שינויים

'''צייטגייסט: תוספת''' (Zeitgeist:_Addendum) הוא סרט תעודי העוסק בכסף כחוב, ההשפעות של דבר זה על עוני ועל מעמדה של ארצות הברית כמעצמה עולמית ועל חלופות למצב זה. הסרט יצא ביוני 2008

'''צייטגייסט: תוספת''' (Zeitgeist:_Addendum) הוא סרט המשך לסרט התיעודי-ספקולטיבי מאת [[פיטר ג'וזף]], [[צייטגייסט]]. הסרט עוסק ב[[כסף כחוב]], ההשפעות של דבר זה על [[עוני]] ועל מעמדה של ארצות הברית כ[[מעצמה עולמית]] ועל חלופות למצב זה. הסרט יצא ביוני 2008.

הסרט מערב יחד נושאים כמו כסף כחוב, ידח עם טענות קוניסירטביות בדבר שימוש של ארצות הברית במכשירים כלכליים, שחיתות, שוחד, רציחות והפיכות כדי לחזק את מעמדה ואת מעמדם של תאגידים אמריקאיים בעולם. ראו [[הוידוי של מתנקש כלכלי (ספר)]]

הסרט מערב יחד נושאים כמו כסף כחוב, ידח עם טענות [[תאוריית קונספירציה|קונספירטיביות]] בדבר שימוש של ארצות הברית במכשירים כלכליים, [[שחיתות]], שוחד, רציחות ו[[הפיכה|הפיכות]] כדי לחזק את מעמדה ואת מעמדם של [[תאגידים]] אמריקאיים בעולם. ראו [[הוידוי של מתנקש כלכלי (ספר)]]

הסרט תוקף את המכשירים של ריבית ושל מבנה מערכת הכספים והבנקאות בעולם, במיוחד הפד.  

הסרט תוקף את המכשירים של ריבית ושל מבנה מערכת הכספים והבנקאות בעולם, במיוחד הפדרל ריזרב - הבנק המרכזי האמריקאי.  

החלק השני של הסרט מציע פתרון ארוך טווח, המבוסס בחלקו על פרויקט ונוס של המהנדס התעשייתי, ז'ק פרסקו.

החלק השני של הסרט מציע פתרון ארוך טווח, המבוסס בחלקו על [[פרויקט ונוס]] של המהנדס התעשייתי, [[ז'ק פרסקו]].

מקור השם - צייטגייסט, הוא במונח הגרמני "רוח הזמן" היות והסרט עוסק במוסדות החברתיים הכלכליים שמאפיינים את תקופתנו

מקור השם - צייטגייסט, הוא במונח הגרמני "רוח הזמן" היות והסרט עוסק במוסדות החברתיים הכלכליים שמאפיינים את תקופתנו.

==תאור הסרט==

==תאור הסרט==

הסרט מחולק ל-4 חלקים

הסרט מחולק ל-4 חלקים:

חלק 1 מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת הבנקאות של Fractional-reserve banking.

# מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת הבנקאות של Fractional-reserve banking.

חלק 2 הוא ראיון דוקומנטרי עם ג'ון פרקינס שמתאר את עצמו כ"מתנקש כלכלי". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטביים של שימוש בכוח כלכלי וכוחני כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של אוצרות טבע לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים. חלק זה טוען כי קיימת גם אליטה תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

# ראיון דוקומנטרי עם [[ג'ון פרקינס]] שמתאר את עצמו כ"[[מתנקש כלכלי]]". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטביים של שימוש בכוח כלכלי וכוחני כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של אוצרות טבע לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים (ראו [[הפרטה]] ו[דוקטרינת ההלם]]). חלק זה טוען כי קיימת גם [[אליטה]] תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.  

חלק 3 טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג הרווח שדורש מחסור.  

# טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג ה[[רווח]] שדורש [[מחסור]].  

חלק זה של הסרט מתאר את [[פרוייקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרוייקט מוצג כפתרון מקיים לאנושות. המטרה העיקרית של הפרוייקט היא לייצר "כלכלה מבוססת משאבים" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

מתאר את [[פרויקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרויקט מוצג כפתרון [[קיימות|מקיים]] לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "[[כלכלה מבוססת משאבים]]" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.  

המוקד הוא ניהול חכם של משאבי הטבע, שכן משאבים אלה מספקים את החומרים לצורך עושר חומרי. כסף נוצר כמחסום בפני משאבים טבעיים בגלל שאלו נמצאים במחסור אמיתי או דימיוני. אם משאבים אלה נמצאים בשפע, אין טעם לשלם עליהם - כפי שבדרך כלל לא היה מקובל לשלם על אוויר או מים. אם טכנולוגיה נמצאת בשפע מספיק - לא היה טעם למכור אותה. כך הטענה גם לגבי עבודה - אם הטכנולוגיה ואוטומציה מתקדמות מספיק כדי לשחרר בני אדם מהצורך לעבוד - לא היתה סיבה לעבודה (בהנחה של בעלות על ההון). ומכאן המסקנה היא שהדבר היה מבטל את הצורך בכסף.  

המוקד הוא ניהול חכם של משאבי הטבע, שכן משאבים אלה מספקים את החומרים לצורך עושר חומרי. כסף נוצר כמחסום בפני משאבים טבעיים בגלל שאלו נמצאים במחסור אמיתי או דמיוני. אם משאבים אלה נמצאים בשפע, אין טעם לשלם עליהם - כפי שבדרך כלל לא היה מקובל לשלם על אוויר או מים. אם טכנולוגיה נמצאת בשפע מספיק - לא היה טעם למכור אותה. כך הטענה גם לגבי [[עבודה]] - אם הטכנולוגיה ואוטומציה מתקדמות מספיק כדי לשחרר בני אדם מהצורך לעבוד - לא היתה סיבה לעבודה (בהנחה של בעלות על ה[[הון]]). ומכאן המסקנה היא שהדבר היה מבטל את הצורך בכסף.  

כלכלה מבוססת משאבים, בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה המזהמת שיש כיום.  

[[כלכלה מבוססת משאבים]], בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה ה[[זיהום|מזהמת]] שיש כיום.  

 

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:גלובליזציה]]

[[קטגוריה:גלובליזציה]]

[[קטגוריה:סרטי תעודה]]

[[קטגוריה:סרטי תעודה]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]