שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  13:50, 28 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''דגנים''' (cereal) הם קבוצה של צמחי-עשב ממשפחת Poaceae הידוע גם כ Gramineae הגדלים במסגרת ה[[חקלאות]] לשם תכולת ה[[מזון]] הגבוה האצורה בזרעיהם. באופן עולמי, הדגנים מספקים [[אנרגיה|אנרגיית מזון]] ל[[בני אדם]] יותר מכל סוג גידול אחר. שלושת הדגנים העיקריים הם [[אורז]], [[חיטה]] ו[[תירס]] המשמשים לשם הזנת אנשים וכן להזנת בעלי חיים כמו תרנגולות ופרות. דגנים אחרים כוללים [[שעורה]] (Barley), [[דוחן]] (Sorghum), [[דורה]] (Millet), [[שיבולת שועל]](Oats), [[שיפון]] (Rye), [[כוסמת]](Buckwheat), פוניו (Fonio) ו[[קינואה]].  
+
'''דגנים''' (Cereal) הם קבוצה של צמחי-עשב ממשפחת Poaceae הידוע גם כ-Gramineae הגדלים במסגרת ה[[חקלאות]] לשם תכולת ה[[מזון]] הגבוה האצורה בזרעיהם. באופן עולמי, הדגנים מספקים [[אנרגיה|אנרגיית מזון]] ל[[בני אדם]] יותר מכל סוג גידול אחר. שלושת הדגנים העיקריים הם [[אורז]], [[חיטה]] ו[[תירס]] המשמשים לשם הזנת אנשים וכן להזנת בעלי חיים כמו תרנגולות ופרות. דגנים אחרים כוללים [[שעורה]] (Barley), [[דוחן]] (Sorghum), [[דורה]] (Millet), [[שיבולת שועל]](Oats), [[שיפון]] (Rye), [[כוסמת]] (Buckwheat), פוניו (Fonio) ו[[קינואה]].  
   −
בצורתם המקורית , כ[[דגנים מלאים]], הדגנים יכולים להיות מקור עשיר לויטמינים, מינרלים, שומנים, שמנים וחלבון, עם זאת לאחר העיבוד שלהם והסרת הקליפה וחלקים נוספים, הזרע הנותר מכיל בעיקר פחימימות וחסר בשאר מרכיבי המזון. במשך חלק גדול מההיסטוריה לאחר [[המהפכה החקלאית]] דגנים היו עיקר המזון ברוב חלקי העולם לרוב האוכלוסייה. בכמה מדינות עניות כיום גרעיני אורז, חיטה, תירס או דוחן מהווים את רוב המזון היומי. המונח האנגלי cereal נגזר מאלת החקלאות והקציר הרומית Ceres.  
+
בצורתם המקורית, כ[[דגנים מלאים]], הדגנים יכולים להיות מקור עשיר לוUיטמינים, מינרלים, שומנים, שמנים וחלבון, עם זאת לאחר העיבוד שלהם והסרת הקליפה וחלקים נוספים, הזרע הנותר מכיל בעיקר פחמימות וחסר בשאר מרכיבי המזון. במשך חלק גדול מההיסטוריה לאחר [[המהפכה החקלאית]] דגנים היו עיקר המזון ברוב חלקי העולם לרוב האוכלוסייה. בכמה מדינות עניות כיום גרעיני אורז, חיטה, תירס או דוחן מהווים את רוב המזון היומי. המונח האנגלי Cereal נגזר מאלת החקלאות והקציר הרומית Ceres.  
    
