47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 54:
שורה 54: + + + + + + + +
←סיבוכיות של חישובים
===סיבוכיות של חישובים===
===סיבוכיות של חישובים===
הכלכלן האוסטרלי [[סטיב קין]] תוקף את המודל של האדם הכלכלי בגלל הסיבוך החישובי שכרוך בהחלטות כלכליות אמיתיות. כאשר משווים בין 2 מוצרים ניתן להשוות בצורה אמיתית בין הסלים הנוצרים כתוצאה ממוצרים אלה (לפחות 4 סלי-מוצרים). כל סל מכיל כמות של 0 או 1 של מוצרים. אבל מספר הסלים האפשרי עולה ביחס שהוא לפחות 2 בחזקת מספר המוצרים, כלומר ב-10 מוצרים עלינו להשוות מעל ל-1000 סלים אפשריים, ובהשוואה בין 1000 מוצרים שונים (כמות שדומה למה שיש בחנות קטנה וקטנה בהרבה ממה שיש בסופרמרקט) מגיעים לזמני חישוב שדורשים מיליארדי שנים. גם אם מניחים שהאדם הוא רציונלי ובעל מידע מלא, מדובר לפי קין ב"מודל צעצוע" שמספק אשליה של מודל כל עוד מקפידים לשמור על מספר נמוך של מוצרים ולהניח שניתן להגדיל את הסקאלה של הבעיה באופן שסיבוכיות הבעיה לא תגדל בצורה משמעותית.
הכלכלן האוסטרלי [[סטיב קין]] תוקף את המודל של האדם הכלכלי בגלל הסיבוך החישובי שכרוך בהחלטות כלכליות אמיתיות. כאשר משווים בין 2 מוצרים ניתן להשוות בצורה אמיתית בין הסלים הנוצרים כתוצאה ממוצרים אלה (לפחות 4 סלי-מוצרים). כל סל מכיל כמות של 0 או 1 של מוצרים. אבל מספר הסלים האפשרי עולה ביחס שהוא לפחות 2 בחזקת מספר המוצרים, כלומר ב-10 מוצרים עלינו להשוות מעל ל-1000 סלים אפשריים, ובהשוואה בין 1000 מוצרים שונים (כמות שדומה למה שיש בחנות קטנה וקטנה בהרבה ממה שיש בסופרמרקט) מגיעים לזמני חישוב שדורשים מיליארדי שנים. גם אם מניחים שהאדם הוא רציונלי ובעל מידע מלא, מדובר לפי קין ב"מודל צעצוע" שמספק אשליה של מודל כל עוד מקפידים לשמור על מספר נמוך של מוצרים ולהניח שניתן להגדיל את הסקאלה של הבעיה באופן שסיבוכיות הבעיה לא תגדל בצורה משמעותית.
==האדם הכלכלי מול האדם הביולוגי==
ניתן להשוות את האדם הכלכלי לאדם ביולוגי כדי לראות מספר הבדלים בולטים:
* כל יצור ביולוגי, ובכלל זה האדם, הוא בעל נטיה לממש שתי מטרות אבולוציונות חשובות - שרידה של הפרט עצמו והולדת צאצאים. ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים, הדגש הניתן על "מקסום תועלת" של הפרט והנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים מבטל לחלוטין כל שיקול של הרשמת בן או בת זוג או הולדה או טיפול בילדים.
* בקרב בני אדם כמו בקרב יונקים רבים יש לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם - שנים רבות בהם הורים פועלים יחד (כזוג ואו כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - הביטים כמו הגנה פיזית על הילדים, טיפול בזמן מחלה, השגת מזון לילדים, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטיפ כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות שונות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם. דברים אלה הם נטיה של יצורים ביולוגים מסויימם לעבר [[אסטרטגיה K]] - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בהם במקום הולדת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מוטעה בהם (אסטרטגיה R) - דבר שמאפיין צמחים רבים, חרקים ועוד. אסטרטגית רבייה K קיימת במובן מסויים אצל כל היונקים שכן מתקיים הריון כלומר הגנה על הצאצים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר - בניגוד לאסטרטגיה כמו הטלת ביצים שבה ניתן להטיל ביצים רבות (אם כי גודל הביצה עצמה הוא דוגמה לדאגה לשמור כמות מסויימת של מזון עבור הצאצא)
* הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים - בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר המנגון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצעים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקע בצאצא לפחות בתקופת ההריון . דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזוודג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להנשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצרכי שרידה. נושא זה קרוי [[מלחמות הזרע]]. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גיורשים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.
* בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום, היכולת ללמוד כיצד ללכת, היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.
* בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים. שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פרוש הדבר שעל האדם לתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פרוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פרוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי.
==ראו גם==
==ראו גם==