שיחה:חינוך

לדעתי פעילות גופנית לא אמורה להיות כלל תחום שנלמד בבתי ספר שכן הליכתיות עם צל עירוני ושימוש תדיר בתחבורה ציבורית עדיפים עליה. מי שרוצה ללמוד מקצועות ספורט שונים יכול לעשות זאת באופן פרטי, ממש לא כל הילדים מתעניינים באותם מקצועות ספורט (אם בכלל) וחלקם אף סובלים מבעיות כמו אסתמה\אלרגיה\סיבולת אירובית נמוכה וכו' שלא מאפשרים להם להשתתף בשיעורים אלה בשוויניות. יש כאן קשר לתכנון מוטה תחבורה ציבורית ולמניעת הונאה תזונתית. בן אהרוני 02:31, 22 במאי 2023 (IDT)

דעתך משתמש:האזרח דרור? תודה. בן אהרוני 20:39, 22 במאי 2023 (IDT)

א. לפי הערך על מערכת החינוך בפינלנד יש בחינוך גופני, ובעיקר בפעילות משחקית יותר (לאו דווקא תחרותית) ערך חיובי שמסייע ללימודים האחרים.

ב. לפי מומחית אחת שקראתי לפני כעשור , הפעילות הגופנית עוזרת בהמרצת הלב ולכן עוזרת לאנשים בעלי ADHD או אולי היפאקטיביות - איני זוכר

ג. פעילות גופנית כוללת לא רק מרכיב של סיבולת לב-ריאה (המרכיב המרכזי שמופעל על ידי תכנון הליכתי אלה גם נשימה נכונה, יציבה נכונה, שיווי משקל, גמישות, חוסן נפשי \ שליטה עצמית (רובם לא מקבלות תשומת לב בתרבות המערבית) וכן פעילות לחיזוק כוח מתפרץ.

ד. העניין בישראל (ובעולם?) שרוב שיעורי פעילות גופנית מבוצעים בצורה די גרועה שעלולה לגרום לפעמים יותר נזק (מבוכה, תחושת כשלון עצמי של ילדים מסורבלים, בושה עצמית בגוף , שנאה לפעילות) מתועלת. כאשר אנשים משתחררים ממבוכה הם יכולים להנות מאד (לדוגמה ריקוד המוני \ ריקודי עם \ ריקוד זוגות) שמתרגלים הרבה מתוך המיומניות האלה אבל לאו דווקא במסגרת תחרותית. ראיתי דוגמאות לכך (לדוגמה מורה לריקוד שהצליחה להרקיד בית ספר שלם - נראה שרוב הילדים מאד נהנו. אותה מורה הצטיינה גם בהפעלת ילדים בקורונה - בעיקר על ידי ניצול של משחקיות וכריזמה גדולה שיש לה - כך שרוב הילדים נהנו מאד להשתתף).

ה. לפי כרים עבדול ג'בר הוא למד הרבה מדברים כמו יוגה ותורות לחימה מה שאפשר לו פעילות ארוכת שנים בכדורסל -במימדים כמו גמישות (ואולי עוד דברים - איני זוכר)

ו. ספורט ופעילות גופנית יכולים להפעיל דברים כמו זכרון גופני, נחישות, שליטה עצמית, עמידות לכאב, עמידות לשעמום, שליטה במחשבות, ריכוז - בדרכים שלימוד עיוני לאו דווקא יכול , וגם אם יכול לאו דווקא בקרב אותם בני אדם (דוגמה לנתיבים שונים שמגיעים למקום דומה מופיעה באוטוביוגרפיה של סטף ווטרהמיר שם הוא מציין כי לקח נערים שנפלטו מתוך הלימודים העיוניים ולא יכלו ללמוד ורתם אותם לעבודה, הם למדו בגלל שהיו צריכים לפתור בעיות ולאחר כמה שנים חלקם הגדול השתלב בעבודה וחלקם אף הפכו למנהלים - בחינוך אין עניין של "שיטה אחת מתאימה לכולם" אנשים שונים זה מזה)

ז. גם במקום שבו יש הליכתיות גבוה חלק מהילדים יגועו כשהם מוסעים באופניים \ ברכב ולא ילכו . מטרת חינוך גופנית טוב היא לאפשר לאנשים להתנסות בצורה לא מאיימת בפעילות גופנית שלאו דווקא מכירים ולספק להם שגרת פעילות מה שלאו דווקא יקבלו בבית) . כמו כן אם ילד הלך לפני 2-4 שעות בספק כמה זה עוזר לו.

ח. אסטמה וכו' - עדיין ילדים יכולים להשתתף בדברים כמו יוגה , מדיטציה, שיווי משקל, או פעילות אירובית\ כוח מתאימה (אני מנחש - שכן הגבלת הפעילות מתחילה אצל חולים שונים בדרגות מאמץ שונות)האזרח דרור (שיחה) 06:26, 30 במאי 2023 (IDT)

בקיצור לטעמי יש לשמר ולטפח פעילות גופנית במסגרת חינוכית (ומסגרות אחרות כמו עבודה) ולשלב מימדים שלה במסגרת היום יום - לדוגמה לתרגל ריקוד, לתרגל עמידה על רגל אחת או שיווי משקל או קורדינציה או נשימה - דברים שחלקים אפשר לעשות אפילו תוך כדי ישיבה. איכות החיים ומימדים אחרים של אנשים רבים היתה משתפרת בצורה משמעותית אם היו עוסקים בכך לפחות 3-4 פעמים ביום. האזרח דרור (שיחה) 06:26, 30 במאי 2023 (IDT)

תודה. אני חושב שלא כל אדם בנוי או מותאם לעשות פעילות גופנית בביתו או בסביבת מגוריו. יש אנשים עם בית מאד מאד קטן (דירות קונדו של 25 מטר רבוע, נניח, מיועד בעיקר לרווקים בין גיל 18 ל-40). אני לא משתמש בביטוי "ילדים מסורבלים" אלא פשוט מדבר על ילדים עם בעיות חיים שונות (כמו שלמבוגר ייתכנו בעיות חיים); חוץ מאסתמה, אלרגיה שיכולה להיות כרונית או לפחות להימשך שנים, בעיקר בגיל ההתבגרות וסיבולת אירובית נמוכה יש גם כמובן השמנה וחרדה ואולי ייתכנו עוד כל מיני בעיות (ילד אחד יכול לסבול מכמה בעיות במקביל, כמובן). אני לגמרי מסכים שצריך לשלב מדיטציה, תרגילי שיווי משקל. בן אהרוני 09:09, 30 במאי 2023 (IDT)