שינויים

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הנסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של [אמון]] לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות [[רציונליות]] כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הנסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של [אמון]] לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות [[רציונליות]] כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

===כלכלת מתנות בחברות מסורתיות===

===כלכלת מתנות בחרות מסורתיות===

המודל של האדם הכלכלי הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו, אלא גם על בסיס ראיות אמפיריות והשוואה בין תרבויות. [[אנתרופולוגים כלכליים]] כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של [[הדדיות]], אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות [[כלכלת מתנות]] במקום [[כלכלת שוק]]. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.

המודל של האדם הכלכלי הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו, אלא גם על בסיס ראיות אמפיריות והשוואה בין תרבויות. [[אנתרופולוגים כלכליים]] כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של [[הדדיות]], אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות [[כלכלת מתנות]] במקום [[כלכלת שוק]]. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.  

===מידע מלא ומושלם===

===מידע מלא ומושלם===

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפסיכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפליקטים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי רציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, נוירוזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי רציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפסיכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפליקטים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי רציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, נוירוזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי רציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.

 

בסרט התעודי [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]] מוצגת חלק מהמחקר של סוציולוגיה וחוקרי תקשורת על השפעת [[תרבות הצריכה]] על הזהות והטעמים של הפרט. לא רק שהפרסום משפיע על השאלה איזה מוצר אנחנו רוצים לקנות, בהנתן טעמים נתונים, הוא משפיע גם על [[מסגור]] ועל הרגלי חשיבה שלנו - הן לגבי הטעמים הכלכליים שלנו והן לגבי הזהות שלנו - כלומר כיצד אנו תופסים את עצמנו. חוקרי פרסומות שמו לב לדוגמה שבעוד פרסומות בעיתונות מסוף המאה -19 ניסו להסביר על יתרונות ראציונלים של המוצר, בצורה טקסטואלית, הפרסומות עברו שינוי לפרסום שהוא בעיקרו ויזאולי עם מעט מאד מלל, ועם מסרים שנוגעים לא רק למוצר אלא גם לזהות שלנו - מי אנחנו באמת, מה השאיפות שלנו. חלק גדול מהפרסום פועל בצורה של גירוי פבלובי או לימוד על ידי חשיפה שוב ושוב לאותו מסר. הלימוד של יצורים בעלי מערכת ניורלוגית מתבסס על גירוי חוזר - אם יש גירוי נורויולוגי לא לבצע פעולה מסויימת - כמו לא לגעת בבננה ואם גירוי זה חוזר שוב ושוב אנו נוטים לא לבצע דבר זה - גם אם איננו יודעים כלל את הסיבה מדוע איננו עושים זאת. דבר זה מתבסס על היסודות הפיזיקליים של מערכות עצביות הלומדות דברים באמצעות חיבור או ניתוק של קשרי סינפסות עקב גירוי חיובי או שלילי המחזק או מחליש קשרים בין סינפסות. דבר זה יכול להסביר מדוע פרסומות חוזרות שוב ושוב על אותו מסר "טיפשי" כדי להשפיע, ומדוע חשוב לצאת ב"קמפיין פרסומי" שמפציץ אותנו במסר מסויים מכל הכיוונים בצורה אינטסיבית ככל האפשר ולא בפריסה של המסר הזה על פני זמן - שכן אם רוצים שיהיה אפקט להשפעה של גירוי סינפטי על הגירוי החוזר להתרחש במשך זמן קצר ככל האפשר. תאור דומה ומתוחכם יותר הוא לגבי לימוד באמצעות גירוי פבלובי. בלימוד פבלובי משייכים בין גירוי ניירטלי (לדוגמה צלצול פעמון) לבין גירוי אמיתי (לדוגמה בשר המוגש לכלבים) אם הדבר חוזר שוב ושוב הכלבים מתחילים לקשר בין הגירוי הנייטרלי לבין הגירוי האמיתי ומתחילים להגיב לצלול פעמון כאילו היה מדובר בהגעה של מזון - לדוגמה מתחלים פעולה של ריור שנועדה לשפר את איכול המזון. בפרסום ושיווק מנסים לחבר גירויים אמיתיים שלנו כמו רצון בבטחון משפחתי, חופש או גירוי מיני לבין מוצרים ושירותים שונים כמו קוטג', מכונית או חופשה - לדוגמה אם מראים לנו מכונית עם דוגמנית יפה שוב ושוב הדבר מקשר בין מכוניות - גירוי נייטרלי לבין הגירוי המיני. כיום דבר זה הוא פחות נפוץ לעומת שנות ה-50 ולכן דבר כזה בולט יותר עבורנו. לעומת זאת פרסומאים של מכוניות משווקים מכוניות על רקע של הצלחה חברתית ושאפתנות, או על רקע של חופשה במקום אקוזי או ספורט אקסטרים - ולכן משווקים מכוניות כ[[סמל סטטוס]] או כחיבור לכמיהה לחופש.

===מסגור===

===מסגור===