שינויים

=== רקע היסטורי על מדינות אפריקה===

=== רקע היסטורי על מדינות אפריקה===

עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], בין אם אירופאי או עות'מאני,  שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של [[משאבי הטבע]] ביבשת. עם זאת, הוא הדבר גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך נרחב של [[דה-קולוניזציה]] ובמקביל תהליכים של [[נאו קולוניאליזם]] ושיתוף המדינות ב[[מלחמה הקרה]] בין [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכנאיים.  

עד תחילת המאה ה-20, כמעט כל יבשת אפריקה הייתה תחת שלטון זר [[קולוניאליזם|קולוניאלי]], אירופאי ועות'מאני,  שניצל את תושבי ומשאבי היבשת לצרכיו. השליטים הזרים סחרו ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של [[משאבי הטבע]] ביבשת. עם זאת, הוא הדבר גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה. גבולות מדינות אפריקה נוצרו על ידי המעצמות בצורה שרירותית ויצרו בעיות וסכסוכים רבים שחלקם הגדול קיים עד היום. במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך נרחב של [[דה-קולוניזציה]] ובמקביל תהליכים של [[נאו קולוניאליזם]] ושיתוף המדינות ב[[מלחמה הקרה]] בין [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]], מדינות עצמאיות רבות התדרדרו לשורה של הפיכות, מלחמות אזרחים, ומשטרים צבאיים דכנאיים.  

מדיניות [[ממשלה|ממשלתית]] כושלת, [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] תהליכי [[מדבור]] ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול אוכלוסין]] הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת [[מזון]] ו[[מים]], ומקרי [[רעב המוני]]. בנוסף אפריקה סובלת מריבוי של [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מלחמות אזרחים]]. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות [[מגפה|מגיפות]] המוניות, בשל תנאי [[תברואה]] גרועים, [[עיור]] , היעדר [[חיסון|חיסונים]] ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת [[נגיף]] ה-[[HIV]], המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[איידס]].  

מדיניות [[ממשלה|ממשלתית]] כושלת, [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] תהליכי [[מדבור]] ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול אוכלוסין]] הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקת [[מזון]] ו[[מים]], ומקרי [[רעב המוני]]. בנוסף אפריקה סובלת מריבוי של [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מלחמות אזרחים]]. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטות [[מגפה|מגיפות]] המוניות, בשל תנאי [[תברואה]] גרועים, [[עיור]] , היעדר [[חיסון|חיסונים]] ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשת [[נגיף]] ה-[[HIV]], המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[איידס]].  

מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה את אזרחיה באופן דרקוני. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. אלפי מתנגדי משטר נעדרים, אך הממשלה מכחישה את קיומם של [[אסיר פוליטי|אסירים פוליטיים]] כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}.  אסירים מוחזקים בבורות בבטן האדמה או ב[[מכולה|מכולות]], שבחשיפה לשמש מגיעות לטמפרטורות מסכנות חיים. [[עינויים]] נפוצים בבתי הכלא, ומשמשים לצורך חקירה וענישה ללא פיקוח משפטי. אסירים רבים מדווחים על קשירה באמצעות חבלים בתנוחות בלתי אנושיות למשך זמן רב, במקרים רבים מעל לשבוע. אל העינויים הפיזיים מתווספים עינויים פסיכולוגיים, כגון מניעת שינה והמצאות בתנאים בלתי אנושיים.{{הערה|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ReportSummaryEritreaHEB.pdf תקציר הדו"ח "אריתריאה : 20 שנות עצמאות, אבל עדיין אין חופש"] באתר "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי אינטרנשיונל ישראל]]"}}

מסתננים מ[[אריתריאה]] מהווים כ-67% מכלל המסתננים לישראל נכון ליוני [[2013]]{{הערה|שם=דוח רשות|1= [http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/561353new.pdf דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה 2013]}}. מסתננים שהגיעו ממדינה זו מבקשים לזכות במקלט מדיני בישראל מכיוון שאריתריאה היא [[דיקטטורה]] שמענישה את אזרחיה באופן דרקוני. מעבר על חוק ההתאגדות או הבעת ביקורת בפומבי על המשטר מסתיימים לרוב במאסר ללא משפט, מרבית האזרחים שנעצרו על רקע פוליטי עדיין מצויים במאסר. אלפי מתנגדי משטר נעדרים, אך הממשלה מכחישה את קיומם של [[אסיר פוליטי|אסירים פוליטיים]] כמו כן ישנן באריתריאה הגבלות קשות על [[חופש דת]] ופולחן כאשר מאמינים שאינם משתייכים לזרם של ה[[נצרות]] (כ-50% מהאוכלוסייה) או ה[[אסלאם]] הסוני (כ-40% מהאוכלוסייה) נעצרים וסובלים מיחס אכזרי{{הערה| [http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/AIR2012Hebrew.pdf תקציר דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל 2012 בעברית]}}.  אסירים מוחזקים בבורות בבטן האדמה או ב[[מכולה|מכולות]], שבחשיפה לשמש מגיעות לטמפרטורות מסכנות חיים. [[עינויים]] נפוצים בבתי הכלא, ומשמשים לצורך חקירה וענישה ללא פיקוח משפטי. אסירים רבים מדווחים על קשירה באמצעות חבלים בתנוחות בלתי אנושיות למשך זמן רב, במקרים רבים מעל לשבוע. אל העינויים הפיזיים מתווספים עינויים פסיכולוגיים, כגון מניעת שינה והמצאות בתנאים בלתי אנושיים.{{הערה|[http://www.amnesty.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ReportSummaryEritreaHEB.pdf תקציר הדו"ח "אריתריאה : 20 שנות עצמאות, אבל עדיין אין חופש"] באתר "[[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי אינטרנשיונל ישראל]]"}}

בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.  

