שינויים

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] ובפוליטיקה אשר דוגלות באידאל של "יותר זה יותר טוב" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]]  - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליבלריזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], סוציאליטסים ו[[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מעודד מניעה של [[אבטלה]], עוני ואי שקט חברתי, וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית וטכנולוגית.  

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] ובפוליטיקה אשר דוגלות באידאל של "יותר זה יותר טוב" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]]  - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליבלריזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], סוציאליטסים ו[[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מעודד מניעה של [[אבטלה]], עוני ואי שקט חברתי, וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית וטכנולוגית.  

מנקודת מבט של [[כלכלה מוסדית]] ו[[חקר הכלכלה]] בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "[[חברת השפע]]" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של מוצרים פרטיים, אבל יש מחסור ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל [[תזונה בריאה]] דורשת שמירה והפצה של [[ידע]] אמין הדורש [[אמון]] ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להשחק.  

מנקודת מבט של [[כלכלה מוסדית]] ו[[חקר הכלכלה]] בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "[[חברת השפע]]" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של מוצרים פרטיים, אבל יש מחסור ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל [[תזונה בריאה]] דורשת שמירה והפצה של [[ידע]] אמין הדורש [[אמון]] ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להישחק.  

קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטלסיטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד.   

קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטליסטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד.   

היום התמותה מ[[השמנה]] גדולה פי 3 מהתמותה מ[[רעב]]{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}, למרות זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף.

היום התמותה מ[[השמנה]] גדולה פי 3 מהתמותה מ[[רעב]]{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}, למרות זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף.

* קצב זרימה פנימה לתוך המאגר

* קצב זרימה פנימה לתוך המאגר

* קצב זרימה החוצה מתוך המאגר  

* קצב זרימה החוצה מתוך המאגר  

* טווח אופטימלי רצוי - מינמלי ומקסימלי רצוי - לדוגמה פחות מידי מים תגרור המלחה של האגם ויותר מידי מים תגרור הצפה של ישובים לידו.  

* טווח אופטימלי רצוי - מינימלי ומקסימלי רצוי - לדוגמה פחות מידי מים תגרור המלחה של האגם ויותר מידי מים תגרור הצפה של ישובים לידו.  

* במקרים מסויימים ניתן להגדיל או להקטין את קצב הזרימה פנימה או החוצה מתוך המאגר - אבל לעיתים קרובות שינוי כזה דורש אנרגיה ומאמצים נוספים.  

* במקרים מסויימים ניתן להגדיל או להקטין את קצב הזרימה פנימה או החוצה מתוך המאגר - אבל לעיתים קרובות שינוי כזה דורש אנרגיה ומאמצים נוספים.  

== השפעות שונות של מחסור ועודף ==

== השפעות שונות של מחסור ועודף ==

גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים ב[[פלסטיק]] וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[התחממות גלובאלית]].

גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים ב[[פלסטיק]] וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[התחממות גלובלית]].

כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע (נפוץ יותר בעיקר בתקופה התעשייתית).

כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע (נפוץ יותר בעיקר בתקופה התעשייתית).

ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים, אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להאבק בשיטה זו לפי התאורייה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם בגלל שלפי התאורייה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כניראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.

ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים, אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להיאבק בשיטה זו לפי התאוריה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.

כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]].

כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]].

יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.

יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.

=== מחסור ועודף באנרגיה ===

=== מחסור ועודף באנרגיה ===

אפשר להגדיר מחסור באנרגיה כמצב בו האדם צריך לבצע יותר מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל אפיסת כוחות. אפשר להגדיר עודף באנרגיה כאשר בגלל עודף מיכון או ניצול עבודה של אנשים אחרים, האדם מבצע מעט מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל ההשלכות של [[אורח חיים יושבני]]. בחברת [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף באנרגיה לא היתה קיימת, ובעיית המחסור היתה בעיקר בגלל מחסור במיכון אפילו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים. לעומת זאת עם התקדמות המהפכה החקלאית הסיבה המרכזית לעודף ומחסור באנרגיה היה ניצול וזה גרם למחסור באנרגיה אצל ההמנוצלים ולעודף אנרגיה אצל המנצלים.  

