47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + שורה 12:
שורה 13: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''הגבלים עסקיים''' (restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה ב[[תחרות חופשית]] שמוטלות על ידי עסקים. מתחילת המאה ה-20 קיימים חוקים לעידוד תחרות במדינות רבות. חוקים אלה מגדירים חלק מההגבלים העסקיים כדבר בלתי חוקי ומנסים לבטל הגבלים אלה על ידי [[רגולציה]] של המדינה. בארצות הברית מכונה הענף Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988. "הגבל עסקי" בישראל נחשב - הסדר כובל ([[קרטל]]), [[מונופול|מונופולין]] או [[מיזוג חברות]] (שמקרב את השוק להיות עם פחות מתחרים).
'''הגבלים עסקיים''' (restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה ב[[תחרות חופשית]] שמוטלות על ידי עסקים. מתחילת המאה ה-20 קיימים חוקים לעידוד תחרות במדינות רבות. חוקים אלה מגדירים חלק מההגבלים העסקיים כדבר בלתי חוקי ומנסים לבטל הגבלים אלה על ידי [[רגולציה]] של המדינה. בארצות הברית מכונה הענף Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988 לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959. "הגבל עסקי" בישראל נחשב - הסדר כובל ([[קרטל]]), [[מונופול|מונופולין]] או [[מיזוג חברות]] (שמקרב את השוק להיות עם פחות מתחרים).
==מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים==
קיימים מספר מצבים, בהם המדינה אינה מעודדת תחרות:
קיימים מספר מצבים, בהם המדינה אינה מעודדת תחרות:
* כאשר מדובר ב[[מונופול טבעי]] - מצב שבו עקב מגבלות טכניות לחברה יש [[יתרון לגודל|יתרון משמעותי לגודל]] וקשה מאד למתחרה חדש להתחרות בה - יש צורך להשקיע כסף רב לפני שמתחילים להרוויח ולרוב מתחרים חדשים לא ירצו לקחת סיכון כזה. במצב זה שוק תחרותי גולש באופן ספונטי לעבר מצב מונופליסטי. לדוגמה תחומים שונים של תשתיות רשת (כמו הולכת חשמל, הולכת מים, תחבורת רכבות כבדות) נחשבות למונופול טבעי.
* כאשר מדובר ב[[מונופול טבעי]] - מצב שבו עקב מגבלות טכניות לחברה יש [[יתרון לגודל|יתרון משמעותי לגודל]] וקשה מאד למתחרה חדש להתחרות בה - יש צורך להשקיע כסף רב לפני שמתחילים להרוויח ולרוב מתחרים חדשים לא ירצו לקחת סיכון כזה. במצב זה שוק תחרותי גולש באופן ספונטי לעבר מצב מונופליסטי. לדוגמה תחומים שונים של תשתיות רשת (כמו הולכת חשמל, הולכת מים, תחבורת רכבות כבדות) נחשבות למונופול טבעי.
נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]), ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.
נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]), ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.
==הגבלים עסקיים בישראל==
דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים''''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]
למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992 - 1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]]. במסגרת [[מתווה הגז]] מוסד ההגבלים העסקיים נעקף על ידי "סעיף 52" של חוק ההגבלים העסקיים שמאפשר להתעלם מהממונה עקב שיקולים בטחוניים. בעקבות המתווה והתנהלות הממשלה התפטר הממונה על הגבלים עסקיים דוד גילה. ארגונים, מומחים ופעילים חברתיים טענו כי דבר זה היווה פגיעה קשה בעצמאות של מוסד ההגבלים העסקיים בישראל.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[קפיטליזם של מקורבים]]
* [[קפיטליזם של מקורבים]]
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[מתווה הגז]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/083_001.htm חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988] נבו, 'המאגר המשפטי הישראלי'
* [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/083_001.htm חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988] נבו, 'המאגר המשפטי הישראלי'
* [http://www.antitrust.gov.il/ רשות ההגבלים העסקיים]
* [http://www.antitrust.gov.il/ רשות ההגבלים העסקיים]
* [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm הגבלים עסקיים] רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון.
{{ביזור וריכוזיות}}
{{ביזור וריכוזיות}}