תחבורה ציבורית בשבת בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוב שטחה של ישראל אין תחבורה ציבורית החל מסמוך לכניסת השבת, ועד לצאת השבת. יוצאי הדופן לדבר זה הם תחבורה ציבורית באיזור חיפה מכוח הסכמים מהעבר, קווי שבת בגוש דן, ומוניות שירות במוקדים שונים. דבר זה מהווה היבט חשוב בבעיות של תחבורה ציבורית בישראל.

העדר תחבורה ציבורית בשבת הוא מקור תכוף למחלוקת בין דתיים לחילונים. בעוד שמספר סקרים ומחקרים מראים תמיכה נרחבת בתחבורה ציבורית בשבת, אין מחקר מטעם המדינה בנושא. יש גם הצעות פשרה שונות, לדוגמה הצעה של אמנת גביזון-מדן מציעה תחבורה ציבורית מופחתת בשבת יחד עם הקטנת המסחר בשבת (שאינו לצורכי תרבות) - בטענה שמסחר זה פוגע בעובדים עניים ובמסחר העירוני. בשנים האחרונות החלה פעילות של עמותות להפעלת תחב"צ מצומצם בירושלים וגוש דן.וכן מספר עיריות בגוש דן - כגון רמת גן ותל אביב-יפו מפעילות קווי שבת.

תחבורה ציבורית בשבת

תחבורה בישראל

רקע:

בהגדרה רחבה של המושג תחבורה ציבורית יש בישראל תחבורה ציבורית בשבת - מוניות, מוניות שירות, מעליות, מטוסים, השכרת אופניים, ופרוייקטים כמו קאר טו גו להשכרת רכב לפי שעה, הן כולם דוגמאות לתחבורה ציבורית שעובדים בשבת. התחבורה הציבורית שמושבתת בשבת מתייחסת לאוטובוסים, רכבת ישראל, וכן חלק מהקווים של מוניות השירות.

נכון לשנת 2017 יש בישראל היתר ל-382 קווי אוטובוס ציבוריים לפעול בשבת. חלק ניכר מההיתרים האלה לעבוד בשבת נוגעים לקווים שחורגים במספר דקות מכניסת או צאת השבת ולא בקווים שנוסעים במהלך השבת. מתוך ההיתרים יש רוב עצום של הקווים עובד בצפון הארץ - 289 קווים, מתוכם 95 קווים לישובים באיזור חיפה. חלק מהסיבה לפערים הוא שרוב האוכלוסייה הערבית מרוכזת בצפון ובדרום הארץ, מרחקיה הנסיעה גדולים וכן שבעבר לא היו בצפון ובדרום ריכוזי חרדים. [1]

חיפה היא העיר עם מספר ההיתרים הגדול ביותר להפעלת קווים תחבורה ציבורית בשבת בשבת: 78 קווים, מהם 40 בין־עירוניים. עם זאת בפועל, רבים מהקווים לא פועלים כלל או שמתחילים לפעול זמן קצר לפני צאת השבת. במקום השני ניצבת נצרת עם 58 קווים, והיא גם מובילה במספר קווי האוטובוס שפועלים במשך כל השבת. תל אביב נמצאת במקום השלישי עם 49 היתרים, בעיקר מדובר בקווים שיוצאים מהפריפריה אל תל אביב, וקווים שנוסעים לבתי חולים בימי שבת אחר הצהריים. ירושלים נמצאת במקום הרביעי עם 47 קווים שמתוכם 28 משרתים את אוכלוסיית הערבים במזרח ירושלים. בעיר המערבית אין קו עירוני אחד בעל היתר לפעול בשבת. [2]