אפשר להגדיר מחסור באנרגיה כמצב בו האדם צריך לבצע יותר מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל אפיסת כוחות. אפשר להגדיר עודף באנרגיה כאשר בגלל עודף מיכון או ניצול עבודה של אנשים אחרים, האדם מבצע מעט מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל ההשלכות של [[אורח חיים יושבני]]. בחברת [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף באנרגיה לא הייתה קיימת, ובעיית המחסור הייתה בעיקר בגלל מחסור במיכון אפילו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים. לעומת זאת עם התקדמות המהפכה החקלאית הסיבה המרכזית לעודף ומחסור באנרגיה היה ניצול וזה גרם למחסור באנרגיה אצל המנוצלים ולעודף אנרגיה אצל המנצלים.  

דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרא עם האינדיאנים במאה ה 16, לפי תאורו של [[ברטולומאו דה לאס קאסאס]] (ראה דף). לטענתו לפני הכיבוש האנדיאנים שהשתמשו ביחסית מעט טכנולוגיה לא היו מורגלים לעבודות פיזיות קשות כי הם עסקו ביחסית מעט פעילות גופנית. זאת, כי הם לקחו רק את מה שהיה נחוץ להם באמצעות ציד, דיג, לקט, חקלאות שאפשר להגדיר כאורגנית. כאשר הגיעו הספרדים הם הכריחו אותם לעבוד כדי לייצר בשבילם מוצרים בלי שהם הספרדים יצטרכו לעסוק בפעילות גופנית ובלי לתת לאידיאנים אפילו את החלק מהתבואה שהיה נחוץ להם. כתוצאה מכך נוצר מחסור באנרגיה ובמזון אשר לטענת לאס קאסס היה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה אצל האינדיאנים תחת הכיבוש הספרדי. כלומר, אפשר להשתמש ביחסית מעט טכנולוגיה ועדיין לא לחוות מחסור באנרגיה עם מייצרים לא יותר ממה שצריך.

דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרא עם האינדיאנים במאה ה 16, לפי תאורו של [[ברטולומאו דה לאס קאסאס]] (ראו שם). לטענתו לפני הכיבוש האינדיאנים שהשתמשו ביחסית מעט טכנולוגיה לא היו מורגלים לעבודות פיזיות קשות כי הם עסקו ביחסית מעט פעילות גופנית. זאת, כי הם לקחו רק את מה שהיה נחוץ להם באמצעות ציד, דיג, לקט, חקלאות שאפשר להגדיר כאורגנית. כאשר הגיעו הספרדים הם הכריחו אותם לעבוד כדי לייצר בשבילם מוצרים בלי שהם הספרדים יצטרכו לעסוק בפעילות גופנית ובלי לתת לאינדיאנים אפילו את החלק מהתבואה שהיה נחוץ להם. כתוצאה מכך נוצר מחסור באנרגיה ובמזון אשר לטענת לאס קאסס היה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה אצל האינדיאנים תחת הכיבוש הספרדי. כלומר, אפשר להשתמש ביחסית מעט טכנולוגיה ועדיין לא לחוות מחסור באנרגיה עם מייצרים לא יותר ממה שצריך.

בתחילת המאה ה 21 ייתכן ובעית העודף באנרגיה היא אפילו נפוצה יותר מהמחסור עקב עודף מיכון. כתוצאה מכך יש עלייה בתחלואה ובתמותה הקשורה [[אורח חיים יושבני|לאורח חיים יושבני]] מצד אחד ומצד שני בעיות סביבתיות שונות הקשורות למיכון כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] עקב פליטות גזי חממה, מה שמכריח אנשים עניים דרך מדבור לעבוד יותר ויוצר מחסור באנרגיה. חשוב להבין את זה כי כאשר חברות הנפט מדברות על זה שלא צריך להגביל פליטות גזי חממה הם בדרך כלל מסבירות שיש "מחסור באנרגיה".

