47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − שמירה על כך שהאוקיינוסים לא יהפכו לחומציים מדי נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. + + + + + + + + + שורה 12:
שורה 20: + +
אין תקציר עריכה
'''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא תהליך של עליית רמת החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]] שנוצר בידי האדם. בין השנים 1751 ל-1994 ירדה רמת ה-pH הממוצע באוקיינוסים מכ-8.179 ל-8.104 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד) שינוי של 0.075 רמות חומציות. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמת pH של 7.85. <ref>http://www.eoearth.org/article/Ocean_acidification</ref>
'''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא [[תהליך]] של עליית החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]], בעיקר בגלל פעילות האדם שגורמת ל[[שיבוש מחזור הפחמן]]. בין 1751 ל- 1996 מעריכים כי רמת החומציות של האוקיינוס קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים) ירדה מערכים של 8.25 ל- 8.14 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד). עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמת pH של 7.85 <ref>http://www.eoearth.org/article/Ocean_acidification</ref> שמירה על כך שהאוקיינוסים לא יהפכו לחומציים מדי נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.
מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7). לפי הערכות כ-30-40% מפחמן דו חמצני מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה מתמוססת לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמית. חלק ממולקולות החומצה הפחמיתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם.
מודלים של מערכות כדור הארץ חוזים כי בסביבות שנת 2008, חומציות האוקיאנוס חרגה מערכים ההיסטוריים שתועדו. בשילוב עם שינויים ביו-כימיים אחרים בים, החמצת אוקיינוסים עלולה לערער את תפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות ולשבש את אספקת הסחורות והשירותים הרבים הקשורים לאוקיאנוס החל כבר בשנת 2100.
עלייה בחומציות האוקיינוסים עלולה להיות בעלת מגוון השלכות, שעלולות להזיק ליצורים ימיים כמו דיכוי קצב חילוף החומרים ותגובות החיסון בחלק מהאורגניזמים וכן תרומה ל[[הלבנת אלמוגים]]. החומציות עלולה להקשות על תפקוד של יצורים ימיים, כמו אלמוגים וחלק מהפלנקטון, והם הופכים לפגיעים לפירוק. החמצה מתמשכת של האוקיינוסים עשויה לאיים על רשתות המזון העתידיות הקשורות לאוקיאנוסים. 105 אקדמיות לאומיות למדע פרסמו הצהרה בנושא החמצת האוקיאנוס, שהמליצה כי עד שנת 2050, פליטות של פחמן דו חמצי בכל העולם יופחתו לרמות של 50% לעומת הרמה של 1990.
החמצה הנוכחית באוקיינוס כיום היא מעשה ידי אדם לפחות בחלקה. עליה בחומציות האוקיינוסים התרחשה בעבר בתולדות כדור הארץ, והתוצאה הייתה ההתמוטטות האקולוגית באוקיינוסים, שהשפיעה לאורך זמן על [[מחזור הפחמן]] ועל האקלים. הדוגמה הבולטת ביותר היא ה- Thermal Paleocene-Eocene Maximum (PETM), שהתרחש לפני כ -56 מיליון שנה כשכמויות אדירות של פחמן נכנסו לאוקיאנוס ולאטמוספרה, והביאו לפיזור משקעי פחמן בכל אגן האוקיינוס.
החמצת האוקיאנוס הושוותה לשינויי אקלים אנתרופוגניים וכונתה "התאום הרע של ההתחממות הגלובלית" והבעיה השנייה של פחמן דו חמצני" נראה כי גם גופי מים מתוקים הופכים חומציים יותר אם כי מדובר בבעיה מורכבת יותר ופחות ברורה.
{{תבנית:התחממות עולמית}}
{{תבנית:התחממות עולמית}}
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים]]
* [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים]]
* [[מחזור הפחמן]]
* [[מערכת אקולוגית]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==