שינויים

===ריכוזיות במשק===

===ריכוזיות במשק===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משפחות ההון בישראל]],[[קשרי הון שלטון]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משפחות ההון בישראל]],[[קשרי הון שלטון]]}}

מספר מצומצם של משפחות - כ 18 משפחות - שולטות על חלקים חשובים במשק הישראלי - [[בנקאות בישראל|בנקים]], [[ביטוח בישראל|חברות ביטוח]], חברות דלק, רכב, נדל"ן, [[שוק המזון בישראל|מזון]], תקשורת וכו'. המשפחות משתמשות בכוחן כדי להגן על [[חברות פירמידה|פירמות פירמידה]] ועל [[אוליגופולים]] ו[[מונופולים]], וכדי לגרוף רווחים מהציבור בצורות שונות.  

מספר מצומצם של משפחות - כ-18 משפחות - שולטות על חלקים חשובים במשק הישראלי - [[בנקאות בישראל|בנקים]], [[ביטוח בישראל|חברות ביטוח]], חברות דלק, רכב, נדל"ן, [[שוק המזון בישראל|מזון]], תקשורת וכו'. המשפחות משתמשות בכוחן כדי להגן על [[חברות פירמידה|פירמות פירמידה]] ועל [[אוליגופולים]] ו[[מונופולים]], וכדי לגרוף רווחים מהציבור בצורות שונות.  

גריפת רווחים על חשבון הציבור יכולה להעשות במגוון צורות שאינן נוגעות בהכרח לתקציב הממשלה: על ידי [[רווח מונופוליסטי]] בשוק בו פועלות החברה; על ידי מכס גבוה או הגנות אחרות מפני ייבוא; על ידי קבלת [[אשראי]] ו[[מינוף פיננסי]] מהבנקים ו[[משקיעים מוסדיים]] על חשבון החוסכים הקטנים; על ידי [[חברות ציבוריות בישראל|דירקטורים צולבים]] ופגיעה במשקיעים בבורסה וב[[פנסיה בישראל|קרנות הפנסיה]]; על ידי עסקאות נדל"ן גדולות שמבוצעות בניגוד לתוכניות מתאר. היבט נוסף הוא [[עלויות חיצוניות]] שאינן מופנמות כמו [[זיהום תעשייתי]] מצד מפעלים.  

גריפת רווחים על חשבון הציבור יכולה להיעשות במגוון צורות שאינן נוגעות בהכרח לתקציב הממשלה: על ידי [[רווח מונופוליסטי]] בשוק בו פועלות החברה; על ידי מכס גבוה או הגנות אחרות מפני ייבוא; על ידי קבלת [[אשראי]] ו[[מינוף פיננסי]] מהבנקים ו[[משקיעים מוסדיים]] על חשבון החוסכים הקטנים; על ידי [[חברות ציבוריות בישראל|דירקטורים צולבים]] ופגיעה במשקיעים בבורסה וב[[פנסיה בישראל|קרנות הפנסיה]]; על ידי עסקאות נדל"ן גדולות שמבוצעות בניגוד לתוכניות מתאר. היבט נוסף הוא [[עלויות חיצוניות]] שאינן מופנמות כמו [[זיהום תעשייתי]] מצד מפעלים.  

יש גם מספר צורות בהן תקציב הממשלה יכול לסייע לחברות: קבלת סובסידיות מהממשלה או מעיריות, תמרון הממשלה ורשויות מקומיות להקלה במיסוי, והטיית מכרזים ממשלתיים.  

יש גם מספר צורות בהן תקציב הממשלה יכול לסייע לחברות: קבלת סובסידיות מהממשלה או מעיריות, תמרון הממשלה ורשויות מקומיות להקלה במיסוי, והטיית מכרזים ממשלתיים.  

בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם השלישי, קצב [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול מהיר של האוכלוסייה]] - כ-1.8% גידול בשנה. [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] עצמו גורם לייקור [[משאבי טבע בישראל|משאבי טבע]] כמו [[קרקע בישראל|קרקע]], [[משק המים בישראל|מים]], [[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]] ו[[משק המזון בישראל|מזון]]. נכון לשנת 2013 רוב הערך הקלורי שנצרך בישראל, רוב מקורות ה[[אנרגיה]] וחלק גדול מ[[טביעת רגל מימית|צריכת המים הכוללת]] (כולל צריכת מים עקיפה דרך מוצרים) מיובאים ממדינות אחרות.  

בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם השלישי, קצב [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול מהיר של האוכלוסייה]] - כ-1.8% גידול בשנה. [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] עצמו גורם לייקור [[משאבי טבע בישראל|משאבי טבע]] כמו [[קרקע בישראל|קרקע]], [[משק המים בישראל|מים]], [[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]] ו[[משק המזון בישראל|מזון]]. נכון לשנת 2013 רוב הערך הקלורי שנצרך בישראל, רוב מקורות ה[[אנרגיה]] וחלק גדול מ[[טביעת רגל מימית|צריכת המים הכוללת]] (כולל צריכת מים עקיפה דרך מוצרים) מיובאים ממדינות אחרות.  

גידול האוכלוסין גורם להגדלת הביקוש לדיור ולייקור הקרקע גורם ל[[שוק הדיור בישראל|ייקור הדיור]]. יחד עם [[תחבורה מוטת רכב פרטי]] ו[[פרבור]] האוכלוסייה גידול האוכלוסין גורר [[פרבור בישראל]] שמעלה עוד יותר את הביקוש לקרקע ויוצר גם [[פקקי תנועה]]. הגדלת השטח הבנוי פרושו פחות שטח המוקדש ל[[חקלאות בישראל]] ופרוש הדבר ייבוא של יוצר מוצרי מזון. היבט דומה מתרחש גם בתחום [[משק המים בישראל]] - גידול האוכלוסין גורר הקצאת פחות מים לחקלאות, אטימת האקוויפרים על ידי בניה ותשתיות וכן הגדלת הביקוש למים.  

גידול האוכלוסין גורם להגדלת הביקוש לדיור ולייקור הקרקע גורם ל[[שוק הדיור בישראל|ייקור הדיור]]. יחד עם [[תחבורה מוטת רכב פרטי]] ו[[פרבור]] האוכלוסייה גידול האוכלוסין גורר [[פרבור בישראל]] שמעלה עוד יותר את הביקוש לקרקע ויוצר גם [[פקקי תנועה]]. הגדלת השטח הבנוי פירושו פחות שטח המוקדש ל[[חקלאות בישראל]] ופרוש הדבר ייבוא של יוצר מוצרי מזון. היבט דומה מתרחש גם בתחום [[משק המים בישראל]] - גידול האוכלוסין גורר הקצאת פחות מים לחקלאות, אטימת האקוויפרים על ידי בניה ותשתיות וכן הגדלת הביקוש למים.  

דברים אלה תורמים לייקור [[יוקר המחיה בישראל]]. יוקר המחיה הגדל פוגע בכל שכבות האוכלוסייה, לא רק בעניים, אבל פגיעתו חזקה יותר עבור מעמד הביניים ועבור העניים. לדוגמה ייקור הדיור יכול לשפר את מצבם של בעלי הדירות, אבל הוא מרע את מצבם של רוכשי הדירות החדשות, ואת מצבם של השוכרים. העניים מוציאים אחוז גדול יותר של מסך הכנסתם על מזון ודיור וכשאלה מתייקרים הדבר פוגע בעניים בצורה קשה יותר.  

דברים אלה תורמים לייקור [[יוקר המחיה בישראל]]. יוקר המחיה הגדל פוגע בכל שכבות האוכלוסייה, לא רק בעניים, אבל פגיעתו חזקה יותר עבור מעמד הביניים ועבור העניים. לדוגמה ייקור הדיור יכול לשפר את מצבם של בעלי הדירות, אבל הוא מרע את מצבם של רוכשי הדירות החדשות, ואת מצבם של השוכרים. העניים מוציאים אחוז גדול יותר של מסך הכנסתם על מזון ודיור וכשאלה מתייקרים הדבר פוגע בעניים בצורה קשה יותר.  