מתוך 382 קווים שקיבלו היתר לעבוד בשבת, 190 קווים משרתים אוכלוסיה לא יהודית, 15 הם קווים המוגדרים כ"חיוניים לביטחון הציבור" - בעיקר קווי לילה, 19 מסיעים נוסעים לבתי חולים ו-26 משרתים יישובי ספר. 132 מוגדרים כ"חיוניים לקשרי תחבורה ציבורית" - מעין הגדרה כללית ולא ברורה. העיתון "כלכליסט" בדק בשנת 2017 את לוחות הזמנים של 20% מהקווים שקיבלו היתר באתר קווי התחבורה הציבורית של משרד התחבורה. מהבדיקה עולה כי 24% מהקווים שקיבלו היתר כלל אינם פועלים כלל בשבת - ו־63% נוספים מתחילים לפעול בטווח של כמה דקות עד שעות בודדות לפני יציאת השבת. [3]

באוגוסט 2019 החל לפעול ברמת גן שירות תחבורה ציבורית מטעם העירייה המוביל נוסעים מרחבי העיר אל תל אביב. מערך ההסעות החינמי הנקרא סבבוס, מתבצע במימון העירייה ובשיתוף פרוייקט התחבורה נוע-תנוע (של קואופרטיב ואף על פי כן) וכולל קווי אוטובוסים, הקו הכחול והקו הלבן, שנוסעים בצירים המרכזיים של העיר מבלי להיכנס לשכונות המגורים. הקווים עוברים בחלקי העיר השונים החל ממזרח העיר, בית החולים שיבא, הפארק הלאומי והספארי, תיאטרון ר"ג, הקניון והבורסה אל מוקדי הבילוי והים בתל אביב. ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, הסביר כי "הסבבוס הוא מענה תחבורתי, חברתי ובטיחותי לצורך של תושבים רבים בעיר עם איזונים והתאמות שנדרשו כדי לשמור על צביון העיר וכיבוד מרבי של הרגשות של כולם". לדבריו, "הקווים מונעים מתוך רצון לתת מענה לצרכים של כולם, אין שום אידיאולוגיה נגד הדת או המסורת. זאת הסיבה שנבחר מסלול מחוץ לשכונות המגורים. התחייבנו שאם לא יהיה שימוש ער באוטובוסים נבטל את השירות ואם יהיה שימוש רב נגדיל את התדירות". [4] הקו פעל עד אמצע ספטמבר 2019 ונחל הצלחה גדולה מבחינת איכות התפעול וכמות המשתמשים. ראש העירייה כרמל שאמה-הכהן הודיע כי העירייה תפעיל את הקו חזרה בינואר 2020 לאחר עריכת מכרז לבחירת המפעיל ותוך שאיפה לשיתוף פעולה עם עיריות של ערים שכנות. [5] [6] [7]

עיריית תל אביב-יפו צפויה לפרסם בסוף שנת 2019 מכרז להפעלת שירות תחבורה עירוני בשבתות ובחגים. בשלב ראשון מדובר בחמישה קווי אוטובוס שיופעלו כנראה במתכונת מונית שירות, בתדירות של פעם ב-20 דקות. השירות אמור לפעול באופן חינמי בשלב הראשון, צפוי לעלות כ-12 מיליון שקלים מקופת העירייה ועשוי להשתלב בשירותים דומים המפעילות עיריות שכנות. בכוונת העיריה להפעיל את השירות בימי שישי מ-20:00 ועד 02:00 בלילה ובשבתות מתשע בבוקר ועד מוצאי שבת. בעיריית תל אביב-יפו שואפים לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות השכנות - קרובות ורחוקות. עיריות רמת השרון ורמת גן עשויות לשתף פעולה עם המהלך ויתכן שגם עיריות נוספות. [8] [9] [10] [11] [12] [13]

נכון ל-2019 ישנם קווים שונים, עירוניים ובין עירוניים שמופעלים בשבת ביוזמות מקומיות בערים שונות כגון, אריאל, רמת גן, תל אביב, גבעתיים, באר שבע, מודיעין, רמת השרון, קריית אונו וגני תקווה. לפי ארגון נוע תנוע המתפעל קווי אוטובוסים, עיריות נוספות פנו לארגון "והוא מתקשה לעמוד בעומס".[14]

