התנועה הפרוגרסיבית
התנועה הפרוגרסיבית או פרוגרסיביזם (באנגלית: Progressivism) היא זרם מחשבה או אידאולוגיה של תמיכה בשינויים חברתיים. כפילוסופיה הוא מבוסס על הרעיון לפיו ההתקדמות במדע, בטכנולוגיה, בפיתוח כלכלי ובארגון החברתי היא חיונית לשיפור מצבם של בני האדם.
המשמעות של פרוגרסיביזם השתנתה עם השנים ובזרמי מחשבה שונים. פרוגרסיביזם היה משמעותי מאוד זמן תקופת הנאורות באירופה, מתוך האמונה כי אירופה מדגימה כיצד חברות יכולות להתקדם מתנאים לא מתורבתים לתרבותיים יותר באמצעות החיזוק של ידע אמפירי כבסיס שעליו עומדת החברה. דמויות בתקופת הנאורות האמינו כי קידמה יכולה להיות מיושמת באופן כלל-עולמי לכל החברות וכי רעיונות אלה יתפזרו מאירופה לכל העולם. דוגמה בולטת לכך היא האנציקלופדיה הגדולה, צמיחת התנועה לביטול העבדות והתנועה לזכויות האשה בתחילת המאה ה-19, וכן המהפכה הצרפתית ושינויים לכיוון דמוקרטיה בתקופת הנאורות.
בתקופה המודרנית, תנועה שמזוהה כפרוגרסיבית היא "תנועה חברתית או פוליטית ששואפת לייצג את האינטרסים של האדם הפשוט באמצעות שינוי פוליטי ובתמיכה של פעולות ממשלתיות" במאה ה-21 אלו שמזדהים עם פרוגרסיבים עושים זאת ממגוון סיבות – לדוגמה לתמוך במדיניות ציבורית שמקטינה השפעות מזיקות של אי שוויון כלכלי וכן הפליה מערכתית, לעודד מדיניות בעד קיימות או סביבתנות, לקדם רשתות בטיחות חברתיות וזכויות עובדים, להתנגד להשפעות חיצוניות שליליות שמוטלות על הסביבה ועל החברה על ידי חברות גדולות וכן להתנגד להשפעת תאגידים גדולים על ההליך הדמוקרטי.
הנושא המרכזי הוא תשומת לב להשפעות שליליות של מוסדות קיימים או של דרכי עשיה מקובלות ולקדם שינוי של דברים, כלומר לשינוי חיובי כפי שמוגדר בסטנדרטים מסויימים כמו הרחבה של הדמוקרטיה, הגדלת השוויון, שיפור הבריאות או הרווחה של האוכלוסייה וכו'.
התפיסה הפוליטית הנפוצה כיום של פרוגרסיביזם בתרבות העולם המערבי נבעה מהשינויים החברתיים העצומים שנוצרו מהמהפכה התעשייתית במהלך המאה ה-19. פרוגרסיבים בתחילת המאה ה-20 כמו גם כעת, סבורים כי ההתקדמות החברתית נפגמת עקב אי-שוויון כלכלי עצום בין עשירים לעניים; קפיטליזם לאס-פייר ללא רגולציה (או קפיטליזם למקורבים), עם תאגידים גדולים בעלי עודף כוח פוליטי וכלכלי שיכולים לגרום למונופולים כמו גם לבעיות נוספות; וסכסוך אינטנסיבי ולעתים אלים בין עובדים לבעלי הון, ובכך טענו כי יש צורך באמצעים כדי לטפל בבעיות אלה.
