שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''פרדוקס ג'בונס''' ('''Jevons paradox''') הוא פרדוקס הקשור ב[[התייעלות אנרגטית]] ו[[משאבים מתכלים|במשאבים]], לפיו בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית]], כאשר מגדילים את [[יעילות אנרגטית|יעילות]] השימוש במשאב, השימוש בו עולה.  

'''פרדוקס ג'בונס''' (באנגלית: '''Jevons paradox''') הוא פרדוקס הקשור ב[[התייעלות אנרגטית]] ו[[משאבים מתכלים|במשאבים]], לפיו בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית]], כאשר מגדילים את [[יעילות אנרגטית|יעילות]] השימוש במשאב, השימוש בו עולה.  

הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שחי במאה ה-19. ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] ב[[בריטניה]] עלתה לאחר [[שינוי טכנולוגי|השיפור]] במנוע הקיטור של תומס ניוקמן שבוצע בידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, גדל ה[[ביקוש]] לדלק. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר [[פיתוחים טכנולוגיים]] משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.  

הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שחי במאה ה-19. ג'בונס הבחין שצריכת ה[[פחם]] ב[[בריטניה]] עלתה לאחר [[שינוי טכנולוגי|השיפור]] במנוע הקיטור של תומס ניוקמן שבוצע בידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, גדל ה[[ביקוש]] לדלק. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר [[פיתוחים טכנולוגיים]] משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.  

שם כללי יותר למנגנון זה הוא '''Rebound Effect''' או '''אפקט ההדיפה לאחור''' (לוחצים בכיוון אחד, אבל התוצאה היא הפוכה). זהו כינוי כללי למספר מנגנונים שיכולים לגרום להקטנת [[חסכון אנרגטי|החסכון באנרגיה]] (ואף להגברת ההוצאה האנרגטית) בעקבות שיפור טכנולוגי להגברת היעילות האנרגטית.

שם כללי יותר למנגנון זה הוא '''Rebound Effect''' או '''אפקט ההדיפה לאחור''' (לוחצים בכיוון אחד, אבל התוצאה היא הפוכה). זהו כינוי כללי למספר מנגנונים שיכולים לגרום להקטנת [[חסכון אנרגטי|החסכון באנרגיה]] (ואף להגברת ההוצאה האנרגטית) בעקבות שיפור טכנולוגי להגברת היעילות האנרגטית.

פרדוקס זה יכול להציב בעיות בפני הנסיונות העתידיים שלנו לחסוך באנרגיה או במשאבי טבע. לדוגמה, אם נהפוך את הבתים או את כלי הרכב ל[[שימור אנרגיה|חסכוניים יותר באנרגיה]], פרדוקס ג'בונס עלול לגרור שימוש מוגבר באנרגיה כתוצאה מכך.

פרדוקס זה יכול להציב בעיות בפני הניסיונות העתידיים שלנו לחסוך באנרגיה או במשאבי טבע. לדוגמה, אם נהפוך את הבתים או את כלי הרכב ל[[שימור אנרגיה|חסכוניים יותר באנרגיה]], פרדוקס ג'בונס עלול לגרור שימוש מוגבר באנרגיה כתוצאה מכך.

==הדגמת המושג==

==הדגמת המושג==

המתמטיקאי והכלכלן [http://lenbrookes.com/ לאון ברוקס] (Len Brookes), והכלכלן [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html הארי סאנדרס] (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סאנדרס עסקו בשאלות האם [[שימור אנרגיה]] והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של [[גזי חממה]] ולהגביר את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]]. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.

המתמטיקאי והכלכלן [http://lenbrookes.com/ לאון ברוקס] (Len Brookes), והכלכלן [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html הארי סאנדרס] (Harry Saunders) הוציאו מספר מאמרים שבהם הם מביאים טענות בעד פרדוקס ג'בונס. ברוקס עסק בנושא בשנות ה-70 של המאה ה-20, הן ברוקס והן סאנדרס עסקו בשאלות האם [[שימור אנרגיה]] והתייעלות אנרגטית יכולים להגביר את הפליטות של [[גזי חממה]] ולהגביר את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]]. במאמרים משנות ה-90 בעיקר ועד השנים האחרונות.

סנדרס פרסם בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של [[צמיחה כלכלית]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]].