השפעות העדר תחבורה ציבורית בשבת

פגיעה באוכלוסיות חלשות וצדק תחבורתי

כ-37% אחוז ממשקי הבית במדינה שאין להם מכוניות פרטיות "מקורקעים" במקום במהלך סופי שבוע וחגים. דבר זה פוגע בעיקר בשכבות העניות יותר של האוכלוסייה. כמו כן הדבר מעודד אי שוויון תחבורתי שפוגע באוכלוסיות שאינן נוהגות, נוהגות פחות או קשה להן יותר להחזיק מכונית - נערים וצעירים שרוצים לצאת לבלות, סטודנטים, אנשים מבוגרים, נכים ועוד. פתרונות שנהוגים בידי אוכלוסיות אלה כוללים אופניים חשמליים, אופניים, מוניות וכן תפיסת טרמפים או הסתמכות על חברי משפחה שיש להם מכונית.

האופי של השבת ושמירה על צביון דתי

הטיעון המרכזי נגד תחבורה ציבורית בשבת הוא שהדבר יגרור רעש (ראו בהמשך) ויפגע באופי הדתי של השבת. חלק מהדתיים ובעיקר החרדים טוענים כי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת מהווה חילול שבת בפרהסיה ואין לו מקום במדינה יהודית. כך למשל שר הפנים אריה דרעי הביע באוקטובר 2019 התנגדות ליוזמות של עיריות לארגן תחבורה ציבורית בשבת ואף הודיע כי יפעל לבלום אותה בחקיקה. [15] התומכים בתחבורה ציבורית בשבת טוענים כי מדובר בטיעונים שגויים. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת תגרור פחות רעש ולא יותר רעש. מוסדות רבים במדינה פועלים גם כך בשבת - בכללם שירותים אחרים של תחבורה ציבורית כמו מטוסים, מוניות, וכן חברת חשמל, מקורות, בתי חולים וכן בתי עסק לצורכי בידור ואף מרכזי קניות מחוץ לעיר. יוצא מכאן שהשמירה על פגיעה בשבת היא בעיקר מול הציבור העני שלא יכול לעמוד על שלו - בניגוד לדוגמה לטיסות בשבת.

חלק ניכר מתומכי התחבורה הציבורית בשבת מעוניינים בה במתוכנת מצומצמת ולא באותו היקף ופריסה כמו ביום רגיל. חלק מתומכי התחבורה הציבורית בשבת טוענים כי דווקא אי קיום של תחבורה ציבורית מרחיק אנשים מהדת וגורם לשבת רועשת ופחות נעימה. הכפייה הדתית שבאי קיום תחבורה ציבורית בשבת מכעיסה אנשים וגורמת להם להתרחק מהדת. בנוסף השימוש במכוניות גורר תכנון מוטה רכב פרטי שגורר תרבות של שימוש במכוניות לכל מקום במקום תחבורה רכה - כמו אופניים או הליכה ברגל.

רעש

קיימת מחלוקת לגבי השפעת השימוש בתחבורה ציבורית בשבת על זיהום רעש. המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת מציינים בדרך כלל כי הדבר יפגע ב"אווירת השבת" וכן יגרום רעש מתחבורה. התומכים מציינים כי בערים כמו ברלין שבגרמניה מופעלת תחבורה ציבורית בשבת, על ידי טראם שהוא שקט בהרבה יחסית לרעש הנגרם על ידי מאות אלפי מכוניות הנוסעות בשבת. באופן כללי העוצמה של רעש יורדת בחזקת שתיים ככל שמתרחקים ממוקד הרעש, כך שרעש של אוטובוס מרוחק בכביש ראשי יכולה להיות קטנה בהרבה לעומת מכונית קרובה. ביום העצמאות הוא היום היחיד שבו יש שילוב של עסקים פעילים, ותחבורה ציבורית במתכונת מופחתת, ואין בו תלונות על רעש מאוטובוסים ביום זה.