==שלושת הגדולים==
 
==שלושת הגדולים==
שלוש הדגנים העיקריים הם [[תירס]], [[אורז]] ו[[חיטה]]. נכון לשנת 2012 מגדלים ברחבי העולם כ 600-800 מיליוני טונות (נפח) של גידולים אלה ויחד הם מספקים 2.2 מיליארד טונות של דגנים, הרבה לפני כל שאר הגידולים.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] [http://nue.okstate.edu/crop_information/world_wheat_production.htm] (במקום ה-4 נמצת ה[[שעורה]] עם 125 מיליוני טונות לשנה, ובמקום ה-5 ה[[דוחן]] עם 56 מיליוני טונות).  
+
שלוש הדגנים העיקריים הם [[תירס]], [[אורז]] ו[[חיטה]]. נכון לשנת 2012 מגדלים ברחבי העולם כ-600-800 מיליוני טונות (נפח) של גידולים אלה ויחד הם מספקים 2.2 מיליארד טונות של דגנים, הרבה לפני כל שאר הגידולים.[http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor] [http://nue.okstate.edu/crop_information/world_wheat_production.htm] (במקום ה-4 נמצאת ה[[שעורה]] עם 125 מיליוני טונות לשנה, ובמקום ה-5 ה[[דוחן]] עם 56 מיליוני טונות).  
   −
בשנת 2003, תירס, אורז וחיטה היוו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, ו סיפקו 43% מכל הקלוריות. (מקורות אחרים כוללים [[דגים]], עשב למאכל בהמות, פירות וגרעינים אחרים כמו [[קטניות]]). בעוד התנובה של דגנים אחרים כמו דוחן או שיבולת שועל ירדה בצורה דרסטית מאז שנות ה-60, התנובה של -3 הגידולים הגדולים צמחה באופן דרסטית. סך תנובת הדגנים הגיעה בשנת 1960 ל-0.8 מיליארד טונות, התנובה הכפילה עצמה ל- 1.6 מיליארדי טונות כעבור 25 שנה בשנת 1985. עד 2011 הדגנים הגיעו ל-2.3 מיליארד טונות כלומר גידול של פי 3 בתוך 50 שנה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]  
+
בשנת 2003, תירס, אורז וחיטה היוו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות. (מקורות אחרים כוללים [[דגים]], עשב למאכל בהמות, פירות וגרעינים אחרים כמו [[קטניות]]). בעוד התנובה של דגנים אחרים כמו דוחן או שיבולת שועל ירדה בצורה דרסטית מאז שנות ה-60, התנובה של 3 הגידולים הגדולים צמחה באופן דרסטית. סך תנובת הדגנים הגיעה בשנת 1960 ל-0.8 מיליארד טונות, התנובה הכפילה עצמה ל-1.6 מיליארדי טונות כעבור 25 שנה בשנת 1985. עד 2011 הדגנים הגיעו ל-2.3 מיליארד טונות כלומר גידול של פי 3 בתוך 50 שנה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]  
   −
היחס בין כמות הדגנים לבין [[אוכלוסיית העולם|כמות האנשים]] עלה משנת 1961 ל-1971 מ 260 ליטר לאדם ל-310 ליטר לאדם ונשאר ברמה דומה עד היום למרות [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית העולם]]. בשנת 2011 יחס זה עמד על 338 ליטר לאדם. למרות זאת הדבר לא תמיד סייע להקטנת [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] שכן [[אי שוויון בינלאומי|המזון בעולם אינו מתחלק באופן שווה]] ובחלק מהמדינות העניות שורר [[רעב]] ו[[עוני]]. מצד שני אנשים רבים במדינות העשירות אוכלים מזון עשיר מדי, בעיקר בסוכרים ושומנים שמקורם בעיקר מדגנים ומזון מהחי, וכתוצאה מכך מפתחים מחלות תזונה אחרות כמו [[השמנת יתר]], [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ואף [[סרטן]].  
+
היחס בין כמות הדגנים לבין [[אוכלוסיית העולם|כמות האנשים]] עלה משנת 1961 ל-1971 מ-260 ליטר לאדם ל-310 ליטר לאדם ונשאר ברמה דומה עד היום למרות [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית העולם]]. בשנת 2011 יחס זה עמד על 338 ליטר לאדם. למרות זאת הדבר לא תמיד סייע להקטנת [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] שכן [[אי שוויון בינלאומי|המזון בעולם אינו מתחלק באופן שווה]] ובחלק מהמדינות העניות שורר [[רעב]] ו[[עוני]]. מצד שני אנשים רבים במדינות העשירות אוכלים מזון עשיר מדי, בעיקר בסוכרים ושומנים שמקורם בעיקר מדגנים ומזון מהחי, וכתוצאה מכך מפתחים מחלות תזונה אחרות כמו [[השמנת יתר]], [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ואף [[סרטן]].  
    
