שינויים

{{הפניה לערך מורחב |פרבור}}

{{הפניה לערך מורחב |פרבור}}

[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|350px|בתי מגורים ב[[פרבור|פרבר]] טיפוסי: שטח רב המבוזבז על כבישים ומקומות [[חנייה]]; [[הפרדת שימושי קרקע]] (שכונות למגורים בלבד); בנייה בצפיפות נמוכה, [[רחוב ידידותי להולכי רגל|מרחקי הליכה ארוכים]], ותלות גבוהה ברכב הפרטי]]

[[תמונה:Suburbia by David Shankbone.jpg|left|thumb|350px|בתי מגורים ב[[פרבור|פרבר]] טיפוסי: שטח רב המבוזבז על כבישים ומקומות [[חנייה]]; [[הפרדת שימושי קרקע]] (שכונות למגורים בלבד); בנייה בצפיפות נמוכה, [[רחוב ידידותי להולכי רגל|מרחקי הליכה ארוכים]], ותלות גבוהה ברכב הפרטי]]

בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית ובאירופה היו בנויות בצורה קומפקטית, עם [[עירוב שימושי קרקע]] בשכונות. רוב האנשים הגיעו לעבודה באופניים, ברגל או בתחבורה ציבורית. דפוסי הבנייה החלו להשתנות כאשר [[תחבורה ציבורית]] זולה יצרה אפשרות למעבר ל[[פרבור|פרברים]], כדי להימלט מ[[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] והצפיפות בתוך הערים. תהליך זה קיבל תאוצה על ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד בכתובות דואר, והתחזקות [[מכונית|הרכב הפרטי]].  

בתחילת המאה ה-20 ערים בארצות הברית ובאירופה היו בנויות בצורה קומפקטית, עם [[עירוב שימושי קרקע]] בשכונות. רוב האנשים הגיעו לעבודה ברגל, באופניים, או בתחבורה ציבורית. דפוסי הבנייה החלו להשתנות כאשר [[תחבורה ציבורית]] זולה יצרה אפשרות למעבר ל[[פרבור|פרברים]], כדי להימלט מ[[זיהום תעשייתי|הזיהום התעשייתי]] והצפיפות בתוך הערים. [[תהליך]] זה הואץ  על-ידי בניית בתים גדולים יותר, שיטת המיקוד בכתובות דואר, והתחזקות [[מכונית|הרכב הפרטי]].  

לאחר מלחמת העולם השנייה חל זינוק חד ב[[פרבור|בניית פרברים]]. הפרברים הוקמו בעידוד [[ממשלה|הממשלה]] - על ידי [[סבסוד]] פדרלי לתוכניות "בנה ביתך" להספקת דיור זול לחיילים המשוחררים. כמו כן קמה תוכנית לאומית להקמת כבישים מהירים, ו[[תכנון מוטה רכב פרטי|בנייה שמעודדת שימוש ברכב פרטי]]. הפרדת שימושי קרקע (בניגוד ל[[עירוב שימושי קרקע]]) - של מגורים, מסחר, חינוך ועבודה במתחמים או שכונות נפרדות גררו הגדלת כמות הנסיעות הנדרשת ובזבוז שטחים נרחבים. בנוסף לכך חברות המכונית [[נפט|הנפט]] והצמיגים חברו יחד ל[[השתלטות עויינת]], דרדור השירות והרס [[התחבורה הציבורית]] בארצות הברית. התוצאה היא שכיום רוב תושבי ארצות הברית גרים בפרברים.  

בתחילה בארצות הברית ולאחר מכן במדינות אירופה, החל שימוש גובר ב[[מכונית|מכוניות]]. בספר [[Fighting Traffic]] מתאר ההיסטוריון פטר די נורטון את השינויים והמאבקים שחלו בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארצות הברית. בשנים אלה חל זינוק עצום במספר ההרוגים ב[[תאונות דרכים]] במיוחד [[הולכי רגל]] ובמיוחד ילדים הולכי רגל שהלכו או שיחקו ברחוב. בעקבות דבר זה התקיימה זעקה ציבורית, שבתחילה כוונה נגד הנהגים והמכוניות. באותה תקופה גם עלתה הצעה להגביל את מהירות הנסיעה בעיר ל-30 קמ"ש כדי להגן על הולכי הרגל. חברות תחבורה ציבורית ציינו כבר אז כי תחבורה זו חסכונית הרבה יותר ממכוניות בהקשרים של הובלת אנשים וחנייה.  [[חברות המכוניות]] מצידן יצאו למתקפה נגדית. הן נקטו בקו הסברה של "[[האשמת הקורבן]]"  וטענו כי הולכי רגל לא אחראיים שמתנהגים בצורה מטופשת הם האחראים לתאונות. הם חקקו חוקים שיאסרו לחצות את הרחוב למעט מעברי חצייה. בהמשך החברות דחפו לעיצוב עירוני שימנע מגע בין הולכי הרגל לבין המכונית - על ידי היבטים כמו שכונות בלון ו[[כבישים מהירים]] בין שכונות ללא גישה להולכי רגל, בצרוף גשרים. היבטים אלה יצרו בהדרגה מחסומים ל[[הליכתיות]] ומספר הולכי הרגל ירד בהדרגה.  

