נאורו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תצלום לווין של האי נאורו.

נאורו (באנגלית: Nauru; שם רשמי: רפובליקת נאורו) היא מדינת אי במיקרונזיה אשר נמצאת בדרום האוקיינוס השקט. זוהי מדינת האי העצמאית הקטנה ביותר בעולם מבחינת אוכלוסייה ושטח. נאורו נמצאת כ-4,000 ק"מ דרום־מערבית להוואי, ושכנתה הקרובה ביותר היא האי בנבה המהווה חלק ממדינת קיריבטי. מדינה זו היא היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית, אך יארן, העיר הגדולה ביותר בנאורו, נחשבת לעיר הבירה בפועל, מכיוון ששם נמצאים מוסדות הממשלה של מדינת נאורו.

נאורו מאוכלסת במיקרונזים ופולינזים. מדינה זו סופחה ל"אימפריה הגרמנית" והייתה לקולוניה שלה במאה ה-19, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לטריטוריית מנדט שנשלטה על ידי אוסטרליה, ניו זילנד והממלכה המאוחדת. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי יפן, ואחרי המלחמה, שבה נאורו להיות שטח נאמנות. את עצמאותה קיבלה ב-1968.

נאורו שוכנת על אי סלעי המכיל מרבצי זרחה רבים. עיקר הפעילות הכלכלית בנאורו החלה בשנת 1907 והייתה יצוא תרכובת זו ממכרות באי. סביבת האי נפגעה באופן חמור מכריית-יתר, והחברה שהוקמה לניהול נכסי האי ירדה באופן משמעותי בערכה. כל אלו הן דוגמאות למשבר כלכלי חמור עקב שיא תפוקת זרחן מקומי.

בעקבות דלדול עתודות הזרחה ממשלת נאורו נקטה באמצעי חקיקה לא שגרתיים להשגת הכנסות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה נאורו למקלט מס ומרכז הלבנת הון. מאז 2001 הסכימה נאורו לקבל עזרה מהממשלה האוסטרלית; בתמורה לסיוע זה, הוקמו על האי מרכזי מעצר לאנשים המחפשים מקלט באוסטרליה, ואלה פעלו ברצף עד תחילת ‏‏2008 [1].

דמוגרפיה

באי חיים 9,267 תושבים. הריבוי הטבעי גבוה ועומד על 1.9% בשנה. האוכלוסייה בעבר הייתה גדולה יותר אבל בשנת 2006 עזבו את האי 1,500 אנשים בעקבות ירידה בכריית הזרחה באי ומחסור בפרנסה. שטח האי הוא 21 קילומטרים רבועים וצפיפות האוכלוסין שבו היא 447 אנשים לקמ"ר.

מתוך תושבי האי, 58% הם ילידי נאורו, 26% נוספים הם מאיים אחרים באוקיינוס האוקיינוס השקט, 8% סינים ו-8% אירופאים. השפה הרשמית של נאורו היא ניב מובהק של שפות האוקיינוס השקט. אנגלית מדוברת שם בהיקף נרחב, וזו שפת הממשלה והמסחר.

הדת העיקרית הקיימת באי היא הנצרות (שני שלישים פרוטסטנטים ושליש אחד קתוליים). כמו כן, יש כמות בהאים לא מעטה. החוקה תומכת בדת חופשית; עם זאת, הממשלה מגבילה חופש זה ומגבילה את המצוות של המורמונים ושל עדי יהוה. רוב הזרים עובדים בתאגידי הזרחה של נאורו.

אחוזי ההשמנה בנאורו הם מהגבוהים בעולם, עם 90% מהמבוגרים הנמצאים במצב של השמנת יתר. לנאורו יש את האחוז הגבוה ביותר של סוכרת מסוג 2, יותר מ-40% מהאוכלוסייה נגועה במחלה. תוחלת החיים הממוצעת בנאורו ירדה ל-58 שנים לגברים ו-65 שנים לנשים.

האוריינות באי היא 97%, החינוך הוא חובה מגיל 6 עד 15 ועוד שנתיים שאינן חובה מלומדות. יש קמפוס של האוניברסיטה של דרום האוקיינוס השקט (USP) על האי; לפני בניית הקמפוס, התלמידים טסו לאוסטרליה על מנת ללמוד באוניברסיטה.

כלכלת נאורו

סלעי גיר חשופים כתוצאה מכריית יתר של מרבצי הגואנו באי.

קיימים משאבים מועטים באי והכלכלה תלויה בייבוא כמעט באופן מוחלט ובסיוע מאסיבי מצד אוסטרליה. כלכלת נאורו התבססה בעבר באופן כמעט מוחלט בכריית המחצב היחיד באי, זרחה הנוצרים כתוצאה מלשלשת של עופות ים (גואנו). עתודות הזרחה הולכות ומדלדלות לאחר למעלה ממאה שנות כרייה אינטנסיבית, שגרמו להרס כמעט מוחלט של הקרקעות באי.

הכלכלה של נאורו הייתה בשיאה בשנות ה-80. כרייה בהיקף קטן עדיין מבוצעת על ידי חברת רונפוס (RONPhos), חברה ממשלתית לכריית זרחה. הממשלה הקימה קרן אשר בה מושקעים חלק מרווחי החברה, לרווחת התושבים לטווח הארוך, כאשר יתכלו עתודות הזרחה. הקרן השקיעה את כספיה בצורה כושלת, בעיקר באוסטרליה, וכתוצאה מכך ערכה של הקרן הצטמצם מ-1,300 מיליון דולרים אוסטרליים ב-1991 ל-138 מיליון דולרים אוסטרליים ב-2002. עתה (2010) חסרים לנאורו משאבים אפילו לביצוע פעולות ממשלתיות בסיסיות. כך, למשל, הבנק הממשלתי של נאורו פשט רגל. ספר העובדות העולמי העריך את התוצר הלאומי הגולמי המדינה ב-5000$ לאדם בשנה בשנת 2001. ב-2007 העריך הבנק האסיאתי לפיתוח את אותו המדד ב-2400$ עד 2715$.

אין מיסים אישיים בנאורו. שיעור האבטלה עומד על 90%, והממשלה מעסיקה 95% מאלה שאינם מובטלים. הבנק האסיאתי לפיתוח מציין כי על אף התמיכה הרחבה בביצוע רפורמה כלכלית על ידי השלטונות, התחזית לטווח הבינוני הינה כי בגלל תלות בכריית זרחה, תאלץ המדינה להסתמך על סיוע חיצוני. התיירות איננה מהווה ענף כלכלי חשוב הן משום שאין כמעט מה לראות ומה לעשות והן משום שאין כמעט שירותי תיירות באי. כך, לדוגמה, קיימים שני בתי מלון ברחבי האי. עם זאת, מזג האוויר האוקייני נוח יחסית, ומספר אתרים בעלי עניין היסטורי, בעיקר מתקופת הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, מצויים באי. כמו כן, ניתן גם לדוג דגי טונה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/7229764.stm - BBC News: Australia ends 'Pacific Solution'