שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר עיון מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] ויצא לאור בשנת 1989.
| |
| [[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]] | | [[קובץ:For the common good.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר 'לטובת הכלל' באנגלית]] |
| {{לטובת הכלל}} | | {{לטובת הכלל}} |
| + | '''לטובת הכלל : ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא''' (For the Common Good) הוא ספר עיון מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] והתאולוג והפילוסוף [[ג'ון קוב ג'וניור]]. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]] ויצא לאור בשנת 1989. |
| | | |
− | הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השניה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[שימושי קרקע]], [[חקלאות]], [[תעשייה]], [[עבודה]], [[מיסוי]], עבודה ובטחון לאומי. | + | הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו-קלאסי]] כמו [[שוק חופשי]] או [[משאבי טבע]]. החטיבה השנייה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[שימושי קרקע]], [[חקלאות]], [[תעשייה]], [[עבודה]], [[מיסוי]], עבודה ובטחון לאומי. |
| | | |
− | הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award ) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]]. | + | הספר זכה ב[[פרס גרוומייר]] (Grawemeyer Award) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של [[מרכז השל]]. |
| | | |
| ==היחס לטבע== | | ==היחס לטבע== |
שורה 14: |
שורה 14: |
| מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים ביהדות), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין מדובר בגמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדוגמה את הערך [[שנת שמיטה וקיימות]]. | | מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים ביהדות), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין מדובר בגמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון [[סביבתנות|סביבתי]] - ראו לדוגמה את הערך [[שנת שמיטה וקיימות]]. |
| | | |
− | בהמשך, טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן-העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך, התאולוגיה הפרוטסטטנית מקדשת את ה[[חומרנות]] וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא [[עושר|הצלחה כלכלית]] שלהם. | + | בהמשך, טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן-העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך, התאולוגיה הפרוטסטנטית מקדשת את ה[[חומרנות]] וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא [[עושר|הצלחה כלכלית]] שלהם. |
| | | |
| לאחר מכן צומח ה[[קפיטליזם]] שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל [[חומר גלם]] או "[[משאבי טבע]]" פסיביים. | | לאחר מכן צומח ה[[קפיטליזם]] שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל [[חומר גלם]] או "[[משאבי טבע]]" פסיביים. |
שורה 24: |
שורה 24: |
| * '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות. | | * '''תחרות הוגנת''' - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של [[מונופול|מונופוליזציה]]. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל [[יתרונות לגודל]] ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש [[קשרי הון שלטון]] ויכולת [[לובי פוליטי]]. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות. |
| * '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], [[שיתוף פעולה]], חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה (או [[עלויות עסקה]]). לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי. | | * '''הון מוסרי''' או [[הון חברתי]] - שוק ללא [[אמון]], [[שיתוף פעולה]], חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד [[יעילות פארטו|בלתי יעיל]], ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה (או [[עלויות עסקה]]). לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי. |
− | * '''[[מוצר ציבורי|רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושרותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם. | + | * '''[[מוצר ציבורי|רכוש ציבורי]]''' - הרבה השקעות ושירותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם. |
| * '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]]. | | * '''[[כלכלת מחיר מלא|עלות מלאה בתמחיר]]'''. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר [[עלויות חיצוניות]] עוברות [[הפנמת עלויות]]. |
− | * '''חלוקה הוגנת'''. [[יעילות פארטו|יעילות השוק]] והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את [[אי שוויון כלכלי|השוויון]] שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטיה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של [[צמיחה כלכלית]], לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית. | + | * '''חלוקה הוגנת'''. [[יעילות פארטו|יעילות השוק]] והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את [[אי שוויון כלכלי|השוויון]] שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטייה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של [[צמיחה כלכלית]], לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית. |
− | * '''[[כלכלה בת קיימא]] - יציבות ברת קיימה של האקולוגיה'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך השרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]]. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רשיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרשיונות, ותפקח על הציות להם. | + | * '''[[כלכלה בת קיימא]] - יציבות ברת קיימה של האקולוגיה'''. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך הישרדות [[בני אדם|המין האנושי]]. אסור שתהיה [[התחממות עולמית]] או [[דייג ייתר]] או [[שחיקת קרקעות]]. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רישיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרישיונות, ותפקח על הציות להם. |
| | | |
| ==ראו גם == | | ==ראו גם == |
שורה 40: |
שורה 40: |
| * {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}} | | * {{מסמך|C_good5.doc|פרק 5 - בטחון בלתי מבוסס: אדמה}} |
| * {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}} | | * {{מסמך|C_good10.doc|פרק 10 - מחומר ורנטה לאנרגיה וביוספרה}} |
− |
| |
| | | |
| | | |