שורה 1: |
שורה 1: |
| '''צייטגייסט: תוספת''' (Zeitgeist:_Addendum) הוא סרט המשך לסרט התיעודי-ספקולטיבי מאת [[פיטר ג'וזף]], [[צייטגייסט]]. הסרט עוסק ב[[כסף כחוב]], ההשפעות של דבר זה על [[עוני]] ועל מעמדה של ארצות הברית כ[[מעצמה עולמית]] ועל חלופות למצב זה. הסרט יצא ביוני 2008. | | '''צייטגייסט: תוספת''' (Zeitgeist:_Addendum) הוא סרט המשך לסרט התיעודי-ספקולטיבי מאת [[פיטר ג'וזף]], [[צייטגייסט]]. הסרט עוסק ב[[כסף כחוב]], ההשפעות של דבר זה על [[עוני]] ועל מעמדה של ארצות הברית כ[[מעצמה עולמית]] ועל חלופות למצב זה. הסרט יצא ביוני 2008. |
| | | |
− | הסרט מערב יחד נושאים כמו כסף כחוב, ידח עם טענות [[תאוריית קונספירציה|קונספירטיביות]] בדבר שימוש של ארצות הברית במכשירים כלכליים, [[שחיתות]], שוחד, רציחות ו[[הפיכה|הפיכות]] כדי לחזק את מעמדה ואת מעמדם של [[תאגידים]] אמריקאיים בעולם. ראו [[הוידוי של מתנקש כלכלי (ספר)]] | + | הסרט מערב יחד נושאים כמו [[כסף כחוב]], יחד עם טענות [[תאוריית קונספירציה|קונספירטיביות]] בדבר שימוש של ארצות הברית במכשירים כלכליים, [[שחיתות]], שוחד, רציחות ו[[הפיכה|הפיכות]] כדי לחזק את מעמדה ואת מעמדם של [[תאגידים]] אמריקאיים בעולם. ראו [[הוידוי של מתנקש כלכלי (ספר)]] |
| | | |
− | הסרט תוקף את המכשירים של ריבית ושל מבנה מערכת הכספים והבנקאות בעולם, במיוחד הפדרל ריזרב - הבנק המרכזי האמריקאי. | + | הסרט תוקף את המכשירים של [[ריבית]] ושל מבנה מערכת הכספים והבנקאות בעולם, במיוחד ה[[פדרל ריזרב]] - הבנק המרכזי האמריקאי. |
| | | |
| החלק השני של הסרט מציע פתרון ארוך טווח, המבוסס בחלקו על [[פרויקט ונוס]] של המהנדס התעשייתי, [[ז'ק פרסקו]]. | | החלק השני של הסרט מציע פתרון ארוך טווח, המבוסס בחלקו על [[פרויקט ונוס]] של המהנדס התעשייתי, [[ז'ק פרסקו]]. |
| | | |
− | מקור השם - צייטגייסט, הוא במונח הגרמני "רוח הזמן" היות והסרט עוסק במוסדות החברתיים הכלכליים שמאפיינים את תקופתנו. | + | מקור השם - [[צייטגייסט]], הוא במונח הגרמני "רוח הזמן" היות והסרט עוסק במוסדות החברתיים הכלכליים שמאפיינים את תקופתנו. |
| | | |
| ==תאור הסרט== | | ==תאור הסרט== |
| הסרט מחולק ל-4 חלקים: | | הסרט מחולק ל-4 חלקים: |
| | | |
− | # מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת הבנקאות של Fractional-reserve banking.
| + | 1. מבקר את השיטה של [[כסף כחוב]] ואת ה[[בנק|בנקאות]] של [[רזרבה חלקית]] - Fractional-reserve banking. |
| | | |
− | # ראיון דוקומנטרי עם [[ג'ון פרקינס]] שמתאר את עצמו כ"[[מתנקש כלכלי]]". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטביים של שימוש בכוח כלכלי וכוחני כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של אוצרות טבע לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים (ראו [[הפרטה]] ו[דוקטרינת ההלם]]). חלק זה טוען כי קיימת גם [[אליטה]] תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.
| + | 2. ראיון דוקומנטרי עם [[ג'ון פרקינס]] שמתאר את עצמו כ"[[מתנקש כלכלי]]". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטיביים של שימוש בכוח כלכלי וצבאי כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של [[אוצרות טבע]] לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים (ראו [[הפרטה]] ו[דוקטרינת ההלם]]). חלק זה טוען כי קיימת גם [[אליטה]] תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם. |
| | | |
− | # טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג ה[[רווח]] שדורש [[מחסור]].
| + | 3. טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מ[[ייצור מחסור]] ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות ו[[קיימות]] הן כולן מנוגדות למושג ה[[רווח]] שדורש [[מחסור]]. |
| | | |
| מתאר את [[פרויקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרויקט מוצג כפתרון [[קיימות|מקיים]] לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "[[כלכלה מבוססת משאבים]]" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית. | | מתאר את [[פרויקט ונוס]], שהוצע על ידי [[ז'ק פרסקו]]. הפרויקט מוצג כפתרון [[קיימות|מקיים]] לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "[[כלכלה מבוססת משאבים]]" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית. |
שורה 24: |
שורה 24: |
| [[כלכלה מבוססת משאבים]], בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה ה[[זיהום|מזהמת]] שיש כיום. | | [[כלכלה מבוססת משאבים]], בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של [[אנרגיה מתחדשת]] ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה ה[[זיהום|מזהמת]] שיש כיום. |
| | | |
− | # טוען שכל הבעיות בעולם הם בסופו של דבר תוצר של בורות משותפת אודות שתי תובנות על המציאות - היבטים של [[הגחה]] ו[[סימביוטיקה]] של החוק הטבעי.
| + | 4. טוען שכל הבעיות בעולם הם בסופו של דבר תוצר של בורות משותפת אודות שתי תובנות על המציאות - היבטים של [[הגחה]] ו[[סימביוטיקה]] של החוק הטבעי. |
| + | |
| + | ==פרשנות== |
| + | הסרט תוקף את ה[[פרדיגמה]] של החשיבה הכלכלית ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] אשר רואה ב[[שוק]] וב[[כסף]] ([[מערכת מוניטרית]]) את המנגנון המיטבי להביא רווחה ועושר לעולם, עקרונות אשר נוסחו ומוסדו על ידי [[אדם סמית]] בספרו [[עושר העמים (ספר)|עושר העמים]]. חלק ניכר מהטיעונים ההביקורתיים לקוחים מהניתוח של [[קרל מרקס]] את החברה והכלכלה. הסרט הזה הוא עוד מהדורה של הוויכוח הישן נושן בין [[קפיטליזם]] ל[[סוציאליזם]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 33: |
שורה 36: |
| * [[סינגולריות טכנולוגית]] | | * [[סינגולריות טכנולוגית]] |
| * [[טכנוקרטיה]] | | * [[טכנוקרטיה]] |
| + | * הוויכוח בין קפיטליזם לסוציאליזם. |
| | | |
| | | |