עיקר השינוי היה עקב שיפור ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של גידולים אלה ולא מהגדלת [[שימושי קרקע|שטחי החקלאות]]. שיפורים בפריון נבעו קודם כל מהתפשטות [[המהפכה הירוקה]] אל מדינות העולם העניות ושכלולים ב[[חקלאות תעשייתית]] במדינות העשירות יותר. יחד עם זאת הגידול בפריון גרר הגדלת הסתמכות של האנושות על גידולים אלה, וכולל בעיות אקולוגיות רבות כולל [[סחף קרקע]], בעיות [[מים]], השפעה על [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]], תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[אשלג]], [[פוספט]], [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה), ו[[נפט]] (לחומרי הדברה וציוד חקלאי), זיהום עקב [[חומרי הדברה]] ו[[חקלאות כרות והבער]].  
 
עיקר השינוי היה עקב שיפור ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של גידולים אלה ולא מהגדלת [[שימושי קרקע|שטחי החקלאות]]. שיפורים בפריון נבעו קודם כל מהתפשטות [[המהפכה הירוקה]] אל מדינות העולם העניות ושכלולים ב[[חקלאות תעשייתית]] במדינות העשירות יותר. יחד עם זאת הגידול בפריון גרר הגדלת הסתמכות של האנושות על גידולים אלה, וכולל בעיות אקולוגיות רבות כולל [[סחף קרקע]], בעיות [[מים]], השפעה על [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]], תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[אשלג]], [[פוספט]], [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה), ו[[נפט]] (לחומרי הדברה וציוד חקלאי), זיהום עקב [[חומרי הדברה]] ו[[חקלאות כרות והבער]].  
   −
כדי לספק קלוריות לאדם אחד במשך שנה, יש צורך בכ-330 ליטרים של חיטה, אורז או תירס,<ref name="Tudge">So Shall We Reap,Colin Tudge, 2002</ref>  ולכן כמות של 2.2 מיליארד טונות של דגנים יכולה לספק קלוריות לכ- 6.6 מיליארד בני אדם. קצת פחות מ[[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2012.  
+
כדי לספק קלוריות לאדם אחד במשך שנה, יש צורך בכ-330 ליטרים של חיטה, אורז או תירס,<ref name="Tudge">So Shall We Reap,Colin Tudge, 2002</ref>  ולכן כמות של 2.2 מיליארד טונות של דגנים יכולה לספק קלוריות לכ-6.6 מיליארד בני אדם. קצת פחות מ[[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2012.  
    
האורז גדל במדינות טרופיות ונדרש לכמות גדולה של [[מים]], החיטה גדלה באיזורים ממוזגים וקרירים יותר ודורשת כמות נמוכה יותר של מים. התירס יכול לגדול באיזורים צחיחים יותר. באיזורים שבהם לא ניתן לגדל תירס אפשר לגדל דוחן. <ref name="Tudge"/>
 
האורז גדל במדינות טרופיות ונדרש לכמות גדולה של [[מים]], החיטה גדלה באיזורים ממוזגים וקרירים יותר ודורשת כמות נמוכה יותר של מים. התירס יכול לגדול באיזורים צחיחים יותר. באיזורים שבהם לא ניתן לגדל תירס אפשר לגדל דוחן. <ref name="Tudge"/>
שורה 28: שורה 28:  
* [[ביטחון תזונתי]]
 
* [[ביטחון תזונתי]]
 
* [[שוק המזון העולמי]]
 
* [[שוק המזון העולמי]]
{{חקלאות}}
     −
==הערות שוליים==
  −
{{הערות שוליים}}
   
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cereal דגנים] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cereal דגנים] בוויקיפדיה האנגלית
שורה 40: שורה 37:  
* [http://www.mazon-izun.com/?page_id=430 לא על החיטה לבדה] אורי מאיר צ'יזיק, נובמבר 2009  
 
* [http://www.mazon-izun.com/?page_id=430 לא על החיטה לבדה] אורי מאיר צ'יזיק, נובמבר 2009  
   −
 
+
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{חקלאות}}
 
[[קטגוריה:חקלאות]]
 
[[קטגוריה:חקלאות]]
 
[[קטגוריה:מזון]]
 
[[קטגוריה:מזון]]

תפריט ניווט