היסטוריה
עוד לפני קיומה של התנועה הפרוגרסיבית כתנועה רשמית, הייתה לה השפעה רבה על הפוליטיקה והתרבות באנגליה ובארצות הברית. בניגוד לליברלים הקלאסיים שחלקם דגלו ברעיון שהממשלה צריכה להתערב מעט ככל האפשר בחברה וכי דבר זה יביא להסדר החברתי האידאלי, הזרם הליברלי –פרוגרסיבי דגל בכך שיש צורך בשינוי במספר תחומים – כמו ביטול העבדות, וזכויות לנשים – ואף פעל כדי להפעיל את הממשלות לשם כך – במיוחד הדבר בלט בתנועה לביטול העבדות שבה ממשלת בריטניה פעלה לביטול הסחר העולמי בעבדים, ובמאבק של מדינות צפון ארצות הברית נגד עבדות במדינה. זאת בעוד חלק מתומכי העבדות קראו להמשך "הסדר הטבעי" ולכך שמדינות הצפון לא יתערבו בנעשה בתחומם. "פרוגרסיבים" אלה נתמכו חלקית על ידי ליברלים והתנגדו לשמרנים שאמרו שהסדר הקיים - המשך העבדות או אי מתן זכויות לנשים, או אי מתן זכות למי שאין לו אדמות הוא הדבר שצריך להמשיך להתקיים.
בארצות הברית, התנועה הפרוגרסיבית החלה כתנועה חברתית בשנות 1890 והפכה להיות תנועה פוליטית במה שמכונה העידן הפרוגרסיבי, בין 1890 עד 1920. ה"פרוגרסיבים האמריקאי" מתייחס למגוון קבוצות לחץ. כמה פרוגרסיבים אמריקאים התנגדו לדארוויניזם חברתי, והאמינו כי ניתן לתת מענה בעיות חברתיות כמו עוני, אלימות, גזענות, מלחמת מעמדות וגזענות, באמצעות חינוך טוב יותר, סביבה נקייה יותר ומקומות עבודה יעילים ונעימים יותר. חברי התנועה הפרוגרסיבית חיו בעיקר בערים, נטו להיות בעלי השכלה גבוה יותר (באותה תקופה – קולג') והאמינו כי הממשלה יכולה להיות כלי שיסייע להביא שינוי.
הרקע לעליית התנועה הפרוגרסיבית הרשמית בארצות הברית הייתה התחזקות "הברונים השודדים" החל מסוף מלחמת האזרחים שם. בתקופה זו "העידן המוזהב" הייתה התחזקות פוליטית וכלכלית של קבוצה קטנה מאוד של בעלי הון שהחלו להשפיע באופן חזק על הכלכלה הפוליטיקה והתרבות של ארצות הברית, דבר שהתחזק לקראת תחילת המאה ה-20 באמצעות קיומם של "טראסטים" - שותפויות של כמה עסקים גדולים בתחום שחלשו על ענפים שלמים בכלכלה.
התנועה הפרוגרסיבית הייתה דומיננטית בפוליטיקה של תחילת המאה ה-20 והיא השפיעה בתקופה זו על הרעיונות והחקיקה מצד הרפובלינקים והדמוקרטים באותו זמן. הדבר הוביל לרפורמות ויוזמות רבות בתקופה זו.
פוליטיקאים פרוגרסיבים פעלו בשתי המפלגות הגדולות, ובהם הנשיאים תיאודור רוזוולט הרפובליקני ווודרו וילסון הדמוקרטי.
רוזוולט נחשב לדובר הבולט של התנועה הפרוגרסיבית. מחד, התנועה דרשה שימוש במדע, הנדסה, טכנולוגיה ומדעים כדי לפתור את הבעיות של המדינה, לחסל בזבוזים מיותרים ולקדם מודרניזציה. רוזוולט עצמו היה ביולוג, וניסה גם הוא לתת בסיס מדעי או לחלופין לתת נופך מדעי לתוכניותיו. רוזוולט העביר כמה חוקים פרוגרסיביים בקונגרס כדי לפייס בין העובדים ומעבידיהם. בנוסף, התנועה הפרוגרסיבית התנגדה לשחיתות במנגנונים מפלגתיים, איגודי עבודה והמונופולים. רוזוולט, כשוטר לשעבר, היה נחוש לשמור על החוק.
