שינויים

'''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר או רק על שילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[הולכי רגל|הליכה]] ונסיעה ב[[אופניים]] לשם תחבורה בתוך העיר. אין הכוונה סתם להוצאה של המכונית הפרטית מהעיר, אלא ניסיון לשמור על איכות חיים טובה ותפקוד עירוני, ואף לשפרם על ידי כלים של תכנון עירוני מתאים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]] ועוד.   

'''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר או רק על שילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[הולכי רגל|הליכה]] ונסיעה ב[[אופניים]] לשם תחבורה בתוך העיר. אין הכוונה סתם להוצאה של המכונית הפרטית מהעיר, אלא ניסיון לשמור על איכות חיים טובה ותפקוד עירוני, ואף לשפרם על ידי כלים של תכנון עירוני מתאים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[עירוב שימושי קרקע]] [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב|מדרחובים]] ועוד.   

ערים ללא מכוניות מקטינות את התלות ב[[דלק מחצבי]], את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. לערים אלא יש השפעות חברתיות משמעותיות כמו שניתן לראות בדוגמאות כמו [[בוגוטה]], [[קוריטיבה]] ו[[פורטלנד]].  

ערים ללא מכוניות והקטנת השימוש במכוניות בעיר מקטינות את התלות ב[[דלק מחצבי]], את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. לערים אלא יש השפעות חברתיות משמעותיות כמו שניתן לראות במקומות כמו [[בוגוטה]], [[קוריטיבה]] ו[[פורטלנד]].  

==רקע ==

==רקע ==

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים וונציה או מרוקו, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של צפיפות, פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים. עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולם יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. עם השימוש ב[[רכבת תחתית]], מכוניות ורכבות בעיות אלה ירדו, אך נוצרו בעיות אחרות כמו [[זיהום אוויר]], תאונות דרכים, [[פרבור]], בזבוז שטח ועוד.

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים, וונציה או קזבלנקה, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של עגלות או כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של [[צפיפות אוכלוסין]], פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים ועליית בעיות של תחבורה ודיור. מצד שני ערים גדולות יותר פרושן יותר מסחר ו[[יתרונות לגודל]] לדוגמה היה קל יותר לבעלי מקצועות שונים למצוא מומחים אחרים שיסייעו להם במלאכות שלהם והדבר סייע לתהליכים של [[התמחות כלכלית]] ומגוון כלכלי.

 

עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולים יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. במהלך המאה -19 התפתחו מספר טכנולוגית שאיפשרו ערים גדולות יותר שבהן גרים יותר אנשים - פיתוח של פלדה ובטון וכן המצאת המעלית אפשרו בניית בניינים גבוהים יותר וצפיפות גבוה יותר. כך גם המצאת הביוב העירוני וחלוקה של מים דרך צנרת. במהלך המאה ה-19 הרכבת אפשרה נסיעה על פני מרחקים גדולים בין ערים והקמת [[רכבת תחתית]] אפשרה את השדרה התחברותית עליה נבנו ערים כמו פאריס ולונדון. כדי לעבור מרחקים קצרים יותר השתמשו בכרכרות הליכה ברגל ולקראת סוף המאה ה-19 החל שימוש גבוה יותר ב[[תחבורת אופניים]].

 

במחצית השניה של המאה ה-20 החל שימוש גבוה יותר במכוניות ותהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הן בערים חדשות והן בתוך ערים קיימו - בד בבד החלו להיווצר בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|בעיות חניה]] ועוד.  

==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==

==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==