אמנת המסגרת לפיקוח על טבק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמנת המסגרת לפיקוח על טבק (באנגלית: Framework Convention on Tobacco Control) הידועה גם בראשי התיבות שלה FCTC היא אמנה בינלאומית ביוזמת ארגון הבריאות העולמי לשם קידום מניעת עישון בקרב בני נוער ומבוגרים, גמילה מעישון, ופיקוח כולל על עישון כולל מאמצים למנוע הברחות טבק ועבירות על חוקים נגד טבק.

עישון

האמנה אומצה על ידי הכינוס העולמי לבריאות ה-56 שנערך בז'נבה, שווייץ, ב-21 במאי 2003. זו האמנה הראשונה של ארגון הבריאות העולמי שאומצה במסגרת סעיף 19 של חוקת ארגון הבריאות העולמי. האמנה היא גם אחת האמנות שאושררו בזמן הקצר ביותר וגם אחת האמונות הראשונות שהן הסכם מחייב הנוגע למחלה כרונית בלתי-מדבקת. האמנה נכנסה לתוקף ב-27 בפברואר 2005. 168 מדינות חתמו על האמנה והיא מחייבת מבחינה חוקית 180 מדינות שאישררו אותה. קיימות 16 מדינות שחברות באומות המאוחדות שלא מחוייבות על ידי האמנה - 9 מדינות שלא חתמו על האמנה ו-7 מדינות שחתמו עליה אבל לא אישררו אותה.

האמנה, היא הסכם רב-לאומי שמנסה "להגן על דורות ההווה ודורות העתיד מפני השפעות מזיקות לבריאות, לסביבה ולכלכלה עקב צריכת טבק וחשיפה לעישון טבק". דבר זה מבוצע על ידי אימוץ אוסף של תקנים אוניברסליים המדגישים את הסכנות של הטבק ומגבילים את השימוש בו בכל הצורות בעולם כולו. לשם כך סעיפי האמנה כוללים חוקים שמפקחים על הייצור, המכירה, ההפצה, הפרסום והמיסוי של טבק. עם זאת התקנים של - FCTC מהווים דרישות מינימום ורצוי כי מדינות יהיו אפילו נחרצות יותר ברגולציה על טבק לעומת המלצות האמנה.

אמנת FCTC מחייבת את המדינות החותמות לקדם בצורה פעילה את כל החזיתות של בקרה ומניעה של טבק כולל הגבלת המגעים בין מחוקקים לבין תעשיית הטבק, הטלת מיסים על מוצרי טבק והורדה של הביקוש לטבק, הספקת הגנה נגד עישון מיד שנייה על ידי הטלת איסורים על עישון, רגולציה וגילוי של התוכן והפליטות של מוצרי טבק, הצבת הזהרות ברורו על אריזות הטבק, הסרה של תווית מטעות (כמו "סיגריות קלות"), שיפור מודעות הציבור להשלכות העישון, איסור של כל הסוגים של פרסום מוצרי טבק, הספקה של תוכניות גמילה, יישום יעיל של צעדים נגד הברחות של מוצרי טבק, הגבלות על מכירת טבק לקטינים ושיתוף מחקרים ומידע בין המדינות החותמות.

ארגון הבריאות העולמי פרסם סיכום של האלמנטים ההכרחיים לאסטרטגיה כוללת להגבלת הטבק המכונים בראשי תיבות אסטרטגית הגבלת טבק MPOWER. ששת המרכיבים הם: [1]

  • M - Monitor - ניטור של השימוש בטבק ושל מדיניות המניעה.
  • P - Protect - הגנה על אנשים מפני עשן טבק.
  • O- Offer - הצעת עזרה לגמילה מעישון.
  • W - Warn - הזהרה מפני סכנות הטבק.
  • E - Enforce - אכיפה של איסורים על פרסום שיווק וקידום של טבק.
  • R- Raise - להעלות את המיסוי על טבק.

ההצלחה הנתפסת של אמנת FCTC הניבה קריאות לביצוע של אמנות גלובליות נוספות בתחום הבריאות. עם זאת סקירה של 90 אמנות בינלאומיות אחרות מעלה ספקות לגבי היישום האמיתי שלהם.

יישום האמנה נגד עישון בישראל

ישראל חתמה על האמנה נגד עישון של ארגון הבריאות העולמי בשנת 2003, ואישררה אותה בשנת 2005.[2] ממשלת ישראל מקדמת במסגרתה צעדים שונים למניעת עישון כמו הגבלות על פרסום מוצרי טבק. עם זאת בישראל קיימים קשרי הון שלטון בתחום הטבק. וייתכן כי דבר זה משפיע על יישום האמנה.

ישראל לא תמיד מצייתת להמלצות האמנה - לדוגמה וועדה שכינס שר הבריאות, יעקב ליצמן בשנת 2010 נפגשה עם חברות הטבק בניגוד להמלצות האמנה.

דוגמה נוספת היא תמונות אזהרה על סיגריות. אחד מסעיפי האמנה מדבר על הנהגת אזהרות בתמונות. נכון לשנת 2018, יש אזהרות בתמונות ב-118 מדינות בעולם.[3] בדרוג בין מדינות העולם, ישראל ניצבת במקום ה-138, ביחס לאזהרות על גבי חפיסות סיגריות - עם אזהרות מילוליות שלא השתנו שנים רבות, ושתופסות רק 30% משטח החפיסה, כאשר בחלק מהמדינות הזהרות אלה תוספות 70%. חברות הטבק בישראל ובעולם מתנגדות להזהרות גרפיות, וכך גם שר הבריאות יעקב ליצמן בטעה כי דבר זה הוא "לא אסתטי". ארגוני בריאות כמו האגודה למלחמה בסרטן, איגוד רופאי בריאות הציבור, ובחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית, מתנגדים לפשרה שמקדם ליצמן כדי להעביר חוק לחפיסה אחידה אבל בתנאי שחוק זה יהיה ללא הזהרות גרפיות. [4]


ראו גם

קישורים חיצוניים