עידוד שימוש במכוניות פרטיות

העדר תחבורה ציבורית בשבת מתמרץ משפחות להחזיק לפחות רכב פרטי אחד לשם אפשרות של טיולים, נסיעות לחברים ומשפחה. החזקת רכב כזו פירושה שכמחצית מהוצאות הרכב בממוצע כבר שולמו, כ-1,500 ש"ח בחודש בממוצע לרכב.[1] כך שהעלות השולית החודשית של שימוש ברכב היא כ-1,500 ש"ח בלבד, או 1.1 ש"ח לק"מ (במקום 2.2 ש"ח לק"מ), לעומת כמה מאות שקלים שעולה השימוש בתחבורה הציבורית.

קיימת הסכמה רחבה כי העדר תחבורה ציבורית בשבת גוררת הקטנת שימוש בתחבורה ציבורית והגדלת השימוש במכוניות. עצם זה שמשפחה מחזיקה מכונית אחת לפחות מעודד את המשפחה להשתמש בה ביתר קלות. כמו כן החזקת מכונית צורכת חנייה למכוניות דבר שמקשה על פיתוח של נתיבי תחבורה ציבורית. לעומת זאת העדר תחבורה ציבורית בשבת נחשב רק סיבה פחותה בחשיבותה ביחס לסיבות אחרות שפוגעות בתחבורה הציבורית בישראל - לדוגמה למרות קיום של תחבורה ציבורית בשבת בחיפה יש בה היקף שימוש גבוה במכוניות. כמו כן בישובים דתיים עירוניים כמו גבעת שמואל יש שימוש רב במכוניות - למרות שלרוב התושבים אין בישובים אלה שימוש במכוניות בשבת - כלומר התמריץ של החזקת רכב כדי להשתמש בו בשבת לא קיים עבור משפחות בישובים אלה. לעומת זאת בריכוזים חרדיים עירוניים כמו בני ברק וירושלים יש שימוש רב בתחבורה ציבורית - דבר המעיד על כך ששילוב של תכנון עירוני צפוף, עוני ואי צורך ברכב בסופ"ש כן יכולים להוריד בעלות ושימוש במכוניות. בנוסף - בחלק מהישובים - במיוחד בישובים פרבריים יותר יש למשפחות רבות שני רכבים או יותר - ודפוס כזה של החזקת רכב נובע בעיקר משימוש במכוניות באמצע השבוע (על ידי שני הורים שנוסעים לעבודה) ופחות משימוש במכוניות במהלך סוף השבוע שמבוצע בדרך כלל על ידי מכונית אחת.

למשפחות שיש להן רכב אחד, עדיין משתלם לכאורה להחזיק את המכונית בבית לשימוש בסופי שבוע, ולהשתמש בתחבורה ציבורית. דבר זה חוסך לכאורה אלפי שקלים בשנה. הבעיה העיקרית של תחבורה ציבורית בישראל הוא דווקא חוסר האמינות וזמני הנסיעה הארוכים לעומת שימוש במכונית - העדר נתיבי תחבורה ציבורית והפעלה לא יעילה של קווים (נסיעה במסלול מפותל במקום תחבורת מעברים), יחד עם תכנון מוטה רכב פרטי ופרבור גוררים זמני המתנה ממושכים וזמני נסיעה ארוכים מאוד - פי 2 עד פי 4 לעומת מכונית. דבר זה יוצר עלות זמן ניכרת - שהיא משמעותית במיוחד עבור אנשים עשירים יותר או עבור הורים. כאשר מתחשבים בעלות זו מתברר שלאנשים רבים אין תמריץ כלכלי להשתמש בתחבורה ציבורית כי החיסכון על הוצאות דלק והחזקת קטן יותר לעומת עלויות זמן אבוד כמו פחות זמן בעבודה, צורך לתאומים עם מטפלות בשמירה על הילדים וכו'. היבט זה מוחרף על ידי תכנון מוטה רכב פרטי שמקשה עוד יותר על התניידות ללא מכוניות - כך שהורים מתפקדים כ"נהג פרטי" של הילדים והנערים. התמריץ הכלכלי להחזיק ולהשתמש במכונית חזק עוד יותר עקב החזרי הוצאות רכב מטעם מעסיקים המקבלים סבסוד לכך מהמדינה. כך שבעוד שיש הסכמה שהעדר תחבורה ציבורית בשבת היא גורם חשוב, היא פחות חשובה לעומת גורמים אחרים כמו שיפור הביצועים שלה בימי חול - בזמן שהיא נדרשת לספק שרותי יוממות, או שיפור האמינות והנוחות שיכולים לעודד נוסעים לנטוש את המכוניות באמצע השבוע.