סנדרס פרסם בשנות ה-90 מאמר שניסה להגדיר את Khazzoom–Brookes postulate שמתייחסת לנושא של [[צמיחה כלכלית]] ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו-קלאסית]].

מאמר של סטיב סורל (Steve Sorrell) מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסאנדרס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שפרדוקס ג'בונס מעלה ל[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], ועל נקודות השוואה בין [[כלכלה ביו פיסית|בית הספר הביו פיזי]] של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדוקס ג'בונס אינן חד-משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבאונד" (הפרדוקס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי ל[[אנרגיה]] יש תפקיד חשוב בשיפור [[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] וב[[צמיחה כלכלית]] - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. <ref name="Sorrell_2009">Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improved energy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469</ref>

מאמר של סטיב סורל (Steve Sorrell) מינואר 2009 מערער על הממצאים של ג'בונס, ברוקס וסאנדרס וטוען שיש בהם מספר חולשות אמפיריות ותאורטיות. המאמר מנסה להבהיר את השאלות שפרדוקס ג'בונס מעלה ל[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], ועל נקודות השוואה בין [[כלכלה ביו פיסית|בית הספר הביו פיזי]] של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] לבין תומכי הפרדוקס. סורל טוען שהראיות לקיום של פרדוקס ג'בונס אינן חד-משמעיות, אך הוא גם טוען שאפקט ה"ריבאונד" (הפרדוקס) משחק תפקיד מהותי ורחב יותר בכלכלה מאשר בדרך כלל נהוג לחשוב, וכי ל[[אנרגיה]] יש תפקיד חשוב בשיפור [[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] וב[[צמיחה כלכלית]] - תפקיד שבדרך כלל מתעלמים ממנו. <ref name="Sorrell_2009">Steve Sorrell, Jevons’ Paradox revisited: The evidence for backfire from improved energy efficiency, Energy Policy 37 (2009) 1456–1469</ref>

==השלכות==

==השלכות==

מקובל לדוגמה להניח כי התייעלות אנרגטית היא זולה יותר, במונחי אנרגיה ובמונחי הוצאות כספיות יחסית לפיתוח של [[אנרגיה מתחדשת]]. אלא שלפי פרדוקס ג'בונס, דווקא הפיתוח של אנרגיות מתחדשות עשוי להיות מהותי יותר כפתרון, משום שהוא לא גורר הגדלה מקבילה בצריכת האנרגיה.

מקובל לדוגמה להניח כי התייעלות אנרגטית היא זולה יותר, במונחי אנרגיה ובמונחי הוצאות כספיות יחסית לפיתוח של [[אנרגיה מתחדשת]]. אלא שלפי פרדוקס ג'בונס, דווקא הפיתוח של אנרגיות מתחדשות עשוי להיות מהותי יותר כפתרון, משום שהוא לא גורר הגדלה מקבילה בצריכת האנרגיה.

===פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו קלאסית===

===פרדוקס ג'בונס וכלכלה נאו-קלאסית===

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] אינם מודאגים מדלדול של [[משאבים מתכלים]]. הטיעונים הם כי התייקרות המחיר תגרום לייעול השימוש במשאבים ולהגדלת כמות המשאבים עקב תמריץ גדול יותר למצוא אותם, וכן פיתוח תחליפים במקום המשאבים שנתגלו. בשני הטיעונים קיימים ליקויים. ראו הרחבה בערך [[משאבים מתכלים]].

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסים]] אינם מודאגים מדלדול של [[משאבים מתכלים]]. הטיעונים הם כי התייקרות המחיר תגרום לייעול השימוש במשאבים ולהגדלת כמות המשאבים עקב תמריץ גדול יותר למצוא אותם, וכן פיתוח תחליפים במקום המשאבים שנתגלו. בשני הטיעונים קיימים ליקויים. ראו הרחבה בערך [[משאבים מתכלים]].

===האופי של טכנולוגיות ושל מוסדות חברתיים===

===האופי של טכנולוגיות ושל מוסדות חברתיים===

* [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html מאמרים של הארי סאנדרס על ריבאונד אפקט]

* [http://works.bepress.com/harry_saunders/subject_areas.html מאמרים של הארי סאנדרס על ריבאונד אפקט]

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477229,00.html האם החיסכון באנרגיה אכן חוסך באנרגיה?] רויטרס, 29.11.2007, ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477229,00.html האם החיסכון באנרגיה אכן חוסך באנרגיה?] רויטרס, 29.11.2007, ynet

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==