התמכרות לעישון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מכורים לסיגריות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התמכרות לעישון טבק היא תהליך של התמכרות לניקוטין, חומר ממכר שנמצא בסיגריות, בנרגילות, סיגריות אלקטרוניות ובמוצרי טבק אחרים. לפי ארגון הבריאות העולמי התמכרות לניקוטין היא הסיבה המרכזית להמשך קיומה של תעשיית הטבק ולתופעת העישון בכלל - שגורמת להוצאות של מיליארדי שקלים ולתחלואה ומוות בהיקף עצום של כ-6 מיליון בני אדם בכל שנה.

עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאוד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו לציבור בשנות ה-90 עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של בחירת הצרכן. משום כך חשוב לחברות הטבק להכחיש את ההתמכרות, כחלק מאסטרטגיה כוללת ורחבה יותר של הכחשת נזקי העישון.[1]

בנוסף לכך שהסיגריות הן המוצר קטלני ביותר שקיים (הרגו כ-100 מיליון אנשים במהלך המאה ה-20) זהו אחד המוצרים שגורם ל"השׁאה" ניכרת. השׁאה או סוּגֵסְטְיָה היא תהליך פסיכולוגי שמשפיע על התת-מודע של בני אדם וגורם להם לשנות את עמדותיהם, רגשותיהם ואמונותיהם. דברים אלה הושגו תודות למניפולציות במשך 100 שנים בידי כימאים של חברות הטבק. כך שטבק הוא הסם הנמכר ביותר בעולם. עם מכירות של 6 טריליון סיגריות בשנה. כמות כזו של סיגריות מספיקה לעשות שרשרת מכדור הארץ לשמש ובחזרה ועוד ישאר "עודף" למספר גדול של טיסות לירח. [2] מסמכים פנימיים של חברות הטבק שפורסמו מכוח צווי בית משפט, גילו כיצד החברות ביצעו מניפולציות בניקוטין - הגדלת כמות הניקוטין במוצרי הטבק והגדלת הקליטה של הניקוטין בידי המעשן, וזאת כדי להגדיל את ההתמכרות של מעשנים.

כשני שלישים מהמעשנים לא מצליחים להיגמל והרגישות להתמכרות לניקוטין, ומשך הזמן מהסיגריה או הנרגילה הראשונה ועד להתמכרות שונה מאדם לאדם. יש אנשים שמתמכרים במהירות וחלקם אפילו לאחר הסיגריה הראשונה שהם "לוקחים לריאות" ויש אנשים שמתמכרים לאט יותר. לדברי דייויס גולדמן, מנהל תחום בני נוער ברשת הגמילה "אלן קאר", חלק מתהליך ההתמכרות של רוב בני הנוער לסיגריות ולנרגילות עובר דרך שלב שבו הם מאמינים כי הם עצמם לא יתמכרו לטבק. דבר זה מעניק להם אשליה של שליטה. בני נוער שעישנו סיגריה אחת מרגישים בטחון-יתר ומרגישים בתחילה שהם יוכלו לעצור מתי שהם יבחרו. בהמשך מתברר להם שהם טעו - אבל אז כבר מאוחר מידי. [3]

התמכרות לעישון מתרחשת בדרך כלל בגיל הנעורים או הילדות - כ-90% מהמעשנים התחילו לעשן לפני הגיעם לגיל 18, וחלקם אפילו לפני גיל 13 בהיותם ילדים. היות וגמילה מעישון היא דבר קשה ומסובך מדינות רבות משקיעות מחקרים ומאמצים בניסיון לקדם מניעת עישון עוד לפני תחילת ההתמכרות. דבר זה הוא ככל הנראה קל יותר במשפחות לא מעשנות ובקהילות לא עניות שכן העישון נפוץ יותר בקרב שכבות עניות וההדחקה של נזקי העישון והתמכרות לעישון חזקה יותר בקרב מעשנים.

בשנת 2018 החל מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) לבחון מהלך להפחתת כמות הניקוטין בסיגריות במטרה למנוע מהמעשנים את התמכרות לסיגריות. [1] [2] [3]

השפעת הניקוטין על הגוף

ברגע שהניקוטין חודר לגוף, הוא נספג עד מהרה במחזור הדם וחודר למוח בזמן קצר מאוד (כ־7 שניות בממוצע) בעברו את מחסומי הדם־מוח.[דרוש מקור] במוח, הניקוטין גורם לשחרור של אדרנלין, מה שגורם לערנות, האצת קצב פעימות הלב ולעלייה בלחץ הדם; וכן הוא גורם לשחרור של דופאמין, מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר להתמכרות אל הניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו. ניקוטין מדכא תיאבון ועשוי לגרום בשל כך לירידה במשקל[4].