תאונות דרכים

קיים טיעון לפיו תחבורה ציבורית בשבת יכולה להוות "פיקוח נפש דוחה שבת" - שכן תחבורה ציבורית בשבת יכולה לחסוך חיי אדם עקב הפחתת תאונות דרכים בישראל. הדבר נכון הן לגבי תאונות דרכים המתרחשות בשבת והן ביחס לכלל התאונות.

תאונות בסופי שבוע כוללות תאונות דרכים שגורמות להרג משפחות שלמות, תאונות דרכים על רקע נהיגה בשכרות, תאונות על ידי חיילים עייפים בחופשה, תאונות דרכים של נהגים צעירים ו/או בלתי מנוסים, ותאונות דרכים הנוגעות לנסיעות לטיולים. לפי פרסום של עמותת אור ירוק, ביחס לתאונות בשנים 2003-2008 בימים של סופי שבוע יש יותר נפגעים לעומת ימי חול. [16]

בשנת 2007 המדינה החלה לבדוק את "קווי לילה" - אוטובוסים הפועלים במספר ערים בלילות חמישי ושבת במטרה לצמצם את מספר תאונות הדרכים הקשורות בצריכת אלכוהול. לאחר בדיקה, הפרויקט החל לפעול בשנת 2009 בערים המרכזיות תל אביב, ירושלים וחיפה, והתרחב עם השנים לערים נוספות, עד שנת 2016 פעל השירות במעל 100 ישובים שונים. בשנת 2016 חלה עליה של 20% במספר הנוסעים בפרוייקט לעומת 2015 ונסעו בו מעל מיליון נוסעים. לטענת משרד התחבורה סקר שנערך בקרב בני 14-30 העלה כי כ-30% מהם יוצאים לבילוי בעזרת קווי הלילה. [2] למרות הצלחת הפרוייקט ולמרות שהעילה הרשמית להפעלתו היא מניעת תאונות עקב נהיגה בשכרות, הפרוייקט לא פועל ברוב הישובים בשישי בערב. בשנים האחרונות 15 קווי לילה פועלים בשישי בערב בצפון, בחיפה ובקריות ובאילת. [17]

במחקר שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי באזורים בהם פעל השירות, חלה ירידה משמעותית במספר תאונות הדרכים בשעות הלילה[3]. לדברי שר התחבורה, ישראל כץ בפברואר 2017: "אנחנו רואים בקווי הלילה פרויקט בעל עדיפות לאומית. מדובר בשירות מציל חיים, פשוטו כמשמעו. מחקרים גילו כי באזורים שבהם פועלים קווי לילה חלה ירידה משמעותית במספר תאונות הדרכים והנפגעים" [2] לעומת זאת ביולי אותה שנה טען בתגובה לשאילתה של ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) כץ כי למרות שמדובר בשירות מציל חיים אין מדובר בפיקוח נפש שהוא מושג הלכתי אחר. [4]

בנוסף לתאונות אלה, העדר תחבורה ציבורית בשבת מעודדת את מגמות הקניה של מכוניות, דבר שמעודד שימוש נוסף בהם, וכן הגדלת הפרבור ועל ידי תכנון מוטה רכב פרטי שגורמים להגדלת כמות תאונות הדרכים בישראל כתופעה כוללת - לא רק את כמות התאונות בסופי שבוע.

