שינויים

'''תעמולה''' (באנגלית: '''Propaganda''') היא הפצת מידע, לרוב בעל אופי מוטה או מטעה, שנועדה כדי לקדם מטרה פוליטית, כלכלית או תרבותית.  תעמולה מכוונת לרוב עם מנגנונים פסיכולוגיים של השפעה ושינוי של הגישה של הציבור כלפי נושא מסויים, מוצר מסויים, מטרה פוליטית, מפלגה, תעשייה או דת במטרה ליצור קונצזנזוס סביב סט מסויים של אמונות, או למנוע שינוי בקונצנזוס קיים.  

'''תעמולה''' (באנגלית: '''Propaganda''') היא הפצת מידע, לרוב בעל אופי מוטה או מטעה, שנועדה כדי לקדם מטרה פוליטית, כלכלית או תרבותית.  תעמולה מכוונת לרוב עם מנגנונים פסיכולוגיים של השפעה ושינוי של הגישה של הציבור כלפי נושא מסויים, מוצר מסויים, מטרה פוליטית, מפלגה, תעשייה או דת במטרה ליצור קונצנזוס סביב סט מסויים של אמונות, או למנוע שינוי בקונצנזוס קיים.  

תעמולה היא מידע שאינו מלא או מדוייק, ומיועד במיוחד כדי להשפיע על הציבור כדי לקדם אג'נדה כלשהי, לרוב על ידי הצגה של עובדות בצורה חלקית (לפעמים שקר על ידי השמטה), שיטה אחרת היא שימוש במילים טעונות רגש או בהצגה גרפית טעונה במשמעות רגשית כדי לעודד תגובה רגשית במקום תגובה רציונלית למידע שמוצג. כיום המונח תעמולה או פרופוגנדה מקושר לשימוש מניפולטיבי במידע, אבל מבחינה היסטורית המילה תעמולה נחשבה לדבר ניטרלי שאינו טוב ואינו רע. מונח קרוב למילה תעמולה הוא '''הסברה''' - גם בהסברה יש שימוש במסרים קצרים וקליטים כדי להשפיע על הציבור אבל לרוב הכוונה היא להסברים שנועדו לשפר את טובת הציבור או להציג את העמדה של ארגון או מדינה תוך שמירה על כללי אתיקה וללא שימוש בשקרים. לעיתים קרובות הקו המפריד בין הסברה לבין תעמולה הוא מטושטש.  

תעמולה היא מידע שאינו מלא או מדוייק, ומיועד במיוחד כדי להשפיע על הציבור כדי לקדם אג'נדה כלשהי, לרוב על ידי הצגה של עובדות בצורה חלקית (לפעמים שקר על ידי השמטה), שיטה אחרת היא שימוש במילים טעונות רגש או בהצגה גרפית טעונה במשמעות רגשית כדי לעודד תגובה רגשית במקום תגובה רציונלית למידע שמוצג. כיום המונח תעמולה או פרופגנדה מקושר לשימוש מניפולטיבי במידע, אבל מבחינה היסטורית המילה תעמולה נחשבה לדבר ניטרלי שאינו טוב ואינו רע. מונח קרוב למילה תעמולה הוא '''הסברה''' - גם בהסברה יש שימוש במסרים קצרים וקליטים כדי להשפיע על הציבור אבל לרוב הכוונה היא להסברים שנועדו לשפר את טובת הציבור או להציג את העמדה של ארגון או מדינה תוך שמירה על כללי אתיקה וללא שימוש בשקרים. לעיתים קרובות הקו המפריד בין הסברה לבין תעמולה הוא מטושטש.  

==סוגי תעמולה ==

==סוגי תעמולה ==

השימוש בתעמולה במדינות דמוקרטיות בולט במספר מישורים.  

השימוש בתעמולה במדינות דמוקרטיות בולט במספר מישורים.  

* '''תעמולה פוליטית-פוליטית''' -  מפלגות ומעומדים פוליטיים מנסים לבצע תעמולה נגד מועמדים או מפלגות אחרות. המטרה היא שינוי פוליטי - של דפוסי ההצבעה של הבוחרים. ספרת הפעילות היא בתחום הפוליטי.  

* '''תעמולה פוליטית-פוליטית''' -  מפלגות ומועמדים פוליטיים מנסים לבצע תעמולה נגד מועמדים או מפלגות אחרות. המטרה היא שינוי פוליטי - של דפוסי ההצבעה של הבוחרים. ספרת הפעילות היא בתחום הפוליטי.  

