79

בשנת 2003 הייתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בעשירון העליון 19,512 ₪ לחודש, פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (4,449 ₪). ופי 2 יחסית למשק בית ממוצע. כאשר מסתכלים על הפערים לנפש, הפערים גדולים יותר שכן בעשירון העליון יש 2.9 נפשות ובעשירון התחתון יש 4.3 נפשות בממוצע. [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בשנת 2003 הייתה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית בעשירון העליון 19,512 ₪ לחודש, פי 4.4 מההוצאה לתצרוכת בעשירון התחתון (4,449 ₪). ופי 2 יחסית למשק בית ממוצע. כאשר מסתכלים על הפערים לנפש, הפערים גדולים יותר שכן בעשירון העליון יש 2.9 נפשות ובעשירון התחתון יש 4.3 נפשות בממוצע. [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה.  הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, פלפונים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פרוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופרוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.  

עשירונים שונים מוציאים סכומים שונים באופן מוחלט, ואחוז שונה מהשכר שלהם על סוגי מוצרים שונים כביטוי ל[[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. בעוד העשירון התחתון מוציא מעל 60% מההוצאות שלו על דיור, מזון ובריאות, העשירון העליון מוציא רק 36% מהכנסותיו על סעיפים אלה.  הפערים בין ההוצאה המוחלטת בין השכבות השונות בולטים במיוחד בסעיפים של תחבורה ותקשורת (יותר טיסות לחו"ל, ושימוש גבוה יותר במכונית יחסית לנסיעות ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]], צריכה של טלוויזיה, קולנוע, טלפונים ניידים וכו') ובתחומים של חינוך תרבות ובידור. בשני התחומים הפער המוחלט בין העשירונים גבוה פי 9 ויותר בין משקי הבית. פרוש הדבר הוא בין היתר הוא [[אי שוויון תחבורתי]] - לעשירים יותר גישה טובה יותר למקורות תעסוקה, קניות וחינוך. היבט נוסף הוא קיום של [[מלכודת עוני]] בין דורית - חלק ניכר מהעוני של העניים מתרגם לתת-השקעה ב[[חינוך]] ביחס לעשירים יותר, ופרוש הדבר הזדמנויות פחות טובות עבור ילדיהם ואולי גם [[כשל שוק]] בהקשר של [[מוצר ציבורי]] בחינוך.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

על הוצאות "חיונית" לשרידה המיידית כמו מזון, בריאות ודיור, העניים ביותר הוציאו בשנת 2003 2,700 ש"ח לעומת 7,000 ש"ח שהוציאו העשירים ביותר ו-4,500 ש"ח שיצאו בממוצע. הפער בין העשירים לעניים בתחומים אלה היה גבוה פי 2.6. ב-3 התחומים האלה אחוז ההוצאה של העשירים מסך ההוצאה שלהם נמוך מאחוז ההוצאה של העניים ביותר. בשאר ההוצאות (חינוך, תקשורת, תחבורה, ריהוט וכו') הפערים גדולים עוד יותר - בעוד העניים הוציאו 1,700 ש"ח בחודש, העשירים הוציאו בממוצע למשפחה סכום גבוה פי 7 - 12,500 ש"ח.  

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון הגבוה ביותר היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהולים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

בתחום המזון לדוגמה אפשר לראות כי משפחה בעשירון העליון מוציאה פי 3 יותר כסף יחסית למשפחה בעשירון התחתון. אולם כאשר מסתכלים על תחום המזון ביתר פירוט רואים כי ברוב הסעיפים ההוצאה של העשירון הגבוה ביותר היא רק פי 2.5 ביחס לעשירון התחתון ברוב הסעיפים, והפרשים גבוהים יותר יש במזון יוקרתי כמו משקאות אלכוהולים (פי 5) ובאכילה מחוץ לבית (פי 7). [http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4CAF254F-1FB9-4FF9-A759-24AC747BFAE2/0/X6143.doc]

