47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''הגבלים עסקיים''' (restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה בתחרות חופשית שמוטלות על ידי עסקים. מת..."
'''הגבלים עסקיים''' (restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה ב[[תחרות חופשית]] שמוטלות על ידי עסקים. מתחילת המאה ה-20 קיימים חוקים לעידוד תחרות במדינות רבות. חוקים אלה מגדירים חלק מההגבלים העסקיים כדבר בלתי חוקי ומנסים לבטל הגבלים אלה על ידי [[רגולציה]] של המדינה. בארצות הברית מכונה הענף Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988. "הגבל עסקי" בישראל נחשב - הסדר כובל ([[קרטל]]), [[מונופול|מונופולין]] או [[מיזוג חברות]] (שמקרב את השוק להיות עם פחות מתחרים).
קיימים מספר מצבים, בהם המדינה אינה מעודדת תחרות:
* כאשר מדובר ב[[מונופול טבעי]] - מצב שבו עקב מגבלות טכניות לחברה יש [[יתרון לגודל|יתרון משמעותי לגודל]] וקשה מאד למתחרה חדש להתחרות בה - יש צורך להשקיע כסף רב לפני שמתחילים להרוויח ולרוב מתחרים חדשים לא ירצו לקחת סיכון כזה. במצב זה שוק תחרותי גולש באופן ספונטי לעבר מצב מונופליסטי. לדוגמה תחומים שונים של תשתיות רשת (כמו הולכת חשמל, הולכת מים, תחבורת רכבות כבדות) נחשבות למונופול טבעי.
* כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים - פירמה המנצלת את יתרונותיה, למשל - המציעה מוצר טוב יותר מהמתחרות;
* כאשר מעורב קניין רוחני - למשל, חברה הממציאה פטנט;
* כאשר שיקולים אחרים שנועדו לעודד את טובת הציבור מחייבים מונופול - למשל, תחום הביטחון. (ובאופן כללי יותר - היבטים של [[מוצר ציבורי]].
במצבים אלה המדינה מנסה לספק את המוצר בעצמה (דרך משרד ממשלתי או דרך חברה ממשלתית), מטילה פיקוח (תכופות דרך רשות יעודית כגון רשות המים ורשות החשמל), או מנסה לבסס רגולציה עצמית. לעיתים קרובות הפיקוח הוא על המחיר. כמו כן בשנים האחרונות יש נסיונות שונים לעודד תחרות ישירה או עקיפה במקומות שבהם תחרות כזו נחשבה מונופול טבעי. לדוגמה יש מונופול טבעי בתחבורה ציבורית כבדה של אוטובוסים שבאים בשעה קבועה מראש - כדי להתחרות באופן ישיר על הצרכנים המתחרה צריך לתת קו במסלול דומה שיעבור באותן שעות. הפתרון התחרותי יותר הוא יצרית מכרזים איזוריים כך שכל חברת אוטובוסים מתפקדת כמונופול באיזור שלה, משרד התחבורה קובע את מחירי הנסיעה והיבטים רבים אחרים (כמו מסלול הקו , מיקום התחנות ותדירות הקו)ומפקח על היבטים אחרים. ה"תחרות" אינה באופן ישיר מול הצרכן (שנותר שבוי של חברת אוטובסים בודדת) אלא ביכולת של הרשויות להשוות בין ביצועים של חברות תחבורה ציבורית שונות.
לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של העסק הבודד (או מעט העסקים) יחד עם התועלת של הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.
נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]), ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.
==ראו גם==
* [[קפיטליזם של מקורבים]]
* [[קשרי הון שלטון]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/083_001.htm חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988] נבו, 'המאגר המשפטי הישראלי'
* [http://www.antitrust.gov.il/ רשות ההגבלים העסקיים]
{{ביזור וריכוזיות}}
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה: ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]
קיימים מספר מצבים, בהם המדינה אינה מעודדת תחרות:
* כאשר מדובר ב[[מונופול טבעי]] - מצב שבו עקב מגבלות טכניות לחברה יש [[יתרון לגודל|יתרון משמעותי לגודל]] וקשה מאד למתחרה חדש להתחרות בה - יש צורך להשקיע כסף רב לפני שמתחילים להרוויח ולרוב מתחרים חדשים לא ירצו לקחת סיכון כזה. במצב זה שוק תחרותי גולש באופן ספונטי לעבר מצב מונופליסטי. לדוגמה תחומים שונים של תשתיות רשת (כמו הולכת חשמל, הולכת מים, תחבורת רכבות כבדות) נחשבות למונופול טבעי.
* כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים - פירמה המנצלת את יתרונותיה, למשל - המציעה מוצר טוב יותר מהמתחרות;
* כאשר מעורב קניין רוחני - למשל, חברה הממציאה פטנט;
* כאשר שיקולים אחרים שנועדו לעודד את טובת הציבור מחייבים מונופול - למשל, תחום הביטחון. (ובאופן כללי יותר - היבטים של [[מוצר ציבורי]].
במצבים אלה המדינה מנסה לספק את המוצר בעצמה (דרך משרד ממשלתי או דרך חברה ממשלתית), מטילה פיקוח (תכופות דרך רשות יעודית כגון רשות המים ורשות החשמל), או מנסה לבסס רגולציה עצמית. לעיתים קרובות הפיקוח הוא על המחיר. כמו כן בשנים האחרונות יש נסיונות שונים לעודד תחרות ישירה או עקיפה במקומות שבהם תחרות כזו נחשבה מונופול טבעי. לדוגמה יש מונופול טבעי בתחבורה ציבורית כבדה של אוטובוסים שבאים בשעה קבועה מראש - כדי להתחרות באופן ישיר על הצרכנים המתחרה צריך לתת קו במסלול דומה שיעבור באותן שעות. הפתרון התחרותי יותר הוא יצרית מכרזים איזוריים כך שכל חברת אוטובוסים מתפקדת כמונופול באיזור שלה, משרד התחבורה קובע את מחירי הנסיעה והיבטים רבים אחרים (כמו מסלול הקו , מיקום התחנות ותדירות הקו)ומפקח על היבטים אחרים. ה"תחרות" אינה באופן ישיר מול הצרכן (שנותר שבוי של חברת אוטובסים בודדת) אלא ביכולת של הרשויות להשוות בין ביצועים של חברות תחבורה ציבורית שונות.
לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של העסק הבודד (או מעט העסקים) יחד עם התועלת של הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.
נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]), ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.
==ראו גם==
* [[קפיטליזם של מקורבים]]
* [[קשרי הון שלטון]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/083_001.htm חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988] נבו, 'המאגר המשפטי הישראלי'
* [http://www.antitrust.gov.il/ רשות ההגבלים העסקיים]
{{ביזור וריכוזיות}}
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה: ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]