שינויים

נוכח המצב באריתארה נמלטו מהמדינה מאות אלפי בני אדם בשנים האחרונות תוך סיכון חייהם. במשך שנים חיילים ארתיראים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. {{הערה|שם= EASO|}}. לפי נציבות האו"ם לפליטים, עד שנת 2014 נרשמו 363 אלף אריתאראים, נרשמו כפליטים במדינות מחוץ לאריתראה. [http://www.unhcr.org/56655f4b19.html] כמות זו של פליטים מהווה  6.8% מסך אוכלוסיית המדינה (5.9 מיליון בני אדם), כך שאריתאה נמצאת במקום ה-10 בעולם מבחינת אחוז האוכלוסיה שהוא פליט. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_refugee_population] כמות הפליטים גדלה במשך 6 שנים ברציפות החל משנת 2008 אז הוערכה כמות הפליטים ב 186 אלף, והמספר כמעט שהוכפל. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ומבקשי המקלט מאריתארה עברו לאתיופיה (124  אלף), סודן (109 אלף) ישראל (33 אלף) ולמדינות אירופה (81 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|[http://www.unhcr.org/56655f4b19.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition  - Chapter 2: Displacement Levels and Trends]}} בשנת 2014 לבדה ביקשו 60 אלף אריתארים בקשות מקלט ברחבי העולם, והיתה המדינה ה-5 בעולם בהיבט זה. {{הערה|[http://www.unhcr.org/56655f4e0.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition]}}

נוכח המצב באריתארה נמלטו מהמדינה מאות אלפי בני אדם בשנים האחרונות תוך סיכון חייהם. במשך שנים חיילים ארתיראים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. {{הערה|שם= EASO|}}. לפי נציבות האו"ם לפליטים, עד שנת 2014 נרשמו 363 אלף אריתאראים, נרשמו כפליטים במדינות מחוץ לאריתראה. [http://www.unhcr.org/56655f4b19.html] כמות זו של פליטים מהווה  6.8% מסך אוכלוסיית המדינה (5.9 מיליון בני אדם), כך שאריתאה נמצאת במקום ה-10 בעולם מבחינת אחוז האוכלוסיה שהוא פליט. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_refugee_population] כמות הפליטים גדלה במשך 6 שנים ברציפות החל משנת 2008 אז הוערכה כמות הפליטים ב 186 אלף, והמספר כמעט שהוכפל. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ומבקשי המקלט מאריתארה עברו לאתיופיה (124  אלף), סודן (109 אלף) ישראל (33 אלף) ולמדינות אירופה (81 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|[http://www.unhcr.org/56655f4b19.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition  - Chapter 2: Displacement Levels and Trends]}} בשנת 2014 לבדה ביקשו 60 אלף אריתארים בקשות מקלט ברחבי העולם, והיתה המדינה ה-5 בעולם בהיבט זה. {{הערה|[http://www.unhcr.org/56655f4e0.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition]}}

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה{{הערה|1=משה טרדמן, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=49 סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב ד"ר משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו במשך כחודשיים כמתשאל של מסתננים מדרום אריתאה. הוא מעיד כי יש סיבות שונות לבריחה של אריתראים מהמדינה - חלקם נמלטו עקב רדיפה פוליטית, חלקם עקב מלחמה בדרום המדינה. חלק מהצעירים טענו כי הם נמלטו עקב חשש לגיוס לצבא או עקב עריקה מהצבא. לדעתו הסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה, ואלו טלפנו לקורביהם והאיצו בהם להגיע לישראל. לדעתו עריקות מהצבא או נסיון לשפר את מצבך הכלכלי אינם נכללים בהגדרת האו"ם למיהו פליט. {{הערה|1=משה טרדמן, [https://ch-strategy.hevra.haifa.ac.il/fullbooks/20100105/files/assets/common/downloads/page0049.pdf סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 49-54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל בשנת 2011 {{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}

בדצמבר [[2016]] פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דו"ח שטוען כי הירי על אנשים שמנסים לברוח מהמדינה, הענישה נגד עריקים בצבא או על אנשים שחוזרים למדינה הפכה פחות נוקשה. חלק מאלה שברחו מאריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, וחתמו על מכתב שאומר שהם פשעו וצפויים לעונש. דבר זה מעניק להם מעמד זמני של "פזורה חוזרת" וחל על אנשים שאינם מתנגדים פוליטיים, לא הביעו ביקורת על המדינה בחו"ל או ביצעו עבירות בעיני השלטונות. כמו כן דבר זה נכון לאנשים שחזרו מרצונם למדינה. הדו"ח מציין כי המשמעות החוקית של צעד זה אינה ברורה היות והוא לא פורסם בצורה פומבית, ונוכח הקושי הכללי של ארגוני זכויות אדם ומדינות מערביות להבין מה מתרחש במדינה. לא ברור מה מעמדם של מי שחזרו למדינה שלא מרצונם. כמו כן ייתכן שאנשים שהם "פזורה חוזרת" יגוסו לצבא מחדש בתום 3 שנים. כן לא ברור כי מדיניות זו לא תשונה בעתיד באופן שהמדיניות שונתה בעבר. הבטחות מהעבר לקיצור השירות הצבאי לא קוימו. {{הערה|שם= EASO|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], דצמבר 2016}}.  

בדצמבר [[2016]] פרסם גוף המחקר הרשמי של [[האיחוד האירופי]], EASO, דו"ח שטוען כי הירי על אנשים שמנסים לברוח מהמדינה, הענישה נגד עריקים בצבא או על אנשים שחוזרים למדינה הפכה פחות נוקשה. חלק מאלה שברחו מאריתראה יכולים לחזור אליה ללא שייענשו או שיחויבו לשרת בצבא, אם הסדירו זאת מראש ושילמו מס של 2% על הכנסתם, וחתמו על מכתב שאומר שהם פשעו וצפויים לעונש. דבר זה מעניק להם מעמד זמני של "פזורה חוזרת" וחל על אנשים שאינם מתנגדים פוליטיים, לא הביעו ביקורת על המדינה בחו"ל או ביצעו עבירות בעיני השלטונות. כמו כן דבר זה נכון לאנשים שחזרו מרצונם למדינה. הדו"ח מציין כי המשמעות החוקית של צעד זה אינה ברורה היות והוא לא פורסם בצורה פומבית, ונוכח הקושי הכללי של ארגוני זכויות אדם ומדינות מערביות להבין מה מתרחש במדינה. לא ברור מה מעמדם של מי שחזרו למדינה שלא מרצונם. כמו כן ייתכן שאנשים שהם "פזורה חוזרת" יגוסו לצבא מחדש בתום 3 שנים. כן לא ברור כי מדיניות זו לא תשונה בעתיד באופן שהמדיניות שונתה בעבר. הבטחות מהעבר לקיצור השירות הצבאי לא קוימו. {{הערה|שם= EASO|[https://www.easo.europa.eu/sites/default/files/publications/COI-%20Eritrea-Dec2016_LR.pdf דו"ח EASO], דצמבר 2016}}.