הפרבור גרם ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] חברתיות וכלכליות רבות - הצפיפות הנמוכה פרושה זלילה של שטח רב ועידוד השימוש ב[[מכונית|מכונית פרטית]], התייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל). בגלל פריסה הרחבה של הדיור ובניית השכונות כמרחבים סגורים, הפעלת [[תחבורה ציבורית]] בפרבר וממנו למקומות אחרים הפכה להיות יקרה, איטית ובלתי אמינה. היות ובפרבר קשה להגיע ליעדים ברגל יש פחות [[הולכי רגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]] בשכונה ופחות עסקים מקומיים (שכן אין מספיק קונים בשכונה כדי להצדיק קיום של חנות) הדבר הקטין את האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי ה[[קהילה]], פגע ב[[הון חברתי|הון החברתי]]. מרחקי ההליכה הארוכים שגם נקטעים על ידי כבישים מהירים, יצרו שכונות מנותקות זו מזו, שהובילו ל[[אי שוויון תחבורתי]] שפגע באוכלוסיות חלשות יותר כמו [[עוני|עניים]], זקנים, ילדים, ולפעמים נשים. אי שוויון כזה מתפקד כ[[מלכודת עוני]] שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה וגם פוגע בעסקים קטנים ובכלכלה המקומית. היבט דומה הוא [[אפקט הבייגלה]] - הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. מלבד הבזבוז הרב שנוצר עקב הפרבור, הוא גם גורם ל[[זיהום אוויר]] רב ול[[טביעת רגל אקולוגית]] גדולה בגלל השימוש הרב ב[[רכב פרטי]]. בלל היבטים של [[ביקוש מושרה]] בתחבורה, לעיתים קרובות בניית הכבישים אינה מספיקה ותושבי הפרברים מבלים שעות רבות ב[[פקקי תנועה]] כאשר הם נוסעים אל העיר ולעיתים גם ביציאה מהשכונה.

 

הפרבור גרם ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] בריאותיות וכלכליות רבות - הצפיפות הנמוכה פרושה זלילה של שטח רב ועידוד השימוש ב[[מכונית|מכונית פרטית]], והתייקרות שירותי רשת (כמו ביוב, דואר, שיטור, חשמל, תיקונים טכניים ועוד). בגלל פריסה הרחבה של הדיור ובניית השכונות כמרחבים סגורים ([[שכונות בלון]]), הפעלת [[תחבורה ציבורית]] בפרבר וממנו למקומות אחרים הפכה להיות יקרה, איטית ובלתי אמינה. היות ובפרבר [[הליכתיות|קשה להגיע ליעדים ברגל]] יש פחות [[הולכי רגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]] בשכונה ופחות עסקים מקומיים (שכן אין מספיק קונים בשכונה כדי להצדיק קיום של חנות) הדבר הקטין את האפשרויות ליצירת מרחב ציבורי ואזרחי, פגיעה בחיי ה[[קהילה]], פגע ב[[הון חברתי|הון החברתי]]. בגלל היבטים של [[ביקוש מושרה]] בתחבורה, בניית הכבישים מעודדת עוד פרבור וקניית רכבים נוספים - כך שתושבי הפרברים מבלים שעות רבות יותר ויותר בנסיעה וב[[פקקי תנועה]]. מרחקי ההליכה הארוכים שגם נקטעים על ידי כבישים מהירים, יצרו שכונות מנותקות זו מזו, שהובילו ל[[אי שוויון תחבורתי]] שפגע באוכלוסיות חלשות יותר כמו [[עוני|עניים]], זקנים, ילדים, ולפעמים נשים. אי שוויון כזה מתפקד כ[[מלכודת עוני]] שמקטינה את הגישה של האזרחים העניים יותר לחינוך ולתעסוקה וגם פוגע בעסקים קטנים ובכלכלה המקומית. היבט דומה הוא [[אפקט הבייגלה]] - הרס מרכז העיר ועסקים מקומיים. הפרבור גורם גם שפע בעיות בריאותיות -  בערים פרבריות יש בעיה גדלה של [[השמנה]] ובעיות אחרות עקב [[אורח חיים יושבני]] ומיעוט [[פעילות גופנית]] כחלק מחיי היומיום, בעיה נוספת היא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר שנובע ממכוניות]] ובעיה נוספת היא שבערים עם אופי פרברי יש יותר הרוגים ב[[תאונות דרכים]] ביחס לאוכלוסיה. בנוסף יש גם [[השפעות סביבתיות|נזקים סביבתיים]] שונים - תושבי הפרברים משתמשים ביותר חשמל יחסית לתושבי הערים, והם צורכים הרבה יותר [[נפט|דלק]] למכוניות לעומת ערים צפופות יותר. ככל הנראה הבטים אלה של בזבוז, פגיעה בבריאות וב[[הון חברתי]] יוצרים יחד אפקט לפניו מגורים בערים פרבריות בארצות הברית הן לרוב עם דרוג איכות חיים נמוך יותר לעומת ערים בעלות [[הליכתיות]] טובה יותר  - הן בתוך ארצות הברית והן מחוצה לה. {{הערה|ראו חלק מהיבטים אלה בספר [[עיר הליכתית (ספר)|עיר הליכתית]]}}

 

עם הזמן, גם חלק מהערים שאין בהן פרבור משתרע, ניסו להתאים את עצמן למכוניות ככל האפשר - לדוגמה צמצמו מדרכות, הרחיבו כבישים, התירו חניה של מכוניות על המדרכות, אפשרו פניה ימינה חופשית של מכוניות בצומת, הכניסו רמזורים להולכי רגל שנתנו עדיפות למכוניות בצומת ועוד. שלל ההיטבים האלה נקרא '''[[תכנון מוטה מכוניות]]''' והוא יכול להתרחש אפילו בערים צפופות שנבנו לפני עידן המכונית, או בשכונות עם מגדלים.

.

===תכנון מוטה רכב פרטי===

===תכנון מוטה רכב פרטי===