אייזיק אסימוב
אייזק אסימוב (יצחק אזימאוו, באנגלית: Isaac Asimov; 2 בינואר 1920 – 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר מדע-בדיוני יהודי אמריקאי, יליד ברית המועצות. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. אסימוב התפרסם במיוחד תודות לסדרות כמו "המוסד" ו"רובוטים" לספרים כמו "מחר כפול תשע" וכן תודות ל"שלושת חוקי הרובוטים" שמנסים לתת מענה להתנהגות מוסרית ומועילה של רובוטים בעלי תודעה שפועלים בשירות בני האדם. אסימוב היה אתאיסט והומניסט בעל מודעות לקיימות וכתב מאמרים שניסו להעלות מודעות לגידול אוכלוסין, כמו כן הוא הביע עמדות של התנועה הפרוגרסיבית ותאר כיצד המדע עשוי לשנות את החברה האנושית ולהועיל לה, כמו גם כיצד התפתחות טכנולוגית (כמו רובוטים או טכנולוגיות גרעין) עשויה לשנות את החברה בצורות שונות. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי, החל מ-2002, פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה.
רעיונות פוליטיים
אסימוב מתאר השלכות חברתיות, כלכליות ומדיניות שונות של מספר התפתחויות טכנולוגיות בהן מסע בחלל, רובוטים מתקדמים, שפע אנרגטי (תודות לכורים אטומיים זעירים ובטוחים), וכדומה. העתיד שהוא משרטט כולל בגדול שלוש תקופות המתפרשות על פני אלפי שנים. בתקופה הראשונה - התפשטות של מושבות מחוץ לכדור הארץ, בסיוע רובוטים, בשלב שני שנמשך אלפי שנים קיומה של אימפריה קיסרית ששולטת במרחב אנושי בן כמה אלפי כוכבים (ללא חייזרים), ובשלב השלישי קריסה של האימפריה עקב שילוב של שחיתות ואובדן ידע, תוך ניסיון למנוע התמוטטות חזקה מידי על ידי צרוף של שני מוסדות - מוסד אחד שמקים אימפריה מדינית-כלכלית-טכנולוגית על ידי שילוב של שימור המדע, קיום מסחר, יכולות צבאיות, ותושיה פוליטית, ומוסד שני שפועל בסתר שענף הידע שלו הוא "פסיכו-היסטוריה" - היכולת לחזות תהליכים היסטוריים הנוגעים למיליארדי בני אדם על ידי חוקים הנוגעים לפסיכולוגיה למדע והיסטוריה. מוסד זה גם יכול להשפיע בצורה של ארגון חשאי על שליטים ותהליכים באמצעות הפעלת השפעה מוחית על אנשים אחרים.
מבחינה מדינית היה אסימוב ספקן בקשר ליכולת של הממשלה או ההמון לקחת החלטות חכמות. הוא תאר בסדרת המוסד כיצד החברה לוקה בקללת קסנדרה ואינה מסוגלת להימנע מהאסון המתרגש אליה ואף לא להבחין בו בשל היותו תהליך ארוך טווח ועקב לחצים קצרי טווח המכוונים את המחשבות והמעשים של מקבלי החלטות שונים. הוא תאר את המתחים בין הרעיון הדמוקרטי שבו לכל אדם יש קול ולכל אחד יש דעה, מול הרעיון של מדע או של החלטה מושכלת המסוגלת להתעלם מדעות פופולריות אך לא נכונות. קבלת ההחלטות הנוגעות לכלל האנושות נלקחת על ידי מחשבי-על שפועלים בשירות האנושות או על תודות למוסדות הפועלות ברוח הומניסטית לטובת כלל האנושות בשילוב של מדע ופעולות חשאיות. כמו כן הוא תאר תופעות כמו הכחשת מדע והתנגדות למדע על ידי פוליטיקאים או בני אדם רגילים כאשר המדע מאיים על הכוח שצברו או על הנוחות שלהם.
במשך שנים רבות, אסימוב תיאר את עצמו כאתאיסט, אף על פי שהסתייג מהביטוי מאחר שהרגיש שהאתאיזם הוא הגדרת זהות על דרך השלילה ומתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר. אסימוב היה תומך בהתנועה לפדרליזם עולמי.
אסימוב כתב מספר מאמרים (לא בסוגת מדע בדיוני) על הסכנה של גידול אוכלוסין ותאר כיצד מצב של צפיפות יתר עלול להשפיע לרעה על תנאי המחיה, על זכויות אדם ועל וסיכוי השרידה של המין האנושי. [1][2][3]
קישורים חיצוניים
- אייזיק אסימוב בוויקיפדיה בעברית