בתחילת המאה ה 21 ייתכן ובעיית העודף באנרגיה היא אפילו נפוצה יותר מהמחסור עקב עודף מיכון. כתוצאה מכך יש עלייה בתחלואה ובתמותה הקשורה [[אורח חיים יושבני|לאורח חיים יושבני]] מצד אחד ומצד שני בעיות סביבתיות שונות הקשורות למיכון כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] עקב פליטות גזי חממה, מה שמכריח אנשים עניים דרך מדבור לעבוד יותר ויוצר מחסור באנרגיה. חשוב להבין את זה כי כאשר חברות הנפט מדברות על זה שלא צריך להגביל פליטות גזי חממה הם בדרך כלל מסבירות שיש "מחסור באנרגיה".

=== מחסור ועודף בתחבורה ===

=== מחסור ועודף בתחבורה ===

מחסור בתחבורה הוא קושי להגיע למקומות בגלל מרחקים גדולים, קשיי עבירות ומחסור באמצעי תחבורה שיכולים לעבור את המרחקים או לצלוח את המרחקים האלה. באלפי השנים האחרונות הכלכלה האנושית עוסקת בהקטנת המחסור בתחבורה על ידי אמצעים שונים - סלילת דרכי עפר, דרכי אבן, כבישי אספלט ומסילות ברזל. כריית מנהרות דרך הרים וגשרים מעל נהרות ותהומות כדי להתגבר על מכשולים. פיתוח אמצעי תחבורה מונעים על ידי בעלי חיים, על ידי כוח אנושי (כמו [[אופניים]]) על ידי הרוח או על ידי מנוע חיצוני, השגת מקורות אנרגיה שונים להנעת התחבורה ושכלול התחבורה.  

מחסור בתחבורה הוא קושי להגיע למקומות בגלל מרחקים גדולים, קשיי עבירות ומחסור באמצעי תחבורה שיכולים לעבור את המרחקים או לצלוח את המרחקים האלה. באלפי השנים האחרונות הכלכלה האנושית עוסקת בהקטנת המחסור בתחבורה על ידי אמצעים שונים - סלילת דרכי עפר, דרכי אבן, כבישי אספלט ומסילות ברזל. כריית מנהרות דרך הרים וגשרים מעל נהרות ותהומות כדי להתגבר על מכשולים. פיתוח אמצעי תחבורה מונעים על ידי בעלי חיים, על ידי כוח אנושי (כמו [[אופניים]]) על ידי הרוח או על ידי מנוע חיצוני, השגת מקורות אנרגיה שונים להנעת התחבורה ושכלול התחבורה.  

מחסור במידע הוא תופעה נפוצה וצמחה תעשייה שלמה שנועדה להפחית את המחסור הזה - לדוגמה ספריות, דיסק קשיח, מחשבים ושירותי מחשוב, מצלמות וכו'. אחת התעשיות הגדלות כיום היא [[תעשיית המידע]] שמתמשת במידע בצורות שונות הן לצרכי בידור והן לצרכים עסקיים ושימושים אחרים. הנזק ממחסור במידע הוא לדוגמה כאשר אוכלים מזון רעיל בטעות, או שמחסור במידע גורר תאונה או פגיעה באחרים או בעצמך. נזק נוסף בחוסר במידע מודגם על ידי ארגוני צבא שמשקיעים מאמץ רב באיסוף מודיעין על האויב. חוסר מידע מכוון במטרה לצבור כוח פוליטי, תרבותי אוכלכלי הוא מקרה של [[צנזורה]] מטעם השלטונות או לחץ לצנזר ידיעות או להקשות על הפצתן על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], גורמי דת, או אליטות אחרות.  