היו מספר ניסיונות להקים מפלגות פוליטיות פרוגרסיביות. כך למשל, ב-1912 הקים תיאודור רוזוולט מפלגה פרוגרסיבית כשלא הצליח לזכות מחדש במועמדות המפלגה הרפובליקנית, אך הגיע בבחירות רק למקום השני - אחרי וודרו וילסון ולפני ויליאם האוורד טאפט הרפובליקני. ב-1924 שוב הוקמה מפלגה פרוגרסיבית בראשות רוברט לה פולט, הסנאטור הרפובליקני מוויסקונסין, ואחת הדמויות הבולטות בתנועה הפרוגרסיבית, שהצליח להגיע רק למקום השלישי. בשני המקרים התפוררו המפלגות לאחר הכישלון בבחירות.
למרות חוסר ההצלחה להקים מפלגה פוליטית, הכתיבה התנועה במידה רבה את סדר היום הפוליטי בארצות הברית בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים, תקופה שנקראת "העידן הפרוגרסיבי", והותירה מורשת שניכרת עד ימינו.
שינויים שהונהגו ב"עידן הפרוגרסיבי" כללו לפעמים תיקונים בחוקת ארצות הברית. הם כללו רפורמות רבות שרובן קיימות בארצות הברית והונהגו בהמשך במדינות מערביות רבות אחרות:
- בחירות ישירות לסנאט (התיקון ה-17 לחוקת ארצות הברית),
- הנהגת פריימריז ישירים,
- מתן זכות בחירה לנשים (התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית),
- חקיקת חוקים נגד קרטלים ומונופולים - חוק ההגבלים העסקיים (אנטי-טרסט)
- מס הכנסה אישי,
- הקמת הפדרל ריזרב במטרה ליצור פיקוח על הבנקים ולמנוע "הדפסת כסף" על ידי בנקים וכדי להגביל "ריצה על הבנק"
- הגבלת ההגירה לארצות הברית
- רגולציה על בטיחות של מזון תרופות. לדוגמה חיוב יצרנים לסמן באופן ברור מה מכילים מזונות ארוזים, פיקוח על תנאי הסניטציה במפעלי בשר, חיוב יצרני תרופות ברישיון, חיוב מרשם רופא לשם השגת רוב התרופות ועוד.
- ממשלות של מדינות בארצות הברית, החלו לפקח על תנאי העבודה במפעלים, אסרו על עבודת ילדים, הכניסו חוקי שכר מינימום בעבודה, הגבילו את שעות העבודה ועוד.
הפרוגרסיבים קידמו רעיונות שונים בסיוע הממשלה ותוך מחשבה על קידמה. ולא כל הרעיונות האלה נחשבים כיום חיוביים. מספר פרוגרסיבים (אך לא כולם) תמכו ברעיונות של אאוגניקה כדרך לצמצם את הילודה במשפחות גדולות ומתוך מחשבה שדבר זה יסייע לחינוך הילדים. עם זאת רעיונות אלה לא היו נחלתם של פרוגרסיבים בלבד שכן בתקופה זו האמינו לבנים רבים - כולל ליברלים ושמרנים ברעיונות של דארוויניזם חברתי -שאליהם דווקא התנגדו רוב הפרוגרסיבים.
רעיון אחר שנתמך על ידי פרוגרסיבים רבים היה "חוק היובש" - איסור המכירה של משקאות אלכוהוליים. כיום נחשב צעד זה לטעות משום שהוא גרם לפריחה של "שוק שחור" - במקום להוריד את צריכת האלכוהול והשפעות לרעה של אלכוהוליזם הוא הוביל לפריחה של המאפיה בארצות הברית. כיום הרעיון של התנגדות לצריכת אלכוהול נמשך באמצעים רכים יותר - כמו מיסוי אלכוהול במטרה להעלות את מחירו, איסור מכירה באזורים מסויימים, איסור מכירה לקטינים ועוד - כלומר הרעיון הבסיסי נשמר אבל תוך התקדמות הדרגתית יותר כדי למנוע השפעות לוואי של מדיניות חזקה ומהירה מידי.
רעיונות פרוגרסיבים ממשיכים להיות דבר מוביל בקרב המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, במדינות מערביות רבות במסגרת מפלגות סוציאל-דמוקרטיות. התנגדות לרעיונות אלה קיימות בקרב שמרנים וכן שמרנים-ליברלים במערב ובקרב מדינות נוספות כמו מדינות ערביות או מדינות אפריקה שם הפרוגרסיביות מנוגדת לשמרנות חברתית או גזענות.
