שינויים

==היחס לטבע==

==היחס לטבע==

בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]".  

בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של [[בני אדם|האדם]] ל[[הסביבה הטבעית|טבע]], לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "[[כלכלת אדמה]]".  

בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.<ref>ראו גם [[קיצור תולדות האנושות]]</ref> כחלק מדתות [[אנימיזם|אנימסטיות]] האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]].  

בקרב [[ציידים לקטים]], בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.<ref>ראו גם [[קיצור תולדות האנושות]]</ref> כחלק מדתות [[אנימיזם|אנימסטיות]] האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול [[הוליזם|הוליסטי]].  

מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים ביהדות), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין מדובר בגמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".  בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדוגמה את הערך [[שנת שמיטה וקיימות]].

מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים ביהדות), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין מדובר בגמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".  בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדוגמה את הערך [[שנת שמיטה וקיימות]].