הנזק הקשור לעישון, נגרם בעיקר על ידי כימיקלים ומסרטנים בעשן טבק. עם זאת, הניקוטין הוא החומר הממכר העיקרי שמקשה על תהליך הגמילה.[5]

ניקוטין הוא בין הסמים הממכרים ביותר הידועים לאנושות, ממכר אפילו יותר מסמים קשים כמו הרואין. לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, לעומת 23% ממשתמשי ההרואין שיתמכרו להרואין.[6] הניקוטין גורם למשתמשים בו להתמכרות פיזית ונפשית כאחד. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח סבילות אליו - כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של עצבנות, כאב ראש, הפרעות בשינה וכדומה; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשות באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות.[דרוש מקור]

במצב טהור, הניקוטין הוא סם רעיל.[7] מנה הקטלנית של ניקוטין משוערת להיות בין חצי גרם לגרם במבוגר.[7]

ניקוטין ומחלת הסרטן

הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, קיים ויכוח לגבי הניקוטין כגורם שמעכב את תהליך האפופטוזה, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן.[8]

התמכרות למוצרי טבק

עישון

כ-70% מהמעשנים אומרים כי הם רוצים להפסיק לעשן, אבל אחוזי המעשנים שמפסיקים לעשן הם נמוכים. שני מחקרים הראו כי פחות מ-5% מאלו שניסו להיגמל מעישון הצליחו להימנע לחלוטין מעישון במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להימנע מעישון במשך יומיים. טיפולים המבוססים על תחליפי ניקוטין מכפילים את הסיכוי לגמילה מוצלחת. [1] [9]

למונח "התמכרות" אין הגדרה חד משמעית המקובלת על כולם, אבל בשנת 1969 הגדיר ארגון הבריאות העולמי התמכרות בצורה הבאה: "מצב נפשי ולפעמים גם פיזי, הנובע מאינטראקציה בין אורגניזם חי לבין סם, המתאפיין בתגובות התנהגותיות ואחרות שתמיד כוללות אינוס או הכרח לקחת את הסם על בסיס מתמשך או תקופתי כדי לחוות את השפעתו הנפשית, ולעיתים כדי להימנע מאי-נוחות הנובעת מחסרונו. זאת עם או בלי פיתוח סיבולת למינון."[1] [10]

דו"ח של הרופא הכללי של ארצות הברית משנת 1988 קבע כי "התשובה הקצרה היא כי סיגריות הן ממכרות. התהליכים הפרמקולוגיים וההתנהגותיים שקובעים התמכרות בטבק הם זהים לאלו שקובעים התמכרות לסמים כמו הרואין וקוקאין". [4][5][6]

התמכרות מוקדמת לעישון

מעשנים רבים מתחילים לעשן במהלך גיל ההתבגרות או בהיותם בוגרים צעירים. תחילת העישון, או השאיפה מהסיגריה הראשונה, מכונה "First Puff". מחקרים עצמאיים מראים כי כ-60% מבין המעשנים עישנו את הסיגריה הראשונה לפני גיל 13 וכי 90% מהמעשנים החלו לעשן לפני גיל 20.[1] על הגורמים המשפיעים על הסיכוי לשאוף את הסיגריה הראשונה ראו מניעת עישון.

נכון לשנת 2015, רק מיעוט מבין הילדים והנערים בישראל מעשן. עם זאת מתוך מיעוט זה, רוב הילדים המעשנים בישראל התנסו לראשונה בסיגריה בגיל 13 או קודם לכן. בחלוקה לאוכלוסיות שונות - 65% מבין הבנים היהודים המעשנים, 73% מבין הבנים הערבים, 39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. [11]

