שינויים

===חשש מפגיעה בישראל בגלל השענות המשק על צינור גז בודד ונושאים נוספים===  

===חשש מפגיעה בישראל בגלל השענות המשק על צינור גז בודד ונושאים נוספים===  

מתנגדי המתווה טוענים כי היבטים ביטחוניים חשובים של משק הגז נשכחו או בוטלו במסגרת המתווה. לטענת גונן בן יצחק, שכיהן בעבר בשב"כ בתפקיד בכיר, קיים חשש כי גורם עוין לישראל ישתלט על נובל אנרג'י, אך המתווה אינו מכיל תנאי הגנה נגד אפשרות זו<ref name=":3">{{קישור כללי|הכותב = דב גיל-הר|כתובת = http://news.walla.co.il/item/2904792|כותרת = בכיר לשעבר בשב"כ: "מתווה הגז - סכנה ביטחונית גדולה לישראל"|אתר = ואללה|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>.

מתנגדי המתווה טוענים כי היבטים ביטחוניים חשובים של משק הגז נשכחו או בוטלו במסגרת המתווה. לטענת גונן בן יצחק, שכיהן בעבר בשב"כ בתפקיד בכיר, קיים חשש כי גורם עוין לישראל ישתלט על נובל אנרג'י, אך המתווה אינו מכיל תנאי הגנה נגד אפשרות זו<ref name=":3">{{קישור כללי|הכותב = דב גיל-הר|כתובת = http://news.walla.co.il/item/2904792|כותרת = בכיר לשעבר בשב"כ: "מתווה הגז - סכנה ביטחונית גדולה לישראל"|אתר = וואלה|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>.

סיכון ביטחוני נוסף שמבקרי המתווה מזהירים מפניו הוא פגיעה ביתירות. הספקת הגז למשק הישראלי מבוססת על צינור אחד ממאגר הגז תמר. פגיעה בצינור בגלל תקלה או חבלה עלולה לפגוע במשק כולו. בהחלטת הממשלה משנת 2013 יש סעיף שמחייב את חברות הגז לחבר צינור נוסף למשק. אבל המתווה נסוג מדרישה זו{{הערה|שם=גוטמן|1={{כלכליסט|ליאור גוטמן|המתווה שעליו תצביע היום הממשלה: אין תחרות, אין פיקוח מחירים ואין צינור שני|3666985|16 באוגוסט 2015|}}}}. לטענת גונן בן יצחק הדבר משמש את החברות כאמצעי לחץ מול הממשלה<ref name=":3" />. לפי החלטת הממשלה משנת 2013 יש לשמור את תמר כמאגר אסטרטגי למשק הישראלי, ולאסור ייצוא ממנו עד להתחלת ההפקה ממאגר לוויתן וחיבורו למשק הישראלי, ובכך להבטיח יתירות נוספת בהספקת הגז. כן הדבר משמש כדי לקבל וודאות גדולה יותר להפקת המאגר וכקלף מיקוח מול חברות הגז. המתווה מבטל החלטה זו. לטענת מתנגדי המתווה וכן גורמים בענף האנרגיה, דבר זה דווקא מוריד את הסיכוי שלוויתן יפותח בזמן הקרוב, שכן המתווה אינו כולל סנקציות נגד החברות אם לא יפתחו את לוויתן בזמן{{הערה|שם=גוטמן}}<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2674082|כותרת = "הגז מלווייתן יישאר בים. הפשרה נועדה רק לייצא גז ממאגר תמר"|אתר = TheMarker|תאריך = 2 ביולי 2015}}</ref>.

סיכון ביטחוני נוסף שמבקרי המתווה מזהירים מפניו הוא פגיעה ביתירות. הספקת הגז למשק הישראלי מבוססת על צינור אחד ממאגר הגז תמר. פגיעה בצינור בגלל תקלה או חבלה עלולה לפגוע במשק כולו. בהחלטת הממשלה משנת 2013 יש סעיף שמחייב את חברות הגז לחבר צינור נוסף למשק. אבל המתווה נסוג מדרישה זו{{הערה|שם=גוטמן|1={{כלכליסט|ליאור גוטמן|המתווה שעליו תצביע היום הממשלה: אין תחרות, אין פיקוח מחירים ואין צינור שני|3666985|16 באוגוסט 2015|}}}}. לטענת גונן בן יצחק הדבר משמש את החברות כאמצעי לחץ מול הממשלה<ref name=":3" />. לפי החלטת הממשלה משנת 2013 יש לשמור את תמר כמאגר אסטרטגי למשק הישראלי, ולאסור ייצוא ממנו עד להתחלת ההפקה ממאגר לוויתן וחיבורו למשק הישראלי, ובכך להבטיח יתירות נוספת בהספקת הגז. כן הדבר משמש כדי לקבל וודאות גדולה יותר להפקת המאגר וכקלף מיקוח מול חברות הגז. המתווה מבטל החלטה זו. לטענת מתנגדי המתווה וכן גורמים בענף האנרגיה, דבר זה דווקא מוריד את הסיכוי שלוויתן יפותח בזמן הקרוב, שכן המתווה אינו כולל סנקציות נגד החברות אם לא יפתחו את לוויתן בזמן{{הערה|שם=גוטמן}}<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2674082|כותרת = "הגז מלווייתן יישאר בים. הפשרה נועדה רק לייצא גז ממאגר תמר"|אתר = TheMarker|תאריך = 2 ביולי 2015}}</ref>.