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

===בעלות על מוצרים בני קיימא===

בבעלות על מוצרים בני קיימא שונים יש הבדלים בין מוצרים שונים. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2010.יש מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, או טלפון נייד אחד לפחות שבהן מעל 90% מהאוכלוסייה מחזיקים, ללא הבדל בין העשירונים. יש מוצרים פופולרים אחרים כמו מזגן, מיקרו-גל, קו טלפון וטלוויזיה שבהם מעל 50% מהאוכלוסייה מחזיקה גם במשקי בית העניים ביותר. יש מוצרים שאותם העניים מחזיקים יותר יחסית לעשירים כמו צלחות לווין, ממיר דיגיטלי, ותנור לבישול ואפייה. [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls]

בבעלות על מוצרים בני קיימא שונים יש הבדלים בין מוצרים שונים. על פי נתוני הלמ"ס משנת 2010.יש מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, או טלפון נייד אחד לפחות שבהן מעל 90% מהאוכלוסייה מחזיקים, ללא הבדל בין העשירונים. יש מוצרים פופולריים אחרים כמו מזגן, מיקרו-גל, קו טלפון וטלוויזיה שבהם מעל 50% מהאוכלוסייה מחזיקה גם במשקי בית העניים ביותר. יש מוצרים שאותם העניים מחזיקים יותר יחסית לעשירים כמו צלחות לווין, ממיר דיגיטלי, ותנור לבישול ואפייה. [http://www.cbs.gov.il/publications13/1517/excel/t12.xls]

במוצרים אחרים יש בעלות של העשירים יותר על מוצרים בני קיימא. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט בשנת 2010 ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל 55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

במוצרים אחרים יש בעלות של העשירים יותר על מוצרים בני קיימא. עד העשירון הרביעי למעל 70% מהאוכלוסייה אין מייבש כביסה בעוד שמעל 50% מהעשירון התשיעי והעשירי יש מייבשים. מדיח כלים או הסקה לדירה נפוצה פי 10 בעשירון העשירי יחסית לעשירון הראשון, והחזקה של קו טלפון שני נפוצה פי 12. ל-60% מהעשירון הראשון לא היה חיבור לאינטרנט בשנת 2010 ורק בעשירון ה-3 לרוב התושבים היה חיבור כזה. ל 55% בעשירון התחתון היה מחשב, לעומת 94% בעשירון העליון.  

בממוצע לישראל, ל 60% ממשקי הבית יש מכונית. רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית, נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל 40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון השביעי ל 71% יש מכונית ובעשירון העשיר ביותר ל-94% ממשקי הבית יש מכונית, פי 4.5 ממשק הבית העניים. הפער התחברותי גבוה בהרבה בהקשר של מכונית שנייה. במשקי הבית העניים ביותר רק 2% מחזיקים מכונית שנייה, נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל 49% ממשקי הבית יש מכונית שניה, פי 26 יחסית למשקי הבית העניים ביותר. פרוש הדבר הוא שיש [[אי שוויון תחבורתי]] הפוגע בעיקר בנשים (או במפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי ב[[תחבורה ציבורית]]. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה [[מלכודת עוני]] שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה.

בממוצע לישראל, ל-60% ממשקי הבית יש מכונית. רק ל-20% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מכונית, נתון זה משתנה במהירות כבר בעשירון השני שבו ל-40% ממשקי הבית יש מכונית, בעשירון השביעי ל-71% יש מכונית ובעשירון העשיר ביותר ל-94% ממשקי הבית יש מכונית, פי 4.5 ממשק הבית העניים. הפער התחבורתי גבוה בהרבה בהקשר של מכונית שנייה. במשקי הבית העניים ביותר רק 2% מחזיקים מכונית שנייה, נתון זה עולה ל-13% ממשקי הבית בעשירון ה-5 ול-33% בעשירון ה-8, בעשירון העליון ל-49% ממשקי הבית יש מכונית שניה, פי 26 יחסית למשקי הבית העניים ביותר. פרוש הדבר הוא שיש [[אי שוויון תחבורתי]] הפוגע בעיקר בנשים (או במפרנס השני במשק הבית) שכן בעוד שבישובי פריפרייה הציבור עני יותר, המפרנס השני במקומות אלה תלוי ב[[תחבורה ציבורית]]. היות ו[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] אינה יעילה, הדבר מהווה [[מלכודת עוני]] שבו נשים עניות יותר, בעיקר בפריפריה, מתקשות להיכנס לשוק העבודה.

===בעלות על דירות===

===בעלות על דירות===