שינויים

כמו כן לפי הררי, גם המעמדות העליונים, כגון מלך מצרים, לא רק המעמדות הנמוכים, מאמינים בדרך כלל למיתוסים החברתיים הקיימים, וחיים בתוך "תודעה כוזבת". הררי טוען כי מישהו ציני לגמרי, אינו זקוק בעצם לכל העושר והכוח, שכן אלו בדרך כלל משרתים הגברה לחיזוק מיתוס מסויים או לקידום ערכים מסויימים בהם גם החזקים והעשירים מאמינים.  

כמו כן לפי הררי, גם המעמדות העליונים, כגון מלך מצרים, לא רק המעמדות הנמוכים, מאמינים בדרך כלל למיתוסים החברתיים הקיימים, וחיים בתוך "תודעה כוזבת". הררי טוען כי מישהו ציני לגמרי, אינו זקוק בעצם לכל העושר והכוח, שכן אלו בדרך כלל משרתים הגברה לחיזוק מיתוס מסויים או לקידום ערכים מסויימים בהם גם החזקים והעשירים מאמינים.  

עמדה זו נמצאת בויכוח שכן המעמד החברתי יכול לספק למחזיקים בו בטחון כלכלי, הרגשת אושר ויתרונות ביולוגים.  

עמדה זו נמצאת בוויכוח שכן המעמד החברתי יכול לספק למחזיקים בו בטחון כלכלי, הרגשת אושר ויתרונות ביולוגים.  

עם זאת, הררי גם מראה דוגמאות רבות, כמו בחברה הבבלית, ההודית או הקפיטליסטית כיצד הדת או "המצב הטבעי" כפי שהעולם "נוצר" הובילה למצב של ריבוד חברתי, וכיצד קיימים מיתוסים מדוע דבר זה הוא "טוב" או מדוע הוא בעצם הכרחי או "הוגן" (ראו [[סדר מדומיין]]).  

עם זאת, הררי גם מראה דוגמאות רבות, כמו בחברה הבבלית, ההודית או הקפיטליסטית כיצד הדת או "המצב הטבעי" כפי שהעולם "נוצר" הובילה למצב של ריבוד חברתי, וכיצד קיימים מיתוסים מדוע דבר זה הוא "טוב" או מדוע הוא בעצם הכרחי או "הוגן" (ראו [[סדר מדומיין]]).  

===מעמד חברתי, אי שוויון ואושר===

===מעמד חברתי, אי שוויון ואושר===

{{הפניה לערך מורחב|שביעות רצון מהחיים}}

{{הפניה לערך מורחב|שביעות רצון מהחיים}}

מדידות [[שביעות רצון מהחיים]] לדוגמה מראות שהיבטים כמו יחסים משפחתיים (כמו נישואין, קשרים עם בני משפחה אחרים) ויחסים חברתיים יכולים להיות משמעותיים לא פחות מהשאלה של [[עושר]] או מעמד חברתי, בעיקר במדינות מפותחות. גם הגישה של [[פסיכולוגיה חיובית]] הולכת בגישה דומה.  המושג של [[התרגלות הדונית]] שנחקר במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] תומך אף הוא בגישה לפיה כסף ומעמד חברתי אכן תורמים לאושר, אבל הם לאו דווקא היבט מרכזי בו. בגישה של [[סוציוביולוגיה]] אושר הוא בסופו של דבר דבר הנגרם על ידי אותות וחומרים כימיים במוח, לפי גישה זו אדם מאושר יכול להיות איכר במאה ה-14 בבקתה, או מיליונר בוילה ענקית במאה ה-21, ברמה נוריוכימית של המוח לדברים אלה אין משמעות, והאותות חייבים תיווך של מושגים מופשטים כלשהם כדי לחוות אושר. גם הגישה של [[בודהיזם]], ו[[כלכלה בודהיסטית]] אינה מתמקדת דווקא במצב החומרי כתנאי לאושר ותחת זאת מדגישה יותר תחזוקה של מצב נפשי טוב. לפי הבודהיזם אדם יכול להיות עשיר מאד אבל אומלל, והתבוננות בתהליכים הנפשיים שלנו ובדפוסים שלנו והפסקת השתוקקות היא התנאי לאי קיומו של סבל.  

מדידות [[שביעות רצון מהחיים]] לדוגמה מראות שהיבטים כמו יחסים משפחתיים (כמו נישואין, קשרים עם בני משפחה אחרים) ויחסים חברתיים יכולים להיות משמעותיים לא פחות מהשאלה של [[עושר]] או מעמד חברתי, בעיקר במדינות מפותחות. גם הגישה של [[פסיכולוגיה חיובית]] הולכת בגישה דומה.  המושג של [[התרגלות הדונית]] שנחקר במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] תומך אף הוא בגישה לפיה כסף ומעמד חברתי אכן תורמים לאושר, אבל הם לאו דווקא היבט מרכזי בו. בגישה של [[סוציוביולוגיה]] אושר הוא בסופו של דבר דבר הנגרם על ידי אותות וחומרים כימיים במוח, לפי גישה זו אדם מאושר יכול להיות איכר במאה ה-14 בבקתה, או מיליונר בוילה ענקית במאה ה-21, ברמה נוירוכימית של המוח לדברים אלה אין משמעות, והאותות חייבים תיווך של מושגים מופשטים כלשהם כדי לחוות אושר. גם הגישה של [[בודהיזם]], ו[[כלכלה בודהיסטית]] אינה מתמקדת דווקא במצב החומרי כתנאי לאושר ותחת זאת מדגישה יותר תחזוקה של מצב נפשי טוב. לפי הבודהיזם אדם יכול להיות עשיר מאד אבל אומלל, והתבוננות בתהליכים הנפשיים שלנו ובדפוסים שלנו והפסקת השתוקקות היא התנאי לאי קיומו של סבל.  

לפי רוב הגישות האלה, למעמד חברתי, [[אי שוויון כלכלי]] או ל[[עוני]] יש השלכות על מידת האושר. כך גם לפי הגישה של [[צרכים אנושיים בסיסיים]] או [[כלכלה אקולוגית]]. גם למידת השליטה על החיים יש השפעה מרובה על כמות האושר (ראו [[אמרטיה סן]]). אלא שהסתכלות רק על פערים או מאבק בין מעמדות, לא מייצג  תמונה שלמה.

לפי רוב הגישות האלה, למעמד חברתי, [[אי שוויון כלכלי]] או ל[[עוני]] יש השלכות על מידת האושר. כך גם לפי הגישה של [[צרכים אנושיים בסיסיים]] או [[כלכלה אקולוגית]]. גם למידת השליטה על החיים יש השפעה מרובה על כמות האושר (ראו [[אמרטיה סן]]). אלא שהסתכלות רק על פערים או מאבק בין מעמדות, לא מייצג  תמונה שלמה.