שינויים

לא כולם מסכימים כי הדיכוי לפי מעמדות הוא בהכרח מאבק הדיכוי החשוב ביותר. לדוגמה אישה במעמד העליון יכולה להיות מדוכאת על ידי בעלה. פעילי [[זכויות בעלי חיים]] יתארו את קו השבר בין יתר בעלי החיים לבין [[בני אדם]] כקו דיכוי אכזרי ומהותי יותר מזה של הדיכוי בין בני האדם. קיימות מערכות דיכוי ואלימות בין לאומים שונים, קבוצות אתניות וכו', שיכולות לבוא לידי ביטוי בהפליה בחוק, שעבוד, עבדות או [[רצח עם]].  

לא כולם מסכימים כי הדיכוי לפי מעמדות הוא בהכרח מאבק הדיכוי החשוב ביותר. לדוגמה אישה במעמד העליון יכולה להיות מדוכאת על ידי בעלה. פעילי [[זכויות בעלי חיים]] יתארו את קו השבר בין יתר בעלי החיים לבין [[בני אדם]] כקו דיכוי אכזרי ומהותי יותר מזה של הדיכוי בין בני האדם. קיימות מערכות דיכוי ואלימות בין לאומים שונים, קבוצות אתניות וכו', שיכולות לבוא לידי ביטוי בהפליה בחוק, שעבוד, עבדות או [[רצח עם]].  

בגישות של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] יש הכרה בכך שקיימות [[השפעות סביבתיות של אי שוויון|השלכות סביבתיות של אי שוויון]] ו[[לריבוד חברתי]], אבל זהו לאו דווקא המאבק העיקרי והיחיד. חברה עלולה להיות בלתי שוויונית אבל בת קיימא (יפן הקיסרית, ראו הספר [[התמוטטות]]) והיא עלולה גם להיות שוויונית למדי אבל בלתי מקיימת. כמו כן קיים הנושא של [[צדק בין דורי]] שבו דור אחד יכול לכלות [[משאבים מתכלים|משאבים]] של הדור הבא.  

בגישות של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] יש הכרה בכך שקיימות [[השפעות סביבתיות של אי שוויון|השלכות סביבתיות של אי שוויון]] ול[[ריבוד חברתי]], אבל זהו לאו דווקא המאבק העיקרי והיחיד. חברה עלולה להיות בלתי שוויונית אבל בת קיימא (יפן הקיסרית, ראו הספר [[התמוטטות]]) והיא עלולה גם להיות שוויונית למדי אבל בלתי מקיימת. כמו כן קיים הנושא של [[צדק בין דורי]] שבו דור אחד יכול לכלות [[משאבים מתכלים|משאבים]] של הדור הבא.  

התפיסה הפוסט- מודרנית מדגישה את החשיבות של תפיסה סובייקטיבית לפיה אין בהכרח מציאות אחת "נכונה" יותר, ואנשים יכולים להיות אומללים או מאושרים לאו דווקא בהתאם למעמדם החברתי.

התפיסה הפוסט- מודרנית מדגישה את החשיבות של תפיסה סובייקטיבית לפיה אין בהכרח מציאות אחת "נכונה" יותר, ואנשים יכולים להיות אומללים או מאושרים לאו דווקא בהתאם למעמדם החברתי.

מדידות [[שביעות רצון מהחיים]] לדוגמה מראות שהיבטים כמו יחסים משפחתיים (כמו נישואין, קשרים עם בני משפחה אחרים) ויחסים חברתיים יכולים להיות משמעותיים לא פחות מהשאלה של [[עושר]] או מעמד חברתי, בעיקר במדינות מפותחות. גם הגישה של [[פסיכולוגיה חיובית]] הולכת בגישה דומה.  המושג של [[התרגלות הדונית]] שנחקר במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] תומך אף הוא בגישה לפיה כסף ומעמד חברתי אכן תורמים לאושר, אבל הם לאו דווקא היבט מרכזי בו. בגישה של [[סוציוביולוגיה]] אושר הוא בסופו של דבר דבר הנגרם על ידי אותות וחומרים כימיים במוח, לפי גישה זו אדם מאושר יכול להיות איכר במאה ה-14 בבקתה, או מיליונר בוילה ענקית במאה ה-21, ברמה נוריוכימית של המוח לדברים אלה אין משמעות, והאותות חייבים תיווך של מושגים מופשטים כלשהם כדי לחוות אושר. גם הגישה של [[בודהיזם]], ו[[כלכלה בודהיסטית]] אינה מתמקדת דווקא במצב החומרי כתנאי לאושר ותחת זאת מדגישה יותר תחזוקה של מצב נפשי טוב. לפי הבודהיזם אדם יכול להיות עשיר מאד אבל אומלל, והתבוננות בתהליכים הנפשיים שלנו ובדפוסים שלנו והפסקת השתוקקות היא התנאי לאי קיומו של סבל.  

מדידות [[שביעות רצון מהחיים]] לדוגמה מראות שהיבטים כמו יחסים משפחתיים (כמו נישואין, קשרים עם בני משפחה אחרים) ויחסים חברתיים יכולים להיות משמעותיים לא פחות מהשאלה של [[עושר]] או מעמד חברתי, בעיקר במדינות מפותחות. גם הגישה של [[פסיכולוגיה חיובית]] הולכת בגישה דומה.  המושג של [[התרגלות הדונית]] שנחקר במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] תומך אף הוא בגישה לפיה כסף ומעמד חברתי אכן תורמים לאושר, אבל הם לאו דווקא היבט מרכזי בו. בגישה של [[סוציוביולוגיה]] אושר הוא בסופו של דבר דבר הנגרם על ידי אותות וחומרים כימיים במוח, לפי גישה זו אדם מאושר יכול להיות איכר במאה ה-14 בבקתה, או מיליונר בוילה ענקית במאה ה-21, ברמה נוריוכימית של המוח לדברים אלה אין משמעות, והאותות חייבים תיווך של מושגים מופשטים כלשהם כדי לחוות אושר. גם הגישה של [[בודהיזם]], ו[[כלכלה בודהיסטית]] אינה מתמקדת דווקא במצב החומרי כתנאי לאושר ותחת זאת מדגישה יותר תחזוקה של מצב נפשי טוב. לפי הבודהיזם אדם יכול להיות עשיר מאד אבל אומלל, והתבוננות בתהליכים הנפשיים שלנו ובדפוסים שלנו והפסקת השתוקקות היא התנאי לאי קיומו של סבל.  

לפי רוב הגישות האלה, למעמד חברתי, [[אי שוויון כלכלי]] או ל[[עוני]] יש השלכות על מידת האושר. כך גם לפי הגישה של [[צרכים אנושיים בסיסיים]] או [[כלכלה אקולוגית]]. גם למידת השליטה על החיים יש השפעה מרובה על כמות האושר (ראו [[אמרטיה סן]]). אלא שהסתכלות רק על פערים או מאבק בין מעמדות, לא מייצג  תמונה שלמה.  

לפי רוב הגישות האלה, למעמד חברתי, [[אי שוויון כלכלי]] או ל[[עוני]] יש השלכות על מידת האושר. כך גם לפי הגישה של [[צרכים אנושיים בסיסיים]] או [[כלכלה אקולוגית]]. גם למידת השליטה על החיים יש השפעה מרובה על כמות האושר (ראו [[אמרטיה סן]]). אלא שהסתכלות רק על פערים או מאבק בין מעמדות, לא מייצג  תמונה שלמה.

==ראו גם==

==ראו גם==