בעקבות סכסוכים הצבאיים והעוני מונהג באריתריאה [[גיוס חובה]] של 18 חודשים לגברים ונשים כולל דיווחים על [[שימוש צבאי בילדים ובנערים|חיילים ילדים]]. בפועל עבור רבים נמשך השירות הצבאי ללא הגבלת זמן ויש כאלו אשר לא משוחררים כלל או מועסקים בעבודות כפייה בתנאי עבדות עבור קצינים והאליטה במדינה. אזרחים המסרבים לשרת בצבא [[מעצר|נעצרים]], עוברים [[עינויים]] ואף [[רצח|נרצחים]]. על [[עריקה]] בזמן שירות צבאי מוטל לעיתים [[עונש מוות]]{{הערה| Zekre Lebona, [http://www.asmarino.com/articles/777-the-eritrean-revolution-and-its-child-soldiers The Eritrean Revolution and Its Child Soldiers], 18 August 2010; [[Human Rights Watch]], [http://www.hrw.org/reports/2009/04/16/service-life-0 Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea], April 2009}}. כמו כן נכלאים ומעונים חיילים אשר מותחים ביקורת על המצב.[[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]]. לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}.

נוכח מדיניות זו נמלטו מאריתריאה מיליוני בני אדם בשנים האחרונות, אף כי דבר זה מסכן את חייהם. במשך שנים ארוכות חיילים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. פליטים מאירתארה עברו למצרים, ישראל אירופה ומדינות אחרות. [[נציבות האו"ם לפליטים]] הכריזה על אריתריאה כמדינה שבה מתרחש [[משבר הומניטרי]]. לאור מצב זה ועמדת הקהילה הבינלאומית נמנעת ממשלת ישראל מלהחזיר לאריתריאה את אזרחי מדינה זו{{הערה|שם=איילון|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 דברי סגן שר החוץ דני איילון], פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010, באתר [[כנסת פתוחה]]}}.

נוכח המצב באריתארה נמלטו מהמדינה מאות אלפי בני אדם בשנים האחרונות תוך סיכון חייהם. במשך שנים חיילים ארתיראים בגבול ירו כדי להרוג מי שניסו לברוח מהמדינה. {{הערה|שם= EASO|}}. לפי נציבות האו"ם לפליטים, עד שנת 2014 נרשמו 363 אלף אריתאראים, נרשמו כפליטים במדינות מחוץ לאריתראה. [http://www.unhcr.org/56655f4b19.html] כמות זו של פליטים מהווה  6.8% מסך אוכלוסיית המדינה (5.9 מיליון בני אדם), כך שאריתאה נמצאת במקום ה-10 בעולם מבחינת אחוז האוכלוסיה שהוא פליט. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_refugee_population] כמות הפליטים גדלה במשך 6 שנים ברציפות החל משנת 2008 אז הוערכה כמות הפליטים ב 186 אלף, והמספר כמעט שהוכפל. לפי נציבות הפליטים של האו"ם, רוב הפליטים ומבקשי המקלט מאריתארה עברו לאתיופיה (124  אלף), סודן (109 אלף) ישראל (33 אלף) ולמדינות אירופה (81 אלף). {{הערה|שם=UNHCR2014|[http://www.unhcr.org/56655f4b19.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition  - Chapter 2: Displacement Levels and Trends]}} בשנת 2014 לבדה ביקשו 60 אלף אריתארים בקשות מקלט ברחבי העולם, והיתה המדינה ה-5 בעולם בהיבט זה. {{הערה|[http://www.unhcr.org/56655f4e0.html UNHCR Statistical Yearbook 2014, 14th edition]}}

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה{{הערה|1=משה טרדמן, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=49 סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}

במאמר שפורסם בידי [[המכללה לביטחון לאומי]] בשיתוף עם [[אוניברסיטת חיפה]] בשנת [[2009]] כתב משה טרדמן, בהתבסס על עבודתו כמתשאל מסתננים, שהסיבה העיקרית להסתננות מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל על היכולת למצוא בישראל עבודה ולחיות ברמת חיים גבוהה מזו שבאריתריאה{{הערה|1=משה טרדמן, [http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/darfur_refugees.pdf#page=49 סוגיית ה"פליטים" מדארפור ומאריתריאה - מבט ייחודי מכיסא המתשאל], בתוך: ארנון סופר, "פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה" מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, דצמבר 2009, באתר אוניברסיטת חיפה, עמוד 54 }}. טענה דומה העלה שגריר אריתריאה בישראל{{הערה|שם=שגריר|{{ynet|שלומית שרביט|שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים|4012534|12 בינואר 2011}}}}. מנגד כתבה ד"ר טרישה רדאקר, פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה ב[[אמנסטי אינטרנשיונל]] ונציבה בוועדה הבינלאומית לפליטים אריתראים, כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות{{הערה|שם=רדאקר2012|ד"ר טרישה רדאקר הפנר, [http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Trish_060312_open_letter_Heb.pdf מכתב גלוי למדינת ישראל: אריתראים אינם מהגרי עבודה], 3 ביוני 2012, תורגם על ידי אליזבט צורקוב מ[[מוקד הסיוע לעובדים זרים]]}}. דברים אלה מגובים גם במקורות אחרים. {{הערה|שם= EASO|}}