בנוסף השימוש הגדל במכוניות גורר נזקים בריאותיים עקב שימוש במכוניותגם בדרכים נוספות כמו זיהום אוויר מתחבורה ואורח חיים יושבני - שני היבטים שתורמים לתמותה אפילו יותר מתאונות דרכים.

עמדת הציבור בנושא תחבורה ציבורית בשבת

המדינה אינה מבצעת מחקרים על תמיכת הציבור בתחבורה ציבורית בשבת, כך שהמידע העיקרי בנושא נובע ממחקרים של מכוני מחקר עצמאיים, כאשר חלק מהסקרים הוא במימון עמותות למען הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. כל הסקרים מצביעים על תמיכה רחבה בתחבורה ציבורית בשבת. הסקרים מצביעים על תמיכה של מעל 70 אחוזים מהציבור היהודי בתחבורה ציבורית בשבת. היות והציבור הערבי בישראל מונה כ-20% מהאוכלוסייה ורובו מוסלמי, ייתכן כי אחוז התמיכה הכולל בתחבורה ציבורית בשבת נע בין 80% ל-90% מתושבי המדינה. כמו כן עם השנים מסתמנת עליה בכמות התמיכה בתחבורה ציבורית בשבת. ככל הנראה עליה זו היא בקרב הציבור החילוני, המסורתי, הדתי והימני מבחינה לאומית - כאשר הציבור החרדי מתנגד ברובו הגדול ולא משנה את דעתו.

סקר "גיאוקרטוגרפיה" משנת 2012 מצא כי 51% מהציבור היהודי תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, אל מול 43% שהתנגדו לה, בנוסף ל-6% שאין להם דעה נחרצת בנושא. הסקר מצא כי 10% מהאוכלוסייה החרדית, 38% מהדתיים לאומיים תומכים ב"איש באמונתו יחיה" ולכן תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. 35% מהמסורתיים תמכו בכך גם. לפי הסקר 45% מתומכי הליכוד, 63% מתומכי קדימה, 61% ישראל ביתנו, 9% ממצביעי ש"ס, 16% ממצביעי המפד"ל,72% ממצביעי יאיר לפיד, 78% ממצביעי העבודה, ו-94% ממצביעי מרץ, תמכו בתחבורה ציבורית בשנה. [18]

סקר משנת 2016 של מכון סמית, מצא כי 94% מהחילונים בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ו- 67% מהמסורתיים. 52% מהדתיים תומכים (מתוכם 49% בתחבורה ציבורית בהיקף חלקי ו-3% בהיקף מלא), ו-48% מהדתיים מתנגדים. 97% מהחרדים מתנגדים, מתוכם 55% גם בעד ביטול התחבורה הציבורית המעטה בשבת הקיימת היום.[19]

מכון הסקרים סמית מקיים סקר שנתי בנושא עבור עמותת עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון. מהסקרים השנתיים עולה כי התמיכה בהפעלה מלאה או מצומצמת של התחבורה הציבורית בשבת, עולה לאורך השנים. לפי המכון, ב-2010 58% מהציבור היהודי תמכו בתחבורה ציבורית בשבת, לעומת 74% בשנת 2015. התומכים בשמירת המצב ללא שינוי או ביטול התחבורה הציבורית הקיימת בשבת כרגע, התמעטו - מ-42% ב-2010, ל-30% בשנת 2015. [20]