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום התמכרות לניקוטין. אבל מחקר מיולי 2007 של ד"ר ג'וזף דיפראנזה מאוניברסיטת מסצ'וסטס וחוקרים נוספים, מצא כי חלק מהנערים שמתחילים לעשן מתמכרים מהר מאוד לטבק. המחקר עקב אחרי 1,246 נערים מכיתה ו' בארצות הברית וראיינו כל נער 11 פעמים לאורך 4 שנים. הם גם לקחו דגימות רוק כדי לקבוע את רמות הניקוטין בדם, כדי לדעת כמה נערים מעשנים ומה רמת ההתמכרות. בשלב זה או אחר במהלך ארבע שנים אלה, כמעט שליש מהילדים עישנו סיגריה, יותר מ-17% שאפו לריאות (217 נערים- שהם כמחצית מאוכלוסיית הילדים שעישנו בתקופת המחקר), וכ-7.5% מהם צרכו טבק באופן יום-יומי.[12][13]

כדי שתיספג כמות דם שתספיק להיווצרות תלות, צריך לשאוף את עשן הסיגריות לריאות, לכן החוקרים הגבילו את הניתוח שלהם ל-217 ה"לוקחים לריאות" מקרב המתנדבים. הגיל הממוצע שלהם כשהם שאפו לריאות בפעם הראשונה היה 12.8. מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. ו-38% פיתחו תלות בטבק, כפי שהיא מוגדרת במדריך האבחון של ארגון הבריאות העולמי. [13]

10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. ניתוח של הרוק שלהם הראה שאין צורך בריכוז גבוה של ניקוטין בדם במשך היום כדי שתהיה תלות בסיגריות. בכמה מקרים התלות אובחנה בתוך 13 ימים מהעישון הראשון. [13]

25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין הנערים המכורים הפגינו תסמיני גמילה מסיגריות דומים לאלו של מעשנים וותיקים. [7][8]

עבור רוב הנערים ששאפו לריאות, לא נדרש עישון יום-יומי כדי שיופיעו תסמיני תלות. יותר מ-70% מהילדים חשו תשוקה שהתקשו לשלוט בה, עוד בטרם עישנו מדי יום. הניתוח הביו-כימי אישש את הרעיון כי במרבית המקרים, תסמיני התלות החלו כשרמות הניקוטין הנצרך היו נמוכות ביותר. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[13]

לפי דיפראנזה אנשים נוטים לחשוב שעישון כבד במשך תקופת זמן ארוכה גורם להתמכרות, אבל המחקר מראה כי ההפך הוא הנכון: ההתמכרות היא שגורמת לעישון כבד למשך זמן ארוך. [13]

יש לשים לב כי מחצית מהנערים במחקר עישנו סיגריה לפחות פעם אחת, אבל "לא לקחו לראות". לדבר זה יש השלכות נוספות על המשך תהליך ההתמכרות.

התמכרות לטבק בשלבים

חלק מהמעשנים בעיקר נערים ונערות לא "לוקחים לריאות" בפעם הראשונה. (לפי המחקר על תלמידי כיתה ו' מדובר בכמחצית מהמעשנים של סיגריות בגיל זה). לדברי דייויס גולדמן, מנהל תחום בני נוער ברשת אלן קאר, דבר זה גורם לאשליה מקובלת לפיה הם לא יתמכרו לטבק.

דבר זה מעניק להם אשליה של שליטה. בני נוער שעישנו סיגריה אחת מרגישים בטחון-יתר, ומרגישים שהם יוכלו לעשן בלי להתמכר ולעצור מתי שהם ירצו. בהמשך מתברר להם שהם טעו - אבל אז כבר מאוחר מידי. [3] אצל חלק מהמעשנים יש הבדל בין התשובה "מתי התחלת לעשן" לבין "מתי עישנת את הסיגריה הראשונה". לפעמים סיגריה ראשונה בגיל 12 מובילה להתחלת עישון בגיל 15-18.

מחקרים של חברות הסיגריות עצמן חקרו בצורה אינטנסיבית את השאלה כיצד לשווק סיגריות ומוצרי טבק לבני נוער, שאלה נוספת שעלתה במחקרים אלה היא מתי הנערים הם כבר מכורים. מסמכים של חברות הטבק שפורסמו בשנות ה-90 גילו היבטים רבים בנושא. לדוגמה מסמך משנת 1977 טוען כי "אין ספק כי השפעת עמיתים היא הגורם החשוב ביותר של מתגברים לעשן. ניסיונות רציניים ללמוד לעשן מתקיימים בדרך כלל בגיל 12 עד 13. עם זאת בחינה של עישון נעשתה בגילאים 11,12, 13. עד גיל 16 או 17, רבים מתחרטים על העישון בגלל סיבות בריאותיות ובגלל שהם מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק כשהם רוצים לעשות את זה. עד גיל 16 הלחץ לעודד אחרים לעשן בטקס חניכה נעלם". [9]

חוזק ההתמכרות לעישון

חוזק ההתמכרות לעישון מודגמת על ידי כמות האנשים שאומרים שהם מנסים להיגמל אבל לא מצליחים, וכן על ידי תופעות שקשה לראות אותם לגבי מוצרים אחרים.

