הפדרציה הבין-לאומית להתחדשות אנושית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפדרציה הבין-לאומית להתחדשות אנושית (International Federation of Human Regeneration)

בשנת 1900, כשהתנועה הסוציאליסטית העולמית הייתה עדיין צעירה יחסית, חברו יחד בפריז כמה קבוצות של נאו-מלתוסיאנים ממדינות שונות והקימו את "הפדרציה הבין-לאומית להתחדשות אנושית". בהובלת הסוציאליסט-אנרכיסט פול רובין (Paul Robin) מצרפת. בקונגרס השתתפו גם האנרכיסטית אמה גולדמן מארצות הברית, Valentin Grandjean משווייץ, ואחרים. הקבוצה אימצה חלק מהניתוח של תומס מלתוס לגבי הקשרים בין גידול אוכלוסין לבין אי שוויון כלכלי אך לקחה את הניתוח לכיוון של הגדלת השוויון והרווחה החברתית.

חברי הפדרציה טענו שמעמד הפועלים מסוגל לשפר את מצבו החומרי אם במקביל למאבק החברתי למען עולם צודק יותר הוא גם יוריד באופן יזום את שיעור הילודה. הנאו-מלתוסיאנים האמינו שרק באמצעות השבתה יזומה, עצמאית ומדודה של הרחם, דרך חינוך מיני, אמצעי הגנה, וחירות האישה על גופה, הפרולטריון יצליח לשבור את מעגל השעבוד הנצחי שלו.

לפי חברי הפדרציה שיעור ילודה גבוה משרת את המדינה האימפריאליסטית (מספק בשר תותחים זול), את הבורגנות (היצע גדול של דורשי עבודה מאפשר לשלם להם שכר נמוך) ואת הכנסיה (במיוחד הקתולית, שלא רק נאבקה אידיאולוגית בהגבלת ילודה, אלא גם נחלשה משמעותית מול הפרוטסטנטיות והייתה זקוקה תמיד ליותר מאמינים חדשים).

בנוסף לאתוס הסוציאליסטי, הפמיניסטי והאנטי-מיליטריסטי, בטקסטים של התנועות הנאו-מלתוסיאניות מאותן שנים אפשר למצוא מוטיבציה נוספת. כך למשל הצהרה מ-1913 קובעת כי "בהתחשב במה שעלול לקרות לצאצאינו, אנחנו נוטלים לעצמנו את הזכות לעודד בניית גדר סביב הגידול הבלתי נשלט באוכלוסיית המין האנושי".

הוסכם כי כל סניף נאו-מלתוסיאני יקים את המרכזים שלו בכל מדינה ויהיה עצמאי, וכי וועדות וקבוצות יוקמו על פי הצורך. בנוסף הצטרפו למגמה זו בתי הספר של "הפרוגרסיבים הרציונליסטים" ( progressive rationalist)

חברי התנועה, במיוחד בדרום אירופה וביבשת אמריקה (צפון ודרום), נרדפו, וחלקם נכלאו והוצאו להורג.

אמה גולדמן חזרה לארצות הברית וב-1906 החלה להוציא לאור את הירחון אמא אדמה. יחד עם גולדמן פעלה גם מרגרט סנגר (Margaret Sanger). שהוציאה בשנת 1914 ירחון בשם "האשה המורדת" וקידמה רעיונות סוציאליסטים, פמיניסטים ואמצעי מניעה לנשים (שהיו בלתי חוקיים בארצות הברית במסגרת חוק משנת 1873). מרגרט סנגר נחשבת לאשה ששינתה את המדיניות הזאת. היא הפסיקה להשתמש במינוח "נאו מלותוסיאנים" שנחשב קיצוני מידי מבחינה פוליטית, והחלה להשתמש במונחים "שליטה על הילודה" (birth control) או "הריון מתוכנן" או "תכנון משפחה" - שכן עד לתקופה זו נשים רבות נכנסו להריון בלי להתכוון לכך.

קישורים חיצוניים

AND LATIN AMERICA IN AROUND 1900] Eduard Masjuan and Joan Martinez-Alier כלכלה אקולוגית (ירחון) עמוד 6