| לערוץ שתיים, ולחברת החדשות שלו יש ניגוד אינטרסים מובהק לסקר את ההפגנות מפני חברת [[קשת]] שהוא נמצאת בבעלות חלקית של [[יצחק תשובה]],<ref>{{קישור כללי|הכותב = לי-אור אברבוך|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000533290|כותרת = אושר: בתו של יצחק תשובה רכשה מבנק לאומי את מניותיו בקשת}}</ref> ובדירקטוריון של חברת החדשות יושבים מקורבים לתשובה | | לערוץ שתיים, ולחברת החדשות שלו יש ניגוד אינטרסים מובהק לסקר את ההפגנות מפני חברת [[קשת]] שהוא נמצאת בבעלות חלקית של [[יצחק תשובה]],<ref>{{קישור כללי|הכותב = לי-אור אברבוך|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000533290|כותרת = אושר: בתו של יצחק תשובה רכשה מבנק לאומי את מניותיו בקשת}}</ref> ובדירקטוריון של חברת החדשות יושבים מקורבים לתשובה |
| לאחר העברת המתווה בידי שר הכלכלה וראש הממשלה בנימין נתניהו הוגשו ארבעה עתירות לבג"ץ נגד המתווה שעיקרן עסק בהפעלת סעיף 52 ובסעיף היציבות. העתירות אוחדו לשני ימי דיונים שנערכו ב-3 וב-14 בפברואר 2016. בדיון השני הגיע לבקשתו בנימין נתניהו להעיד בבית המשפט לאחר שבמהלך הדיון הראשון ביקש לעשות זאת עוד באותו היום אך בקשתו נדחתה מכיוון שלא הגיש תצהיר. בשני ימי הדיונים נערכו מחוץ לבית המשפט הפגנות נגד המתווה ובמהלך הדיון השני [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל#פגיעה בפומביות המשפט ובחוק בתי המשפט|מנעו מאזרחים להיכנס לדיון]] בניגוד לחוק בתי המשפט ולמרות שעשו זאת בדיון הראשון. | | לאחר העברת המתווה בידי שר הכלכלה וראש הממשלה בנימין נתניהו הוגשו ארבעה עתירות לבג"ץ נגד המתווה שעיקרן עסק בהפעלת סעיף 52 ובסעיף היציבות. העתירות אוחדו לשני ימי דיונים שנערכו ב-3 וב-14 בפברואר 2016. בדיון השני הגיע לבקשתו בנימין נתניהו להעיד בבית המשפט לאחר שבמהלך הדיון הראשון ביקש לעשות זאת עוד באותו היום אך בקשתו נדחתה מכיוון שלא הגיש תצהיר. בשני ימי הדיונים נערכו מחוץ לבית המשפט הפגנות נגד המתווה ובמהלך הדיון השני [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל#פגיעה בפומביות המשפט ובחוק בתי המשפט|מנעו מאזרחים להיכנס לדיון]] בניגוד לחוק בתי המשפט ולמרות שעשו זאת בדיון הראשון. |
− | ב-27 במרץ 2016 פורסמה החלטתו של בית המשפט העליון - לקבל את העתירה שהוגשה בעניין סעיף היציבות ולדחות את שאר העתירות. ההחלטה לביטול פסקת היציבות עברה ברוב של 4 נגד 1, כשהמתנגד היחיד הוא השופט נעם סולברג. מכיוון שעל פי הצהרות חברות הגז סעיף היציבות הוא תנאי לקיום המתווה, ועל פי הצהרת המדינה שללא הסעיף אין מתווה, המתווה בוטל בהחלטת השופטים (3 מול 2). יחד עם זאת בית המשפט החליט לתת למדינה פרק זמן של שנה לתקן את סעיף היציבות או את המתווה, ואם לא תעשה זאת, המתווה מבוטל כולו סופית. בתגובה להחלטת בג"ץ אמר רה"מ נתניהו: "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל... נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו".<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב = תלם יהב|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4783716,00.html|כותרת = דרמה בבג"ץ: השופטים ביטלו את מתווה הגז|אתר = Ynet|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref> | + | ב-27 במרץ 2016 פורסמה החלטתו של בית המשפט העליון - לקבל את העתירה שהוגשה בעניין סעיף היציבות ולדחות את שאר העתירות. ההחלטה לביטול פסקת היציבות עברה ברוב של 4 נגד 1, כשהמתנגד היחיד הוא השופט נעם סולברג. מכיוון שעל פי הצהרות חברות הגז סעיף היציבות הוא תנאי לקיום המתווה, ועל פי הצהרת המדינה שללא הסעיף אין מתווה, המתווה בוטל בהחלטת השופטים (3 מול 2). יחד עם זאת בית המשפט החליט לתת למדינה פרק זמן של שנה לתקן את סעיף היציבות או את המתווה, ואם לא תעשה זאת, המתווה מבוטל כולו סופית. בתגובה להחלטת בג"ץ אמר רה"מ נתניהו: "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל... נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו".<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב = תלם יהב|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4783716,00.html|כותרת = דרמה בבג"ץ: השופטים ביטלו את מתווה הגז|אתר = Ynet|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref> מספר שבועות לאחר מכן אישרה הממשלה מתווה חלופי, ללא הסעיף שנפסל על ידי בית המשפט. |
| + | באפריל 2017 החל משרד האנרגיה בקמפיין תעמולה, בסכום חריג של 7 מיליון שקל. הקמפיין צפוי לכלול פריסה נרחבת באמצעי המדיה השונים: שילוט חוצות, טלוויזיה, דיגיטל ואתר מידע מקיף ומטרתו להציג את עמדת משרד האנרגיה בנושא [[מתווה הגז]] ולתקיפת מתנגדיו. [http://www.themarker.com/advertising/1.4107518] |