שינויים

צעדי תכנון לטובת המכוניות הפרטיות כולל צעדים שונים שמבוצעים גם בלב ערים וותיקות שנבנו לפני עידן המכוניות (לדוגמה גבעתיים, ניו יורק, ירושלים, או תל אביב) - הצעדים כוללים כמו צמצום מדרכות, הרחבת כבישים, מדיניות [[חניה]] למכוניות "חינם" בצידי הכביש, היתר חניה על מדרכות, בניית חניונים בעיר בכספי מיסים, בניית כבישים מהירים ומחלפים בצורה שמנתקת שכונות מבחינת הליכה ברגל, איסור של חציית כבישים ובניית גדרות, הזרמת ה"תנועה" (של מכוניות) על חשבון תנועת הולכי הרגל,  הקמת מתחמי מסחר נפרדים (אליהם חייבים לנסוע) ועוד. גם בשכונות חדשות הכוללות [[מגדלי מגורים]] לעיתים קרובות משולבים בתכנון מוטה רכב פרטי שכן סביב המגדלים נבנים שטחים גדולים של פארקים וחניות הגורמים לכך שסך הצפיפות העירונית היא נמוכה, אין הצדקה כלכלית למסחר עירוני,  ויש צורך לנסוע ממקום למקום במכונית.  

צעדי תכנון לטובת המכוניות הפרטיות כולל צעדים שונים שמבוצעים גם בלב ערים וותיקות שנבנו לפני עידן המכוניות (לדוגמה גבעתיים, ניו יורק, ירושלים, או תל אביב) - הצעדים כוללים כמו צמצום מדרכות, הרחבת כבישים, מדיניות [[חניה]] למכוניות "חינם" בצידי הכביש, היתר חניה על מדרכות, בניית חניונים בעיר בכספי מיסים, בניית כבישים מהירים ומחלפים בצורה שמנתקת שכונות מבחינת הליכה ברגל, איסור של חציית כבישים ובניית גדרות, הזרמת ה"תנועה" (של מכוניות) על חשבון תנועת הולכי הרגל,  הקמת מתחמי מסחר נפרדים (אליהם חייבים לנסוע) ועוד. גם בשכונות חדשות הכוללות [[מגדלי מגורים]] לעיתים קרובות משולבים בתכנון מוטה רכב פרטי שכן סביב המגדלים נבנים שטחים גדולים של פארקים וחניות הגורמים לכך שסך הצפיפות העירונית היא נמוכה, אין הצדקה כלכלית למסחר עירוני,  ויש צורך לנסוע ממקום למקום במכונית.  

תכנון מוטה מכוניות פרטיות נוגע לכל היבטי התכנון - לדוגמה גם אם בונים תחנות רכבת - בונים אותן כך שההגעה אליהן תהיה נוחה במכוניות ולאו דווקא באמצעי תחבורה אחרים. לדוגמה בישראל תחנות רכבת חדשות רבות הוקמו מחוץ לערים ואף היו תחנות שהורחקו מהעיר (כמו ראש העין), והוקמו בסמוך אליהן חניוני ענק תחת הכותרת "חנה וסע". תחנת הרכבת ברחובות, נתניה, ותל אביב שנמצאות בתוך העיר אינן נוחות להגעה ברגל ולא מחוברות לעיר באמצעות [[שבילי אופניים]]. הדבר יוצר מצב שבו כדי להגדיל את השימוש ברכבת על ידי אנשים יש צורך בשטח רב יותר לחניית מכוניות ודבר זה יוצר עלויות וקשיים לשימוש ברכבת. לדוגמה באופן זה כדי להגיע ליעד של [[פיצול נסיעות]] של 10% מהמשתמשים שיגיעו לעבודה ברכבת יש צורך לבנות מקומות חניה ל-10% ממשתמשי המכוניות - כלומר בישראל כ-250 אלף מקומות חניה.  

תכנון מוטה מכוניות פרטיות נוגע לכל היבטי התכנון - לדוגמה גם אם בונים תחנות רכבת - בונים אותן כך שההגעה אליהן תהיה נוחה במכוניות ולאו דווקא באמצעי תחבורה אחרים. לדוגמה בישראל תחנות רכבת חדשות רבות הוקמו מחוץ לערים ואף היו תחנות שהורחקו מהעיר (כמו ראש העין), והוקמו בסמוך אליהן חניוני ענק תחת הכותרת "[[חנה וסע]]". תחנת הרכבת ברחובות, נתניה, ותל אביב שנמצאות בתוך העיר אינן נוחות להגעה ברגל ולא מחוברות לעיר באמצעות [[שבילי אופניים]]. הדבר יוצר מצב שבו כדי להגדיל את השימוש ברכבת על ידי אנשים יש צורך בשטח רב יותר לחניית מכוניות ודבר זה יוצר עלויות וקשיים לשימוש ברכבת. לדוגמה באופן זה כדי להגיע ליעד של [[פיצול נסיעות]] של 10% מהמשתמשים שיגיעו לעבודה ברכבת יש צורך לבנות מקומות חניה ל-10% ממשתמשי המכוניות - כלומר בישראל כ-250 אלף מקומות חניה.  

תכנון מוטה מכוניות פרטיות אינו מוגבל למדיניות תכנון ממשלתית, היא כוללת גם צעדים של עיריות (כמו הענקת חניה חינם לתושבי העיר, התנגדות העיריה לצמצם חניות לטובת שבילי אופניים או תחבורה ציבורית). כן היא כוללת צעדי מדיניות שאינם תכנון פיזי - כמו חוקי המיסוי ביחס לרכבי ליסינג, החזרי הוצאות רכב. אפילו בתחום המדידה יש מדינות (כמו ישראל) שאינן מודדות בצורה עקבית ומדי שנה משתמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורגל אלא רק מתייחסות לתנועה במכונית כאל "תחבורה". גם החינוך וההסברה מוכוונים להתאמת הציבור לנוכחות המכוניות בעיר (לדוגמה ילד עד גיל תשע לא הולך לבד) במקום להתאמת התחבורה בעיר לבטיחות ולצרכים של בני האדם.

תכנון מוטה מכוניות פרטיות אינו מוגבל למדיניות תכנון ממשלתית, היא כוללת גם צעדים של עיריות (כמו הענקת חניה חינם לתושבי העיר, התנגדות העיריה לצמצם חניות לטובת שבילי אופניים או תחבורה ציבורית). כן היא כוללת צעדי מדיניות שאינם תכנון פיזי - כמו חוקי המיסוי ביחס לרכבי ליסינג, החזרי הוצאות רכב. אפילו בתחום המדידה יש מדינות (כמו ישראל) שאינן מודדות בצורה עקבית ומדי שנה משתמשים בתחבורה ציבורית, אופניים ורגל אלא רק מתייחסות לתנועה במכונית כאל "תחבורה". גם החינוך וההסברה מוכוונים להתאמת הציבור לנוכחות המכוניות בעיר (לדוגמה ילד עד גיל תשע לא הולך לבד) במקום להתאמת התחבורה בעיר לבטיחות ולצרכים של בני האדם.