שינויים

'''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא [[תהליך]] של עליית החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]], בעיקר בגלל פעילות האדם שגורמת ל[[שיבוש מחזור הפחמן]]. בין 1751 ל- 1996 מעריכים כי רמת החומציות של האוקיינוס קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים) ירדה מערכים של 8.25 ל- 8.14 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד). עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמת pH של 7.85 <ref>http://www.eoearth.org/article/Ocean_acidification</ref> שמירה על כך שהאוקיינוסים לא יהפכו לחומציים מדי נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.  

'''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא [[תהליך]] של עליית החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]], בעיקר בגלל פעילות האדם שגורמת ל[[מחזור הפחמן|שיבוש מחזור הפחמן]]. מעריכים כי רמת החומציות של האוקיינוס קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים) ירדה בין השנים 1751 ל-2004 מערך של 8.25 ל-8.14 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד). {{הערה|שם=Jacobson|Jacobson, M. Z. (2005). "[https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JD005220 Studying ocean acidification with conservative, stable numerical schemes for nonequilibrium air-ocean exchange and ocean equilibrium chemistry]". Journal of Geophysical Research: Atmospheres. 110: D07302. Bibcode:2005 JGRD..11007302J. doi:10.1029/2004JD005220}}

מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7).  לפי הערכות כ-30-40% מפחמן דו חמצני מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה מתמוססת לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמית. חלק ממולקולות החומצה הפחמיתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון  H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם.  

מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7).  לפי הערכות כ-30-40% מפחמן דו חמצני מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה מתמוססת לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמית. חלק ממולקולות החומצה הפחמיתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון  H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמה של 7.8. כלומר עליה של פי שתיים וחצי ביונים H+ בהשוואה לרמה הפרה-תעשייתית. {{הערה|שם=Jacobson}}

מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס החל כבר בשנת 2100.  

מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס כבר בשנת 2100.  

עלייה בחומציות האוקיינוסים עלולה להיות בעלת מגוון השלכות, שעלולות להזיק ליצורים ימיים כמו דיכוי קצב חילוף החומרים ותגובות החיסון בחלק מהאורגניזמים וכן תרומה ל[[הלבנת אלמוגים]]. החומציות עלולה להקשות על תפקוד של יצורים ימיים, כמו אלמוגים וחלק מהפלנקטון, והם הופכים לפגיעים לפירוק. החמצה מתמשכת של האוקיינוסים עשויה לאיים על רשתות המזון העתידיות הקשורות לאוקיאנוסים. 105 אקדמיות לאומיות למדע פרסמו הצהרה בנושא החמצת האוקיאנוס, שהמליצה כי עד שנת 2050, פליטות של פחמן דו חמצי בכל העולם יופחתו לרמות של 50% לעומת הרמה של 1990.  

עלייה בחומציות האוקיינוסים עלולה להיות בעלת מגוון השלכות, שעלולות להזיק ליצורים ימיים כמו דיכוי קצב חילוף החומרים ותגובות החיסון בחלק מהאורגניזמים וכן תרומה ל[[הלבנת אלמוגים]]. החומציות עלולה להקשות על תפקוד של יצורים ימיים, כמו אלמוגים וחלק מהפלנקטון, והם הופכים לפגיעים לפירוק. החמצה מתמשכת של האוקיינוסים עשויה לאיים על רשתות המזון העתידיות הקשורות לאוקיאנוסים. 105 אקדמיות לאומיות למדע פרסמו הצהרה בנושא החמצת האוקיאנוס, שהמליצה כי עד שנת 2050, פליטות של פחמן דו חמצי בכל העולם יופחתו לרמות של 50% לעומת הרמה של 1990.