מחסור במידע הוא תופעה נפוצה וצמחה תעשייה שלמה שנועדה להפחית את המחסור הזה - לדוגמה ספריות, דיסק קשיח, מחשבים ושירותי מחשוב, מצלמות וכו'. אחת התעשיות הגדלות כיום היא [[תעשיית המידע]] שמתמשת במידע בצורות שונות הן לצרכי בידור והן לצרכים עסקיים ושימושים אחרים. הנזק ממחסור במידע הוא לדוגמה כאשר אוכלים מזון רעיל בטעות, או שמחסור במידע גורר תאונה או פגיעה באחרים או בעצמך. נזק נוסף בחוסר במידע מודגם על ידי ארגוני צבא שמשקיעים מאמץ רב באיסוף מודיעין על האויב. חוסר מידע מכוון במטרה לצבור כוח פוליטי, תרבותי אוכלכלי הוא מקרה של [[צנזורה]] מטעם השלטונות או לחץ לצנזר ידיעות או להקשות על הפצתן על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], גורמי דת, או אליטות אחרות.  

[[עומס מידע]] או היצף מידע הוא מצב בו עודף של מידע בנושא מסויים, מפריעה להבין או לקבל החלטות בקשר לנושא זה (או להתרכז באופן כללי). באופן כללי המושג קשור לעומס היומיומי של מידע שאליו חשוף אדם בבחברה המודרנית ובמסגרת [[תרבות הצריכה]]. דוגמה צבאית היא "הפצצה" של הצד השני במידע בעל חשיבות מועטה או שאינה נכונה, ועל ידי כך מניעת היכולת שלו לשים לב למה שמתרחב באמת. דוגמה אחרת היא שימוש רב במסכים ובטלפונים סלולארים כדי לתקשר עם אחרים ברשתות חברתיות , שעלולה לגרור פגיעה ביכולת הריכוז, פגיעה בקשרים חברתיים, בעבודה, בבריאות הנפשית ועוד. כמו במקרה הצבאי, ייתכנו מצבים שבהם הצפת מידע מבוצעת בצורה מכוונת על ידי ממשלות או עסקים כדי לשמור על בלבול ואי-מעורבות - כך בנושא של [[נטיעת ספק]] לדוגמה.

[[עומס מידע]] או היצף מידע הוא מצב בו עודף של מידע בנושא מסויים, מפריעה להבין או לקבל החלטות בקשר לנושא זה (או להתרכז באופן כללי). באופן כללי המושג קשור לעומס היומיומי של מידע שאליו חשוף אדם בחברה המודרנית ובמסגרת [[תרבות הצריכה]]. דוגמה צבאית היא "הפצצה" של הצד השני במידע בעל חשיבות מועטה או שאינה נכונה, ועל ידי כך מניעת היכולת שלו לשים לב למה שמתרחב באמת. דוגמה אחרת היא שימוש רב במסכים ובטלפונים סלולריים כדי לתקשר עם אחרים ברשתות חברתיות , שעלולה לגרור פגיעה ביכולת הריכוז, פגיעה בקשרים חברתיים, בעבודה, בבריאות הנפשית ועוד. כמו במקרה הצבאי, ייתכנו מצבים שבהם הצפת מידע מבוצעת בצורה מכוונת על ידי ממשלות או עסקים כדי לשמור על בלבול ואי-מעורבות - כך בנושא של [[נטיעת ספק]] לדוגמה.

=== מחסור ועודף במסכים ===

=== מחסור ועודף במסכים ===

{{הפניה לערך מורחב|מציאות מדומה}}

{{הפניה לערך מורחב|מציאות מדומה}}

ניתן להגדיר צריכה עודף של מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים כאשר בני אדם נפגעים מההשלכות הבריאותיות והחברתיות של המכשירים האלה. ראה: [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]],  [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]].

ניתן להגדיר צריכה עודף של מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים כאשר בני אדם נפגעים מההשלכות הבריאותיות והחברתיות של המכשירים האלה. ראו: [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]],  [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]].