ההתמכרות לעישון היא כנראה שונה מאדם לאדם ותלויה ברגישות גנטית לקולטנים של ניקוטין ולכמות הטבק שהמעשן קיבל (מנרגילות, סיגריות וכו') - באופן כללי כשני שלישים מהמעשנים לא מצליחים להפסיק לעשן למרות שהם מעוניינים בכך. לעומת זאת ידוע על מקרים של אנשים ש"פשוט הפסיקו" ביום אחד את העישון - ככל הנראה הן מרכיבים פסיכולוגיים והיבטים של עוצמה נפשית מעורבים בכך וגם שונות ביולוגית בין אנשים שונים. כך שסיפורים על מעשנים שנגמלו "בקלות" לאו דווקא מבטיחים גמילה קלה לאחרים.

היבט נוסף של ההתמכרות לעישון הוא קיצוץ של הוצאות חיוניות או קיצוץ בהוצאות על ילדים כדי לקנות מוצרי טבק, דבר שבולט במיוחד בקרב מעשנים עניים. סקר משנת 2013 של חברת התרופות פייזר באנגליה שכלל 4,000 הורים מעשנים באנגליה שיש להם ילדים מתחת לגיל 16, מצא כי 62% מההורים המעשנים, מעדיפים לקצץ בהוצאות על הילדים מאשר לקצץ בהוצאות על סיגריות. 55% מהם טוענים שהסכום שהם יחסכו עקב הפסקת עישון יהיה "משמעותי מאוד" למשפחתם. 42% יבחרו להוציא פחות כסף על בגדים ונעליים; 33% ענו שיחסכו על חופשות ו-38% העדיפו לקצץ בהוצאות המזון. רק 27% מהנשאלים ענו כי יעדיפו לצמצם את ההוצאות על סיגריות; 63% מהמעשנים אומרים שהם לחוצים מבחינה כלכלית, ו-48% מודים בכך שהם מתקשים לעמוד בעלויות העישון. [14]

כשהורים מעשנים נואשים לקנות סיגריות, ואין להם כסף זמין הם נוקטים בדרכים נואשות שונות- 21% טוענים שהם אוספים את כל הכסף הקטן שלהם, 14% אומרים שחיפשו בתזזיתיות כסף שהלך לאיבוד מתחת לספה או בתוך הרכב, 11% העדיפו לא לאכול בשביל לחסוך בכסף ו-9% לקחו כסף מהקופה של הילד שלהם. 8% מכרו חלק מרכושם, 7% לוו כסף מחברים או מקרובי משפחה ו-2% ביקשו כסף מזרים. 80% מההורים רוצים להפסיק לעשן ו-72% מהם מוכנים לפנות לעזרה מקצועית אם ייעוץ אכן יעלה את הסיכויים שלהם להצליח להפסיק לעשן. [14]

העיתונאי גיא לרר, מעיד כי אביו הפך לפעיל נגד עישון, לאחר שבמלחמת ששת הימים הוא נתקע עם נגמ"ש בשדה מוקשים. לאחר מספר שעות נגמרו לו הסיגריות, והוא צעד בשדה המוקשים ברגל לנגמ"ש השני כדי להביא סיגריות. [15]

מניפולציות בסיגריות ובמוצרי טבק

המונח מניפולציות בניקוטין (Nicotine manipulation) מתייחס לדרכים שבהן מבצעים שינויים מכוונים בניקוטין עצמו או בדרכים שבהן הניקוטין מגיע אל המעשן. מניפולציות ניקוטין מבוצעות במגוון אמצעים: הנדסה גנטית של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן. [10]

המטרה של מניפולציות בניקוטין כוללות את חיזוק המוטיבציה הגופנית לעשן, כדי לעודד את השימוש העתידי בסיגריות ובמוצרי טבק (שימור ההתמכרות), מניעה של הפסקת עישון, חיזוק היכולת של החברות להשתמש בטבק מסוג פחות איכותי ושימור "שביעות הרצון של הלקוח". [11]

הספר שואה מוזהבת מתאר את ההיסטוריה של חברות הטבק וכיצד הן הגדילו את כמות המעשנים והסתירו את נזקי העישון, הספר מתבסס על מאות אלפי מסמכים פנימיים שהוחרמו בשנות ה-90 מחברות הטבק. הכותב של הספר, פרופסור להיסטוריה של המדע, רוברט פרוקטור, מתאר כיצד הסיגריות הפכו לסם הנפוץ והקטלני ביותר בעולם תודות למאמץ מכוון להפוך אותן ליותר ממכרות, וכיצד חברות הסיגריות השתמשו ב"שכירי חרב" שונים כדי להתל בציבור.

