שינויים

היבט אחד קשור ל[[תרבות הצריכה|צריכה מוגברת]] של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר [[זיהום]] וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?=] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות בשכולות 8-9.  

היבט אחד קשור ל[[תרבות הצריכה|צריכה מוגברת]] של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר [[זיהום]] וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[http://www.themarker.com/news/israel2021/1.1556440?=] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות בשכולות 8-9.  

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות היתה כ-6000 קווט"ש  לעומת כ-4000 בערים קווט"ש העניות.  

* צריכת החשמל לתושב בערים העשירות היתה כ-6000 קוט"ש  לעומת כ-4000 בערים קוט"ש העניות.  

* רמת הנסועה לתושב בערים עשירות היתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות

* רמת הנסועה לתושב בערים עשירות היתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות

* צריכת המים העירונית באשכול העשירי היתה כ-300 קוב (מטר מעוקב) לנפש, לעומת כ-100 קוב באשכול חמישי ו-50 קוב באשכול הראשון העני ביותר.  

* צריכת המים העירונית באשכול העשירי היתה כ-300 קוב (מטר מעוקב) לנפש, לעומת כ-100 קוב באשכול חמישי ו-50 קוב באשכול הראשון העני ביותר.