השפעה נוספת של גידול האוכלוסייה היא הקטנת בסיס המס יחסית לגודל של [[מוצרים ציבוריים]]. רוב הגידול מתקיים בחברה המוסלמית, בדגש על החברה הבדואית, וכן בחברה החרדית. בעוד ששיעור הפריון (מספר ילדים לאשה) עומד בחברה היהודית הכללית וכן בזו הנוצרית על כ 2.1-2.8 ילדים, בחברות החרדיות והמוסלמיות בדרום שיעור הפריון הוא 7-9 ילדים. אוכלוסיות אלה הן גם האוכלוסיות העניות ביותר שחלקן לא עובד וחלקן עובד בעבודות בשכר נמוך שלא עובר את בסיס המס לתשלום מס הכנסה. דבר זה גורם לעומס גדל והולך על המוצרים הציבוריים של המדינה כמו [[מערכת החינוך בישראל|חינוך]], [[מערכת הבריאות בישראל|בריאות]], רווחה וסעד, שיטור, [[צבא]]. דבר זה משולב ב[[מלכודת הרווחה]] - האינטרס של העניים לצאת לעבוד נפגע עקב הספקה חינמית של מוצרים אלה.  

השפעה נוספת של גידול האוכלוסייה היא הקטנת בסיס המס יחסית לגודל של [[מוצרים ציבוריים]]. רוב הגידול מתקיים בחברה המוסלמית, בדגש על החברה הבדואית, וכן בחברה החרדית. בעוד ששיעור הפריון (מספר ילדים לאשה) עומד בחברה היהודית הכללית וכן בזו הנוצרית על כ-2.1-2.8 ילדים, בחברות החרדיות והמוסלמיות בדרום שיעור הפריון הוא 7-9 ילדים. אוכלוסיות אלה הן גם האוכלוסיות העניות ביותר שחלקן לא עובד וחלקן עובד בעבודות בשכר נמוך שלא עובר את בסיס המס לתשלום מס הכנסה. דבר זה גורם לעומס גדל והולך על המוצרים הציבוריים של המדינה כמו [[מערכת החינוך בישראל|חינוך]], [[מערכת הבריאות בישראל|בריאות]], רווחה וסעד, שיטור, [[צבא]]. דבר זה משולב ב[[מלכודת הרווחה]] - האינטרס של העניים לצאת לעבוד נפגע עקב הספקה חינמית של מוצרים אלה.  

מלכודת הרווחה גוררת ירידה באיכות השירותים הללו, בגלל שכמות האוכלוסייה שצריכה לקבל טיפול גדלה, ואילו כמות הכסף המושקע במערכות אינה גדלה באותו קצב. במקביל, ישנן מגמות של [[הפרטה בישראל|הפרטה]] שגוררת מצב בו העניים נשארים עם המערכות הציבוריות העניות, והעשירים פונים לקבל פתרונות מופרטים ויקרים יותר. דבר זה יוצר [[מלכודת עוני]], בעיקר במערכות ציבוריות שיש להן השלכה על יכולת ההשתכרות כמו [[מערכת החינוך]], [[מערכת הבריאות]] והרווחה.

מלכודת הרווחה גוררת ירידה באיכות השירותים הללו, בגלל שכמות האוכלוסייה שצריכה לקבל טיפול גדלה, ואילו כמות הכסף המושקע במערכות אינה גדלה באותו קצב. במקביל, ישנן מגמות של [[הפרטה בישראל|הפרטה]] שגוררת מצב בו העניים נשארים עם המערכות הציבוריות העניות, והעשירים פונים לקבל פתרונות מופרטים ויקרים יותר. דבר זה יוצר [[מלכודת עוני]], בעיקר במערכות ציבוריות שיש להן השלכה על יכולת ההשתכרות כמו [[מערכת החינוך]], [[מערכת הבריאות]] והרווחה.