279
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 43:
שורה 43: + + + +
←4. המכה על היד הנעלמה, בונים תנועה
===4. המכה על היד הנעלמה, בונים תנועה===
===4. המכה על היד הנעלמה, בונים תנועה===
כדי להבין כיצד אידאולוגית השוק החופשי ממשיכה לחנוק את פוטנציאל הפעולה למען ייצוב האקלים, כדאי להזכר בפעם האחרונה ששינוי בסדר הגודל הנדרש היה אפשרי, אפילו בארה"ב. זה קרהבשנת 2009, בעיצומו של המשברהכלכלי, בשנתו הראשונה בתפקיד של הנשיא אובמה. הוא נבחר על מצע שבו הבטיח לבנות מחדש את הכלכלה, ולטפל במשבר האקלים כהזדמנות ליצור חמישה מליון מקומות עבודה חדשים, כמו שמהפכת המיחשוב הצעידה את כל הכלכלה קדימה. גם חברות הנפט וגם הארגונים הסביבתיים הניחו שאובמה ייזום חוקים סביבתיים חדשים בתחילת כהונתו. המשבר הכלכלי ניפץ את אמונו של הציבור בכלכלה העולמית, עד כדי כך שאפילו בארה"ב היתה תמיכה נרחבת לשבירת הטאבו הותיק על התערבות ממשלתית חזקה בשוק החופשי. תמיכה זו נתנה לאובמה. את הרוח הגבית לתכנון חבילת תמריצים בשווי של כ- 800 מיליארד דולר לעידוד התאוששות הכלכלה. הבנקים היו בשפל שלא ידעו שכמותו מאז המשבר הגדול של 1929, על ברכביהם ומתחננים למיליארדים בעזרה ממשלתית. היה דיון ציבורי ער על השינויים הדרושים במערכת הבנקאית בתמורה לנדיבות משלם המיסים, ואפילו דיבורים על הלאמתם. גורם חשוב נוסף הוא ששתיים משלושת ייצרניות הרכב הגדולות ניהלו את עניניהן בצורה כה אומללה, שמצאו את עצמן בשליטה ממשלתית, שנדרשה להבטיח את שרידותן.
כאמור, שלושה מנועים כלכליים אדירים: הבנקים, חברות הרכב וחבילת התמריצים, היו במצב שהיה ניתן לעצב אותם בחופשיות בלתי רגילה, כך שהכוח הכלכלי שהיה בידי ממשל אובמה. היה הגדול ביותר מאז ממשל רוזבלט. אובמה היה יכול להשתמש בחבילת התמריצים כדי לבנות מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת, ורשת חשמל חכמה. חברות הרכב היו יכולות לייצר את התשתית הדרושה, ולא רק מספר קטן של רכבים חשמליים. רעיון זה הועלה בזמנו.
===5. מעבר לתרבות ההפקה (extractivism): התמודדות עם מכחישי האקלים שבפנים===
===5. מעבר לתרבות ההפקה (extractivism): התמודדות עם מכחישי האקלים שבפנים===
==חלק שני – חשיבה קסומה==
==חלק שני – חשיבה קסומה==