* '''תעמולה תאגידית -צרכנית''' - תאגידים וחברות מסחריות מנסים לטשטש נזקים שהם גורמים או מכירה של מוצרים לא בריאים או לא טובים ומנסים להדגיש את התועלת והצד החיובי בפעילותם. המטרה היא שימור לקוחות או צבירת לקוחות חדשים. לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות הטבק]]. ספרת הפעילות היא בתחום הכלכלי- צרכני- כלומר להשפיע על הצרכנים שיקנו מוצר אחד ולא אחר או לשם הגדלת הצריכה באופן כללי.  

* '''תעמולה תאגידית -צרכנית''' - תאגידים וחברות מסחריות מנסים לטשטש נזקים שהם גורמים או מכירה של מוצרים לא בריאים או לא טובים ומנסים להדגיש את התועלת והצד החיובי בפעילותם. המטרה היא שימור לקוחות או צבירת לקוחות חדשים. לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי [[חברות הטבק]]. ספרת הפעילות היא בתחום הכלכלי- צרכני- כלומר להשפיע על הצרכנים שיקנו מוצר אחד ולא אחר או לשם הגדלת הצריכה באופן כללי.  

* '''תעמולה כלכלית- לעובדים או למשקיעים''' - כלומר איך אנשים ישנו החלטות הנוגעות לכסף שלהם או לעבודה שלהם.  

* '''תעמולה כלכלית- לעובדים או למשקיעים''' - כלומר איך אנשים ישנו החלטות הנוגעות לכסף שלהם או לעבודה שלהם.  

{{ציטוט|תוכן=המניפולציה המודעת והמחושבת של ההרגלים והדעות של ההמונים היא חלק חשוב בחברה הדמוקרטית. אלו שמבצעים מניפולציות על המכניזם הבלתי נראה של החברה מהווים ממשלה סמויה שהיא הכוח השולט האמיתי במדינה שלנו... אנחנו נשלטים, מוחותינו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו נרמזים, בעיקר על ידי אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי התוצאה ההגיונית של הדרך שבה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספרים עצומים של בני אדם חייבים לשתף פעולה באופן זה כדי שהם יוכלו לחיות יחד בחברה שמתפקדת בצורה חלקה...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בזירת הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות החברתית או בחשיבה האתית, אנו נשלטים על ידי קבוצה קטנה יחסית של אנשים...שמבינים את התהליכים הנפשיים ואת הדפוסים החברתיים של ההמונים. אלו הם האנשים שמושכים בחוטים ששולטים בדעת הקהל". }}

{{ציטוט|תוכן=המניפולציה המודעת והמחושבת של ההרגלים והדעות של ההמונים היא חלק חשוב בחברה הדמוקרטית. אלו שמבצעים מניפולציות על המכניזם הבלתי נראה של החברה מהווים ממשלה סמויה שהיא הכוח השולט האמיתי במדינה שלנו... אנחנו נשלטים, מוחותינו מעוצבים, הטעמים שלנו נוצרים, הרעיונות שלנו נרמזים, בעיקר על ידי אנשים שמעולם לא שמענו עליהם. זוהי התוצאה ההגיונית של הדרך שבה מאורגנת החברה הדמוקרטית שלנו. מספרים עצומים של בני אדם חייבים לשתף פעולה באופן זה כדי שהם יוכלו לחיות יחד בחברה שמתפקדת בצורה חלקה...כמעט בכל פעולה בחיי היומיום שלנו, בין אם בזירת הפוליטיקה או העסקים, בהתנהלות החברתית או בחשיבה האתית, אנו נשלטים על ידי קבוצה קטנה יחסית של אנשים...שמבינים את התהליכים הנפשיים ואת הדפוסים החברתיים של ההמונים. אלו הם האנשים שמושכים בחוטים ששולטים בדעת הקהל". }}

לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורתי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] לטובת [[חברות הטבק]], לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגווטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  

לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורתי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] לטובת [[חברות הטבק]], לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגווטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומוניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  

הוגים מאוחרים יותר כמו [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניליזם]]. אחד המוקדים של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל תאגידים גדולים. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו תעמולה. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו.

הוגים מאוחרים יותר כמו [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניאליזם]]. אחד המוקדים של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל תאגידים גדולים. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו תעמולה. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו.

==ראו גם==

==ראו גם==