אחד הצעדים החשובים הראשונים של חברות הטבק הוא שינוי תהליך שנקרא "ייבוש עלי הטבק". (Flue curing) בשיטה הישנה היו העלים נחשפים ללהבה של גזרי-עץ בוערים. חברות הטבק שינו תהליך זה לייבוש בכבשן מיוחד עם ארובת לבנים, כשהחום מגיע לעלים דרך צינורות ברזל סגורים. דבר זה העניק לטבק גוון חום-מוזהב והארומה של עישון טבק זה הייתה עם פחות חריפות, דבר שהפחית את הצריבה בגרון. מכאן גם שם הספר. [2]

שינוי זה בטבק הגדיל בצורה ניכרת את ההנאה של מעשן מהניקוטין, וגרם להתמכרות חזקה יותר ולכך שקל היה יותר להתחיל לעשן - באופן זה עישון סיגריות הפך גם הרבה יותר קטלני מאשר עישון מקטרות, סיגרים או לעיסת טבק. שכלולים נוספים הגדילו את העישון - מכונות משוכללות יותר לייצור סיגריות הוזילו את עלויות הייצור הפחיתו את המחיר והפכו את הסיגריות לזמינות יותר לציבור. בנוסף הומצאו הגפרורים כך שיהיה קל להדליק את הסיגריות בכל מקום. תרומה נוספת להפצת הסיגריות הייתה חלוקת סיגריות חינם לחיילים בזמן מלחמת העולם הראשונה והשנייה, וכך התאפשרה הפיכת מיליוני חיילים למכורים לטבק. [2]

הכחשת ההתמכרות על ידי חברות הטבק

אחד הדברים החשובים ביותר עבור תעשיית הטבק הוא הכחשה לא רק נזקי הסיגריות. אלא גם שהן ממכרות. שכן דבר זה ממוטט את הטיעון כי עישון הוא נושא של בחירת הצרכן ולכן הוא בחירה שהמעשן מבצע - ואל למדינה להתערב בכך או להגביל את המעשנים ואת פעילות חברות הסיגריות. מסמך פנימי של "מכון הטבק", משנת 1980 קבוצת לובי שפעלה למען חברות הטבק מגלה כי:[1]

כל הנושא של התמכרות הוא הנשק הכי חזק שיכול להיות לרשות עורך דין תובע בנושא של סרטן ריאה/סיגריות. אנחנו לא יכולים להגן על עישון מתמשך כ'בחירה חופשית' אם האדם הוא 'מכור'
-- Memo from Knopick to Kloepfer, Tobacco Institute, 1980, 9 September . (Minnesota Trial Exhibit 14,303).

דבר זה מסביר מדוע חברות הטבק מסרבות להודות בכך שעישון הוא ממכר - זה ימוטט טיעונים משפטיים שמאפשרים לתעשייה להמשיך לפעול ולקבל הגנות שונות מטעם המדינה.[1]

החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, החלו מסמכים פנימיים של חברות הטבק לעסוק בכך שניקוטין הוא חומר ממכר, ולהכיר בכך שהסיבה העיקרית שאנשים ממשיכים לעשן היא התמכרות לניקוטין. המסמכים מצביעים על כך שהתעשייה מאמינה כי ניקוטין הוא סם. אחד מעורכי הדין של התעשייה כתב בשנת 1963 "אנחנו בעסק של מכירת ניקוטין - סם ממכר" המסמכים מכילים הצהרות לגבי השפעות הניקוטין על המוח ומערכת העצבים המרכזית. [1]

באופן פומבי החברות טענו כי הניקוטין אינו ממכר. דבר שהגיע לשיא בשנת 1994 כאשר שבעה מנכ"לים של חברות הטבק בארצות הברית העידו בשימוע בקונגרס כי ניקוטין אינו חומר ממכר וכי חשיבותו היא לשם טעם או ריח - ולא לשם התמכרות. [1]

