שינויים

'''צייטגייסט: תוספת''' (Zeitgeist:_Addendum) הוא סרט המשך לסרט התיעודי-ספקולטיבי מאת [[פיטר ג'וזף]], [[צייטגייסט]]. הסרט עוסק ב[[כסף כחוב]], ההשפעות של דבר זה על [[עוני]] ועל מעמדה של ארצות הברית כ[[מעצמה עולמית]] ועל חלופות למצב זה. הסרט יצא ביוני 2008.

'''צייטגייסט: תוספת''' (Zeitgeist:_Addendum) הוא סרט המשך לסרט התיעודי-ספקולטיבי מאת [[פיטר ג'וזף]], [[צייטגייסט]]. הסרט עוסק ב[[כסף כחוב]], ההשפעות של דבר זה על [[עוני]] ועל מעמדה של ארצות הברית כ[[מעצמה עולמית]] ועל חלופות למצב זה. הסרט יצא ביוני 2008.

הסרט מערב יחד נושאים כמו כסף כחוב, ידח עם טענות [[תאוריית קונספירציה|קונספירטיביות]] בדבר שימוש של ארצות הברית במכשירים כלכליים, [[שחיתות]], שוחד, רציחות ו[[הפיכה|הפיכות]] כדי לחזק את מעמדה ואת מעמדם של [[תאגידים]] אמריקאיים בעולם. ראו [[הוידוי של מתנקש כלכלי (ספר)]]

הסרט מערב יחד נושאים כמו [[כסף כחוב]], יחד עם טענות [[תאוריית קונספירציה|קונספירטיביות]] בדבר שימוש של ארצות הברית במכשירים כלכליים, [[שחיתות]], שוחד, רציחות ו[[הפיכה|הפיכות]] כדי לחזק את מעמדה ואת מעמדם של [[תאגידים]] אמריקאיים בעולם. ראו [[הוידוי של מתנקש כלכלי (ספר)]]

הסרט תוקף את המכשירים של ריבית ושל מבנה מערכת הכספים והבנקאות בעולם, במיוחד הפדרל ריזרב - הבנק המרכזי האמריקאי.  

הסרט תוקף את המכשירים של [[ריבית]] ושל מבנה מערכת הכספים והבנקאות בעולם, במיוחד ה[[פדרל ריזרב]] - הבנק המרכזי האמריקאי.  

החלק השני של הסרט מציע פתרון ארוך טווח, המבוסס בחלקו על [[פרויקט ונוס]] של המהנדס התעשייתי, [[ז'ק פרסקו]].

החלק השני של הסרט מציע פתרון ארוך טווח, המבוסס בחלקו על [[פרויקט ונוס]] של המהנדס התעשייתי, [[ז'ק פרסקו]].

מקור השם - צייטגייסט, הוא במונח הגרמני "רוח הזמן" היות והסרט עוסק במוסדות החברתיים הכלכליים שמאפיינים את תקופתנו.

מקור השם - [[צייטגייסט]], הוא במונח הגרמני "רוח הזמן" היות והסרט עוסק במוסדות החברתיים הכלכליים שמאפיינים את תקופתנו.

==תאור הסרט==

==תאור הסרט==

הסרט מחולק ל-4 חלקים:

הסרט מחולק ל-4 חלקים:

# מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת הבנקאות של Fractional-reserve banking.

1. מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת ה[[בנק|בנקאות]] של [[רזרבה חלקית]] - Fractional-reserve banking.

# ראיון דוקומנטרי עם [[ג'ון פרקינס]] שמתאר את עצמו כ"[[מתנקש כלכלי]]". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטביים של שימוש בכוח כלכלי וכוחני כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של אוצרות טבע לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים (ראו [[הפרטה]] ו[דוקטרינת ההלם]]). חלק זה טוען כי קיימת גם [[אליטה]] תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

2. ראיון דוקומנטרי עם [[ג'ון פרקינס]] שמתאר את עצמו כ"[[מתנקש כלכלי]]". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטיביים של שימוש בכוח כלכלי וצבאי כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של [[אוצרות טבע]] לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים (ראו [[הפרטה]] ו[דוקטרינת ההלם]]). חלק זה טוען כי קיימת גם [[אליטה]] תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

# טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג ה[[רווח]] שדורש [[מחסור]].  

3. טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג ה[[רווח]] שדורש [[מחסור]].  

מתאר את [[פרויקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרויקט מוצג כפתרון [[קיימות|מקיים]] לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "[[כלכלה מבוססת משאבים]]" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

מתאר את [[פרויקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרויקט מוצג כפתרון [[קיימות|מקיים]] לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "[[כלכלה מבוססת משאבים]]" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

[[כלכלה מבוססת משאבים]], בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה ה[[זיהום|מזהמת]] שיש כיום.  

[[כלכלה מבוססת משאבים]], בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה ה[[זיהום|מזהמת]] שיש כיום.  

# טוען שכל הבעיות בעולם הם בסופו של דבר תוצר של בורות משותפת אודות שתי תובנות על המציאות - היבטים של [[הגחה]] ו[[סימביוטיקה]] של החוק הטבעי.

4. טוען שכל הבעיות בעולם הם בסופו של דבר תוצר של בורות משותפת אודות שתי תובנות על המציאות - היבטים של [[הגחה]] ו[[סימביוטיקה]] של החוק הטבעי.

 

הסרט תוקף את ה[[פרדיגמה]] של החשיבה הכלכלית ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] אשר רואה ב[[שוק]] וב[[כסף]] ([[מערכת מוניטרית]]) את המנגנון המיטבי להביא רווחה ועושר לעולם, עקרונות אשר נוסחו ומוסדו על ידי [[אדם סמית]] בספרו [[עושר העמים (ספר)|עושר העמים]]. חלק ניכר מהטיעונים ההביקורתיים לקוחים מהניתוח של [[קרל מרקס]] את החברה והכלכלה. הסרט הזה הוא עוד מהדורה של הוויכוח הישן נושן בין [[קפיטליזם]] ל[[סוציאליזם]].

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[סינגולריות טכנולוגית]]

* [[סינגולריות טכנולוגית]]

* [[טכנוקרטיה]]

* [[טכנוקרטיה]]