שינויים

'''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר או רק על שילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[הולכי רגל|הליכה]] ונסיעה ב[[אופניים]] לשם תחבורה בתוך העיר. אין הכוונה סתם להוצאה של המכונית הפרטית מהעיר, אלא ניסיון לשמור על איכות חיים טובה ותפקוד עירוני, ואף לשפרם על ידי כלים של תכנון עירוני מתאים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[עירוב שימושי קרקע]] [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב|מדרחובים]] ועוד.   

'''ערים ללא מכוניות''' הם מרכזים עירוניים שנשענים בעיקר, או רק, על שילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[הולכי רגל|הליכה]] ונסיעה ב[[אופניים]] לשם תחבורה בתוך העיר. אין הכוונה סתם להוצאה של המכונית הפרטית מהעיר, אלא ניסיון לשמור על איכות חיים טובה ותפקוד עירוני, ואף לשפרם על ידי כלים של תכנון עירוני מתאים כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת מעברים]], [[עירוב שימושי קרקע]] [[שבילי אופניים]], [[מדרחוב|מדרחובים]] ועוד.   

ערים ללא מכוניות והקטנת השימוש במכוניות בעיר מקטינות את התלות ב[[דלק מחצבי]], את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. לערים אלא יש השפעות חברתיות משמעותיות כמו שניתן לראות במקומות כמו [[בוגוטה]], [[קוריטיבה]] ו[[פורטלנד]].  

ערים ללא מכוניות והקטנת השימוש במכוניות בעיר מקטינות את התלות ב[[דלק מחצבי]], את הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[רעש]], [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. לערים אלא יש השפעות חברתיות משמעותיות כמו שניתן לראות במקומות כמו [[בוגוטה]], [[קוריטיבה]] ו[[פורטלנד]].  

==רקע ==

==רקע ==

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים, וונציה או קזבלנקה, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של עגלות או כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של [[צפיפות אוכלוסין]], פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים ועליית בעיות של תחבורה ודיור. מצד שני ערים גדולות יותר פרושן יותר מסחר ו[[יתרונות לגודל]] לדוגמה היה קל יותר לבעלי מקצועות שונים למצוא מומחים אחרים שיסייעו להם במלאכות שלהם והדבר סייע לתהליכים של [[התמחות כלכלית]] ומגוון כלכלי.

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים, וונציה או קזבלנקה, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של עגלות או כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של [[צפיפות אוכלוסין]], פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים ועליית בעיות של תחבורה ודיור. מצד שני ערים גדולות יותר פירושן יותר מסחר ו[[יתרונות לגודל]] לדוגמה היה קל יותר לבעלי מקצועות שונים למצוא מומחים אחרים שיסייעו להם במלאכות שלהם והדבר סייע לתהליכים של [[התמחות כלכלית]] ומגוון כלכלי.

עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולים יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. במהלך המאה -19 התפתחו מספר טכנולוגית שאיפשרו ערים גדולות יותר שבהן גרים יותר אנשים - פיתוח של פלדה ובטון וכן המצאת המעלית אפשרו בניית בניינים גבוהים יותר וצפיפות גבוה יותר. כך גם המצאת הביוב העירוני וחלוקה של מים דרך צנרת. במהלך המאה ה-19 הרכבת אפשרה נסיעה על פני מרחקים גדולים בין ערים והקמת [[רכבת תחתית]] אפשרה את השדרה התחברותית עליה נבנו ערים כמו פאריס ולונדון. כדי לעבור מרחקים קצרים יותר השתמשו בכרכרות הליכה ברגל ולקראת סוף המאה ה-19 החל שימוש גבוה יותר ב[[תחבורת אופניים]].  

עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולים יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. במהלך המאה -19 התפתחו מספר טכנולוגיות שאיפשרו ערים גדולות יותר שבהן גרים יותר אנשים - פיתוח של פלדה ובטון וכן המצאת המעלית אפשרו בניית בניינים גבוהים יותר וצפיפות גבוה יותר. כך גם המצאת הביוב העירוני וחלוקה של מים דרך צנרת. במהלך המאה ה-19 הרכבת אפשרה נסיעה על פני מרחקים גדולים בין ערים והקמת [[רכבת תחתית]] אפשרה את השדרה התחבורתית עליה נבנו ערים כמו פאריס ולונדון. כדי לעבור מרחקים קצרים יותר השתמשו בכרכרות הליכה ברגל ולקראת סוף המאה ה-19 החל שימוש גבוה יותר ב[[תחבורת אופניים]].  