בשנות ה-70 המוקדמות, עורכי דין של תעשיית הסיגריות היו מודאגים כי טיעון "בחירה חופשית" שבו השתמשה התעשייה כדי להגן על עישון עובר כרסום בגלל התמכרות, דבר שיכול להוות עילה לחקיקה נגד התעשייה. [1]

בסוף שנות ה-90 כאשר מסמכים פנימיים רבים של התעשייה הגיעו לידי הציבור והצביעו על כך שסיגריות הן ממכרות החברות הגיבו על ידי ניסיון לטשטש ולשנות את ההגדרה של התמכרות. דבר שכעת הן מיישמות לגבי פעילויות כמו קניות או אינטרנט. בשנת 1997 חברת הטבק Liggett שברה את השורות והייתה חברת הסיגריות הראשונה שהודתה כי "עישון הוא ממכר". חברות טבק רבות עדיין ממשיכות להכחיש את ההתמכרות הזו.[1]

חשיפת המניפולציה וההסתרה של חברות הטבק

חקירה של ה-FDA ושימוע בקונגרס

בשנת 1990 מונה דיוויד קסלר (David A. Kessler) לעמוד בראש מנהל המזון והתרופות (ה-FDA) תפקיד בו החזיק 3 שנים.[12] היות וניקוטין הוא סוג של חומר ממכר, קסלר החל במאמץ לחקור האם ניתן להחיל על סיגריות מגבלות מטעם מנהל המזון והתרופות כדי להגן על בריאות האוכלוסייה. הוא החל לחקור האם הייתה מטרה בעידוד צריכת הסם. כלומר האם הייתה כוונה. האם חברות הסיגריות הגדילו את אחוז הניקוטין בצורה מכוונת? מה הן ידעו? שאלה זו לא נשאלה קודם לכן. קסלר הקים קבוצה של חוקרים מטעם ה-FDA שהשתמשה במודיעים שעבדו בתוך חברות הטבק. החקירה העלתה כי חברות הטבק ביצעו מניפולציה מכוונת על רמות הניקוטין שבסיגריות כדי להגדיל את ההתמכרות. לחברות הטבק היה כוח רב והן השפיעו על הקונגרס לבצע שימוע בקונגרס כדי לחקור את מנהל המזון והתרופות. [13]

בשנת 1994 ערך חבר הקונגרס הרי ווקסמן (Harry Waxman) סידרת שימועים בקונגרס בתת הוועדה לסביבה ובריאות. הנשיאים והמנכ"לים של שבע החברות הגדולות בארצות הברית זומנו להעיד בפני הוועדה. ב-14 באפריל 1994 הצהירו המנכ"לים של שבע חברות הטבק הגדולות בארצות הברית תחת שבועה כי הם חושבים כי ניקוטין אינו חומר ממכר.[14][15]

תביעות דיבה בניסיון להשתיק את התקשורת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תביעות השתקה

בשנת 1996 בשעת שיא הצפייה בטלוויזיה, הציג השדר הוותיק מייק וואלס לצופים את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של תכנית התחקירים המפורסמת "60 דקות" של רשת CBS. במקום להציג תחקיר על חברות הטבק, הסביר ואלאס את החלטת ראשי CBS למנוע את שידור הכתבה. [16]

הכתבה אמורה הייתה לחשוף את העובדה שחברות הטבק נהגו להחדיר במכוון חומרים ממכרים לסיגריות ונמנעו מייצור סיגריות מסוכנות פחות. לאנשי "60 דקות" היה מידע פנימי רב על דרך עבודתן של חברות הטבק. בין השאר הסתמכו בתכנית על עדותו של עובד בכיר לשעבר בחברת הטבק בראון אנד ויליאמסון. ואולם, הנהלת הרשת חששה מפני תגובתם הנזעמת של יצרני הטבק, ואסרה את השידור. תחקיר על נושא דומה ששודר בעבר ברשת המתחרה, ABC, הוביל לתביעת דיבה בסך עשרה מיליארד דולר. ערב מכירת ABC לחברת דיסני הגיעה הרשת להסכם מחוץ לכותלי בית-המשפט עם החברה שתבעה אותה.[16] תיאור הפרשה מופיע בסרט העלילתי "המקור".