=== עודף בפלסטיק חד פעמי ===

=== עודף בפלסטיק חד פעמי ===

המקרה הידוע והמדובר ביותר של עודף הוא כלים חד פעמיים ובייחוד [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]].

המקרה הידוע והמדובר ביותר של עודף הוא כלים חד פעמיים ובייחוד [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]].

=== מחסור עודף בתאורה מלאכותית ===

=== מחסור עודף בתאורה מלאכותית ===

בעבר יישובים רבים סבלו ממחסור באור. כאשר האדם החל להשתמש בלפידים ואחר כך נרות זה עזר לפתור את הבעיה. לעומת זאת, בערים מדרניות קיים עודף תאורה משמעותי - תאורה חזקה מידי. זה גורם להפרעות שינה, למספר סוגים של סרטן, לפליטה מיותרת של זיהום אוויר וגזי חממה בגלל בזבוז חשמל, חוסר אפשרות לראות כוכבים, פגיעה בבעלי חיים וצמחים. ראה [[זיהום אור]].

בעבר יישובים רבים סבלו ממחסור באור. כאשר האדם החל להשתמש בלפידים ואחר כך נרות זה עזר לפתור את הבעיה. לעומת זאת, בערים מדרניות קיים עודף תאורה משמעותי - תאורה חזקה מידי. זה גורם להפרעות שינה, למספר סוגים של סרטן, לפליטה מיותרת של זיהום אוויר וגזי חממה בגלל בזבוז חשמל, חוסר אפשרות לראות כוכבים, פגיעה בבעלי חיים וצמחים. ראו [[זיהום אור]].

=== מחסור ועודף ברעש ===

=== מחסור ועודף ברעש ===

צלילים וקולות בעוצמה מסוימת יכולים להיות יתרון, לדוגמה שימוש בכלי נגינה תרם רבות לאנושות. אבל היום יש ברוב בערים המודרניות עוצמה גבוהה מידי של צלילים וקולות בין היתר, בגלל מערכות הגברה, קריוקי. הדבר גורם לנזקים בריאותיים וגם לבזבוז משמעותי של אנרגיה כלומר לפליטת [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]] מיותר. מכשירים לשם הגברת עוצמת הקול כמו מערכת הגברה צורכות לא מעט חשמל. נוסף על כך יש גם רעש ממקורות אחרים כמו מכוניות, אוטובוסים ועוד. יש לציין שכאשר יש רעש מסביב ממכוניות השמיעה נעשת פחות חדה ובאופן כללי קשה יותר לשמוע מוזיקה ואז צריכים להגביר את עוצמת הצליל. כאשר שומעים הרבה מוסיקה ממערכות הגברה חזקות, השמיעה שוב נעשית פחות חדה ואז כדי לשמוע משהו חייבים שוב להגביר את עוצמת הצליל. ראה [[זיהום רעש]].

צלילים וקולות בעוצמה מסוימת יכולים להיות יתרון, לדוגמה שימוש בכלי נגינה תרם רבות לאנושות. אבל היום יש ברוב בערים המודרניות עוצמה גבוהה מידי של צלילים וקולות בין היתר, בגלל מערכות הגברה, קריוקי. הדבר גורם לנזקים בריאותיים וגם לבזבוז משמעותי של אנרגיה כלומר לפליטת [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]] מיותר. מכשירים לשם הגברת עוצמת הקול כמו מערכת הגברה צורכות לא מעט חשמל. נוסף על כך יש גם רעש ממקורות אחרים כמו מכוניות, אוטובוסים ועוד. יש לציין שכאשר יש רעש מסביב ממכוניות השמיעה נעשית פחות חדה ובאופן כללי קשה יותר לשמוע מוזיקה ואז צריכים להגביר את עוצמת הצליל. כאשר שומעים הרבה מוסיקה ממערכות הגברה חזקות, השמיעה שוב נעשית פחות חדה ואז כדי לשמוע משהו חייבים שוב להגביר את עוצמת הצליל. ראו [[זיהום רעש]].

== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==

== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==