שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 331 בתים ,  16:00, 27 באוקטובר 2019
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא [[תהליך]] של עליית החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]], בעיקר בגלל פעילות האדם שגורמת ל[[מחזור הפחמן|שיבוש מחזור הפחמן]]. מעריכים כי רמת החומציות של האוקיינוס קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים) ירדה בין השנים 1751 ל-2004 מערך של 8.25 ל-8.14 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד). {{הערה|שם=Jacobson|Jacobson, M. Z. (2005). "[https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JD005220 Studying ocean acidification with conservative, stable numerical schemes for nonequilibrium air-ocean exchange and ocean equilibrium chemistry]". Journal of Geophysical Research: Atmospheres. 110: D07302. Bibcode:2005 JGRD..11007302J. doi:10.1029/2004JD005220}}
 
'''החמצת אוקיינוסים''' (באנגלית: '''Ocean acidification''') היא [[תהליך]] של עליית החומציות (או ירידת ה-pH) ב[[אוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]] בגלל ספיחת [[פחמן דו חמצני]] [[אטמוספירה|אטמוספרי]], בעיקר בגלל פעילות האדם שגורמת ל[[מחזור הפחמן|שיבוש מחזור הפחמן]]. מעריכים כי רמת החומציות של האוקיינוס קרוב לפני השטח (היכן שרוב החיים באוקיינוסים נמצאים) ירדה בין השנים 1751 ל-2004 מערך של 8.25 ל-8.14 (החומציות עולה ככל שה-pH יורד). {{הערה|שם=Jacobson|Jacobson, M. Z. (2005). "[https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1029/2004JD005220 Studying ocean acidification with conservative, stable numerical schemes for nonequilibrium air-ocean exchange and ocean equilibrium chemistry]". Journal of Geophysical Research: Atmospheres. 110: D07302. Bibcode:2005 JGRD..11007302J. doi:10.1029/2004JD005220}}
 
+
[[קובץ:WOA05 GLODAP del pH AYool.png|ממוזער|הערכות של שינויים ברמת החומציות של המים שנגרמו עקב פחמן דו חמצני שנפלט על ידי האנושות בין השנים 1700 ל-1990, בהתבסס על Global Ocean Data Analysis Project (GLODAP)  ועל World Ocean Atlas]]
 
מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7).  לפי הערכות כ-30-40% מפחמן דו חמצני מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה מתמוססת לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמית. חלק ממולקולות החומצה הפחמיתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון  H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמה של 7.8. כלומר עליה של פי שתיים וחצי ביונים H+ בהשוואה לרמה הפרה-תעשייתית. {{הערה|שם=Jacobson}}
 
מי ים הם בסיסיים מעט (כלומר pH> 7), והחמצת האוקיאנוס כרוכה במעבר לכיוון תנאי ניטרלי pH ולא מעבר לתנאים חומציים (pH <7).  לפי הערכות כ-30-40% מפחמן דו חמצני מפעילות אנושית המשתחררת באטמוספירה מתמוססת לאוקיאנוסים, נהרות ואגמים. המערכות הטבעיות שואפות להגיע לשיווי משקל כימי, ולכן חלק מהפחמן הדו-חמצני מגיב עם המים ליצירת חומצה פחמית. חלק ממולקולות החומצה הפחמיתית המתקבלות מתנתקות ליון ביקרבונט וליון מימן, וכך מגבירות את חומציות האוקיאנוס (ריכוזים של יון  H+ ). דבר זה מהווה עלייה של כמעט 30% בריכוז יוני H+ באוקיינוסים בעולם. עד שנת 2100 עלולה רמת החומציות להגיע לרמה של 7.8. כלומר עליה של פי שתיים וחצי ביונים H+ בהשוואה לרמה הפרה-תעשייתית. {{הערה|שם=Jacobson}}
  

תפריט ניווט