במחצית השניה של המאה ה-20 החל שימוש גבוה יותר במכוניות ותהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הן בערים חדשות והן בתוך ערים קיימו - בד בבד החלו להיווצר בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|בעיות חניה]] ועוד.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 החל שימוש גבוה יותר במכוניות ותהליכים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הן בערים חדשות והן בתוך ערים קיימו - בד בבד החלו להיווצר בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|בעיות חניה]] ועוד.  

==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==

==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==

בשנת 1962 הוקם בעיר ה[[מדרחוב]] המודרני הראשון בעולם. המדרחוב, סְטְרֶאֵט (Strøget) - נחשב למדרחוב הארוך ביותר בעולם. עד היום נחשבת העיר לאחת הערים המובילות בעולם בהקשרים של ידידותיות ל[[הולכי רגל]] ול[[אופניים]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].   

בשנת 1962 הוקם בעיר ה[[מדרחוב]] המודרני הראשון בעולם. המדרחוב, סְטְרֶאֵט (Strøget) - נחשב למדרחוב הארוך ביותר בעולם. עד היום נחשבת העיר לאחת הערים המובילות בעולם בהקשרים של ידידותיות ל[[הולכי רגל]] ול[[אופניים]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].   

קופנהגן בולטת בתחום [[יוממות אופניים]] - שימוש ב[[אופניים]] לשם נסיעות [[יוממות]]. על פי הבלוג copenhagenize.com, בשנות ה-70 העיר היתה בעלת [[תכנון מוטה מכוניות]] כמו כל עיר אחרת, ואילו היום (2010) 37% מהיוממים שחוצים את הגבולות החיצוניים של העיר משתמשים באופניים בכל יום. בתוך העיר, משתמשים באופניים כ-55% לשם נסיעות יוממות.[http://www.copenhagenize.com]

קופנהגן בולטת בתחום [[יוממות אופניים]] - שימוש ב[[אופניים]] לשם נסיעות [[יוממות]]. על פי הבלוג copenhagenize.com, בשנות ה-70 העיר הייתה בעלת [[תכנון מוטה מכוניות]] כמו כל עיר אחרת, ואילו היום (2010) 37% מהיוממים שחוצים את הגבולות החיצוניים של העיר משתמשים באופניים בכל יום. בתוך העיר, משתמשים באופניים כ-55% לשם נסיעות יוממות.[http://www.copenhagenize.com]

===צמצום כמות המכוניות בגרמניה===

===צמצום כמות המכוניות בגרמניה===

'''המבורג''' היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומתגוררים בה 1.8 מיליון תושבים.  

'''המבורג''' היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומתגוררים בה 1.8 מיליון תושבים.  

נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. האחוז הכולל של [[תחבורה פעילה]] שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל-50% בגיל 75 ומעלה.<ref name="mobilitaet">[http://www.mobilitaet-in-deutschland.de/pdf/Praesentation_MiD_Bericht_Region_HH_Regionalkonferenz_VerkehrMobilitaet.pdf Mobilität im Großraum Hamburg]ניידות באיזור המבורג, 2011</ref> בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [http://copenhagenize.eu/index/20.html] אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני רכבים או יותר.<ref name="mobilitaet"/> אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.<ref name="mobilitaet"/>

נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. האחוז הכולל של [[תחבורה פעילה]] שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל-50% בגיל 75 ומעלה.<ref name="mobilitaet">[http://www.mobilitaet-in-deutschland.de/pdf/Praesentation_MiD_Bericht_Region_HH_Regionalkonferenz_VerkehrMobilitaet.pdf Mobilität im Großraum Hamburg]ניידות באיזור המבורג, 2011</ref> בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [http://copenhagenize.eu/index/20.html] אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני כלי רכב או יותר.<ref name="mobilitaet"/> אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.<ref name="mobilitaet"/>

בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים ו[[הולכי רגל]]. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027]

בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים ו[[הולכי רגל]]. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027]

===עיר ללא מכוניות בנורווגיה===

===עיר ללא מכוניות בנורווגיה===

בשנת 2015 החליטה עיריית אוסלו כי מרכז העיר יסגר למכוניות עד שנת 2019. זאת במאמץ להקטין את [[גז חממה|פליטת גזי החממה]] של העיר. במרכז העיר גרים רק 1000 איש אבל עובדים בה 90 אלף איש.  

בשנת 2015 החליטה עיריית אוסלו כי מרכז העיר ייסגר למכוניות עד שנת 2019. זאת במאמץ להקטין את [[גז חממה|פליטת גזי החממה]] של העיר. במרכז העיר גרים רק 1,000 איש אבל עובדים בה 90 אלף איש.  

[http://www.theguardian.com/environment/2015/oct/19/oslo-moves-to-ban-cars-from-city-centre-within-four-years]

[http://www.theguardian.com/environment/2015/oct/19/oslo-moves-to-ban-cars-from-city-centre-within-four-years]