הבדלים מזרמי מחשבה אחרים
פרוגרסיביזם מנוגד לזרמי חשיבה אחרים, אם כי מטבע הדברים יש לעיתים מזיגה בין כמה זרמים. בשונה משמרנות הפרוגרסיביזם לא מחוייב לשמור על הסדר החברתי הקיים והוא בדרך כלל לא מתגעגע לימי העבר – הוא מדגיש כי ניתן לשפר את הדברים על ידי שינוי. בניגוד לזרמים מהפכניים כמו מהפכני המהפכה הצרפתית וכן זרמים כמו אנרכיזם או סוציליאיזם קלאסי, הפרוגרסיבים שומר על חלק גדול המבנה החברתי הקיים ושם דגש על תהליך של שינוי הדרגתי בדברים. הוא גם אינו מחוייב בהכרח ליציאה מתוך הקפיטליזם.
בניגוד לליברליזם הקלאסי, הפרוגרסיבים לא חשבו שתמיד כדאי להקטין את כוחה של המדינה כדי לשמור על חירות הפרט. להפך, יש מקרים בהם דווקא עקרון "אי ההתערבות" מצד המדינה משמר סדר חברתי דכאני שפוגע בזכויות הפרט, שכן קבוצות כוח חזקות יכולות לנצל את כוחן הפוליטי כדי לדכא או לפגוע בקבוצות אחרות.
דוגמה קלאסית לדבר זה הייתה עוד לפני הזרם הפרוגרסיבי הרשמי בתנועה לביטול העבדות שהייתה רגולציה שהפסיקה את הסחר בעבדים ובהחזקה בהם. זאת בעוד חלק מהליברליזם הקלאסי דרש "אי התערבות" של המדינה - ולמעשה זו היה אחד הטיעונים הראשונים לרעיון של לסה-פר. דוגמאות מראשית המאה ה-20 היו היחס למזון – ליברלים טענו כי שוק ללא התערבות יביא לתוצאה "יעילה" או אידאלית לצרכנים. בעקבות הספר "הג'ונגל" הובהר כי לעיתים הציבור כלל אינו יודע מה איכות המזון שמושג שלו וכי תאגידים גדולים יכולים לסמן מזון באופן מטעה, ופרוגרסיבים הביאו לסימון מזון ולפיקוח על יצרנים שקיים עד היום הן בארצות הברית והן ברוב מדינות העולם.
דוגמה רלוונטית נוספת היא היחס לנושא של קיימות וסביבתנות ליברלים קלאסיים וליברטרים מניחים כי השוק, במיוחד שוק משוכלל יגרום להפחתת הזיהום ולמניעת בעיות של קיימות, לעומת זאת פרוגרסיבים כמו גם כלכלנים שונים - החל מאדם סמית ועד כלכלנים נאו-קלאסיים וכלכלנים אקולוגיים מצביעים על הקושי של שוק ללא פיקוח למנוע השפעות חיצוניות ולהתייחס לבעיות של מוצרים ציבוריים.
עם זאת פרוגרסיבים יכולים להיות מזוהים עם זרמים חברתיים שונים ולשתף איתם פעולה - במיוחד עם זרמים בליברליזם, עם סוציאל-דמוקרטים ועוד, כאשר בדרך כלל פרוגרסיבים ואחרים יוצאים נגד שמרנות דתית או חברתית ונגד גזענות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרוגרסיביזם, ויקיפדיה האנגלית
- העידן הפרוגרסיבי (בארצות הברית), ויקיפדיה האנגלית
- תנועת הסופרים הפרוגרסיבים, על תנועה בהודו ופקיסטן שהתנגדה לאימפריאליזם, ויקיפדיה האנגלית
- פרוגרסיביות כלכלית, ויקיפדיה האנגלית
- חינוך פרוגרסיבי, ויקיפדיה האנגלית
- שמרנות פרוגרסיבית, ויקיפדיה האנגלית