שינויים

לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורתי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] לטובת [[חברות הטבק]], לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגווטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  

לדעת ברנייז ההמון אינו רציונלי ועלול בקלות לנהוג בטיפשות. משום שיש אינטרס ביציבות ורצון לשמור על הסדר הקיים ([[קפיטליזם]] ו[[דמוקרטיה]] בדרך שהבין אותם), יש צורך להכווין את ההמון כדי שימנע מ"בחירות מוטעות" ובאופן זה יהיו "אזרחים טובים" ו"צרכנים טובים" שישמרו על הסדר. ברנייז לא עסק רק באופן תאורתי של התעמולה אלה סייע בקידומה בקרב מדינות מערביות על ידי ממשלות, ארגונים ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] גדולים בין לשם מטרות סובלניות ודמוקרטיות ובין למטרות מסחריות או אנטי-דמוקרטיות - לדוגמה כדי [[עישון|לעודד נשים לעשן]] לטובת [[חברות הטבק]], לעודד סובלנות כלפי שחורים, לשכנע את תושבי ארצות הברית שארוחת בוקר של ביצים וקותל חזיר היא ארוחת בוקר מקובלת בארצות הברית.  או כדי לצייר את ההפיכה נגד נשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות בגווטמלה בשנת 1954 כמאבק נגד הקומניזם כאשר בפועל היה מדובר בהגנה על האינטרסים של [[חברת הפירות המאוחדת]].  

הוגים מאוחרים יותר כמו [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניליזם]].

הוגים מאוחרים יותר כמו [[נועם חומסקי]] ציינו את חשיבות התעמולה במדינות המערביות כדי לטשטש ולהצדיק מדיניות של [[נאו-קולוניליזם]]. אחד המוקדים של חומסקי הוא ניתוח של התקשורת הפופולרית (במיוחד בארצות הברית), המבנים והמגבלות שלה, ותפקידה בתמיכה באינטרסים ממשלתיים ושל תאגידים גדולים. שלא כמו במערכות טוטליטריות, שבהן אפשר לעשות שימוש בכוח פיזי על מנת לכפות דברים על האוכלוסייה, משטרים דמוקרטיים - כמו זה של ארצות הברית - יכולים לעשות שימוש רק באמצעים בלתי-אלימים של שליטה (מלבד מקרים פעוטים של אלימות מצד המדינה) - כמו תעמולה. בהערה שמצוטטת לעתים קרובות, חומסקי טען ש"תעמולה משמשת לדמוקרטיה באותו אופן שבו האלה משמשת במדינות טוטליטריות" (Media Control). ספרו, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media, שחובר יחד עם אדוארד ס. הרמן, חוקר נושא זה לעומק, ומציג את התאוריה מאחורי הניתוח המאוגד בעבודות אחרות שלו.

==ראו גם==

==ראו גם==