חשיפת מסמכים סודיים של תעשיית הטבק

בשנות ה-90 היו התארגנויות לתביעות נגד חברות הטבק מטעם רשויות של 46 מדינות בארצות הברית שאספו עדויות נגד החברות. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין חלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.[17]

בעקבות פשיטת רשויות החוק על הנהלות חברות הטבק נתפסו מיליוני מסמכים שונים שנכתבו בתקופה של 50 שנה. מסמכים אלה הועברו לאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. על האוניברסיטה הוטל להקים את "ספריית המורשת של מסמכי הטבק", וכן להעלות את המידע לאינטרנט. כ-13 מיליון מסמכים המונים 79 מיליון דפים כבר מוספרו עד שנת 2012, ואחרים מתווספים מדי יום.[17] נכון לשנת 2016 יש 14 מיליון מסמכים בספרייה, וזו שינתה את שמה ל"אמת - מסמכי תעשיית הטבק". [16]

ביולי 2000 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט. לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".[17]

דיון בבית המשפט העליון בארצות הברית

המאמצים של קסלר הובילו למשפט בבית המשפט העליון "FDA v. Brown & Williamson Tobacco Corp."[17] בשאלה אם מנהל המזון והתרופות צריך לפקח על חברות הטבק. המשפט שהחל בשנת 1999 הסתיים בשנת 2000. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון בארצות הברית שמנהל המזון והתרופות לא יוכל לפקח על תעשיית טבק. אחד השופטים קבע כי ניקוטין אינו שונה מסרטי אימה, שגם הם דבר ממכר. [18].

בשנת 2009 הוביל הנשיא ברק אובמה את "חוק מניעת עישון במשפחה ופיקוח על טבק" (Family Smoking Prevention and Tobacco Control Act) שאיפשר למנהל המזון והתרופות לפקח על תעשיית הטבק. וכן הציב מגבלות שונות על פרסום של סיגריות בארצות הברית. [19]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מניפולציות על ניקוטין
ניסיונות הסתרה והכחשה של התמכרות לטבק

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אין רגיעה ב"שואה שגורם העישון" כפי שמגדיר אותה ההיסטוריון של המדע, רוברט פרוקטור, פרופ' עמי בן סלע, באתר "טבע-לייף"
  3. ^ 3.0 3.1 גמילה מעישון לבני נוער - בריאות 10 - רפי קרסו - אלן קאר, דייויס גולדמן מנהל תחום בני נוער ברשת אלן קאר, 14 באפריל 2010
  4. ^ סוכנויות הידיעות, מדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2011
  5. ^ https://www.nice.org.uk/guidance/ph45/chapter/2-Public-health-need-and-practice
  6. ^ http://www.psychologytoday.com/blog/the-teenage-mind/201012/is-marijuana-addictive
  7. ^ 7.0 7.1 , [{{{url}}} How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century], Archives of Toxicology, 2013 vol:88, issue:1 p:5–7, pmid: , doi:10.1007/s00204-013-1127-0
  8. ^ , [{{{url}}} Nicotine: specific role in angiogenesis, proliferation and apoptosis], Critical Reviews in Toxicology, {{{year}}} vol:42, issue:1 p:68–89, pmid: 22050423, doi:10.3109/10408444.2011.623150
  9. ^ I. P. Stoleman, M. J. Jarvis, The Scientific Case That Nicotine is Addictive. Psychopharmacology, 1995, 117:2 2-10. 4 Stoleman and Jarvis, op cit.
  10. ^ WHO, Technical Report Series No 407, Geneva, 1969. Cited in Stoleman and Jarvis, op cit.
  11. ^ דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015
  12. ^ Joseph R. DiFranza et al, Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study, Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 ניו יורק טיימס, ניקולס בקלר ההתמכרות מתחילה בסיגריה הראשונה, הארץ, 05.08.2007
  14. ^ 14.0 14.1 מזעזע: מעשנים מעדיפים סיגריות על צרכי ילדיהם, כיכר השבת, Mame 10.09.13
  15. ^ שני ליטמן, מחתלתולים לקנאביס: כך הפך גיא לרר ממנחה חביב למנהיג חברתי, הארץ, 23.02.2017
  16. ^ 16.0 16.1 רפי מן, "60 דקות" אין עשן בלי אש על גניזת תחקיר של תכנית התחקירים המפורסמת של רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS, באתר העין השביעית, 01.01.1996
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=התמכרות_לעישון&oldid=124474"