מסקר של מכון סמית משנת 2015 עלה כי 70% ממצביעי הליכוד תומכים בהפעלת אוטובוסים בשבת, 85% ממצביעי ישראל ביתנו ו-79% ממצביעי כולנו. בקרב המפלגות החרדיות עומדת ההסכמה לאוטובוסים בשבת על 9% בלבד, ובקרב מצביעי הבית היהודי 42%.[21] הסקר של מכון סמית משנת 2016 מצא כי התמיכה בתחבורה ציבורית היא 65% ממצביעי הליכוד, כולנו - 86%, ישראל ביתנו – 91%, הבית היהודי - 65%. המחנה הציוני – 93%, יש עתיד - 94%, מרצ - 94%. 20% ממצביעי ש"ס ו-0% ממצביעי יהדות התורה תמכו בתחבורה ציבורית בשבת. [22]

התמיכה בתחבורה ציבורית בשבת עולה עם הגיל. כמו כן נשים תומכות בכך יותר מגברים, אנשים משכילים תומכים בתחבורה ציבוריות יותר מאנשים עם פחות השכלה. [23]

על אף עמדות הציבור בנושא, ראשי הערים לא ששים לקדם בעירם תחבורה ציבורית בשבת. כך למשל ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר בשנת 2019 כי: "הבעיה האמיתית של תחבורה ציבורית בישראל היא לאנשים שצריכים להגיע למקומות חיוניים כמו בתי חולים ולכן היא נדרשת בנסיעות בינעירוניות. בתוך תל אביב תחבורה ציבורית בשבת אינה דבר משמעותי. תל אביב עיר קטנה שאפשר להתנייד בה באופניים וברגל, לא צריך אוטובוס".[24]

יוזמות פרטיות

בישראל ישנן שתי אגודות שיתופיות – ואף על פי כן ושבוס אשר מפעילות מספר קווים בשבת בגוש דן (נוע תנוע של ואף על פי כן), באזור ירושלים (שבוס) ובבאר שבע (ימבוס של ואף על פי כן). האגודות מפעילות את הקווים ישירות מול הנוסעים ו/או דרך הרשויות המקומיות. היקף הנסיעה בשירות האגודות נאמד באלפי נוסעים בכל סוף שבוע. האגודות נעזרות בין היתר בקמפיינים למימון המונים ובתרומות פרטיות בכדי להרחיב את השירות ובכדי לפרסם אותו.[25][26]

קווי שבת

כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, הבטיח במצע הבחירות שלו הפעלת אוטובוס בשבת. בשנת 2019 אישרה עיריית רמת גן להפעיל מערך הסעות בשבתות. [27] המהלך זכה להתנגדות של גורמים דתיים, והושמעו אף איומים על שאמה-הכהן ועל חברי מועצה שתמכו בנושא. בעקבות מהלכים אלה יזמה גם עיריית תל אביב הפעלת קווי שבת. נכון לשנת 2022 קיים מיזם "נעים בסופ”ש" - מערך היסעים בסופי השבוע בין שש רשויות – גבעתיים, מודיעין-מכבים-רעות, קריית אונו, רמת השרון, שוהם ותל אביב-יפו. מערך זה כולל תשעה קווי אוטובוס. הקווים פועלים בשעות שבהן תחבורה ציבורית סדירה אינה פעילה, תוך התחשבות באזורים שבהם מתגוררים שומרי שבת.[28]

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות ציבורית
כתבות בנושא
סקרים על תמיכת הציבור בתחבורה ציבורית בשבת

הערות שוליים

  1. ^ החזר הוצאות רכב: כמה המעסיק צריך לשלם רכב ותחבורה, באדיבות חברת חשב מערכות מידע
  2. ^ 2.0 2.1 הלל פוסק, קווי הלילה ב-2016: צמיחה של 20%, יותר ממיליון נוסעים, ynet, 05.02.2017
  3. ^ "הפעלת קווי לילה ובחינת השפעתם על תאונות הדרכים", ד"ר יניב רונן, 1 במאי 2012
  4. ^ השר ישראל כץ: קווי הלילה פועלים בהתאם לסטטוס-קוו הקיים., "על משמר הכנסת", 20.7.2017
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=תחבורה_ציבורית_בשבת_בישראל&oldid=125800"