שינויים

הבניין הינו יביל ומודולרי דבר המאפשר להעתיק אותו ממקום למקום, לשנות את העיצוב שלו ולהוסיף או להוריד או לשנות חלקים משמעותיים במבנה הבית בקלות רבה יחסית. דבר זה מאפשר הגדלת מגוון הדיור הניצב בפני האנשים, חופש בחירה גדול יותר, מראה מגוון וחי יותר של השכונה ובאופן כללי מהווה מעבר למודל ביזורי יותר של מגורים. ייתכן חסכון משמעותי בהוצאות תיווך וב[[עלות עסקה|עלויות עסקה]] הכרוכות במעבר בין דירות על ידי שינוע כל הבית למיקום החדש.  

הבניין הינו יביל ומודולרי דבר המאפשר להעתיק אותו ממקום למקום, לשנות את העיצוב שלו ולהוסיף או להוריד או לשנות חלקים משמעותיים במבנה הבית בקלות רבה יחסית. דבר זה מאפשר הגדלת מגוון הדיור הניצב בפני האנשים, חופש בחירה גדול יותר, מראה מגוון וחי יותר של השכונה ובאופן כללי מהווה מעבר למודל ביזורי יותר של מגורים. ייתכן חסכון משמעותי בהוצאות תיווך וב[[עלות עסקה|עלויות עסקה]] הכרוכות במעבר בין דירות על ידי שינוע כל הבית למיקום החדש.  

על פי המתכננים הבית אמור לספק תשובה טובה וזולה לרעידות אדמה (דבר משמעותי בישראל וביפן לדוגמה), בעיקר לאוכלוסיה עניה יותר, בגלל שימוש זול ביסודות. דבר זה יחסוך עלויות של ביטוחים (והשפעות חיצוניות הכרוכות בכך), עלויות שיקום מבנים ונפגעים וכמובן סבל וחיי אדם.  

על פי המתכננים הבית אמור לספק תשובה טובה וזולה לרעידות אדמה (דבר משמעותי בישראל וביפן לדוגמה), בעיקר לאוכלוסייה עניה יותר, בגלל שימוש זול ביסודות. דבר זה יחסוך עלויות של ביטוחים (והשפעות חיצוניות הכרוכות בכך), עלויות שיקום מבנים ונפגעים וכמובן סבל וחיי אדם.  

המתכננים כיוונו ליצירת אמצעי אשר ייאפשר צדק חלוקתי על ידי מתן האפשרות לדירה יוקרתית לאוכלוסיה רחבה ולאפשר קיימות אקולוגית.  

המתכננים כיוונו ליצירת אמצעי אשר ייאפשר צדק חלוקתי על ידי מתן האפשרות לדירה יוקרתית לאוכלוסייה רחבה ולאפשר קיימות אקולוגית.  

תהיות -

תהיות -

החסכון בקרקע עבור הבעלים הוא 75% אבל עבור השכונה או העיר החסכון בקרקע קטן יותר מ-75%. כדי לאפשר זרימה של אוויר ופרטיות יש לקיים מרווח מסויים מינימלי בין בית לבית, והמרווח הזה אינו שונה בין בית צמוד קרקע  רגיל לוילה האנכית.  התוצאה היא שלמעשה החסכון בקרקע הוא קטן יותר. מתחת לצפיפות מסויימת זה מהווה בעיה גם במובן של קושי לתחבורה ציבורית. כך שצריך לבחון דגם של שכונה כדי להבין כמה קרקע נחסכת בשיטה זו.

החסכון בקרקע עבור הבעלים הוא 75% אבל עבור השכונה או העיר החסכון בקרקע קטן יותר מ-75%. כדי לאפשר זרימה של אוויר ופרטיות יש לקיים מרווח מסויים מינימלי בין בית לבית, והמרווח הזה אינו שונה בין בית צמוד קרקע  רגיל לוילה האנכית.  התוצאה היא שלמעשה החסכון בקרקע הוא קטן יותר. מתחת לצפיפות מסויימת זה מהווה בעיה גם במובן של קושי לתחבורה ציבורית. כך שצריך לבחון דגם של שכונה כדי להבין כמה קרקע נחסכת בשיטה זו.

בעיה נוספת היא שבשל החסכון הצפוי בעלויות, הוילות יוכלו להיות אופציה עבור אוכלוסיה גדולה יותר. הדבר ישפר אולי את מצבם החברתי, אבל עלול ליצור הגדלה בפרבור.  

בעיה נוספת היא שבשל החסכון הצפוי בעלויות, הוילות יוכלו להיות אופציה עבור אוכלוסייה גדולה יותר. הדבר ישפר אולי את מצבם החברתי, אבל עלול ליצור הגדלה בפרבור.  

כמו כן עולה החשש שבנסיון לבדל את עצמן כדי ליצור מדרג חברתי, אוכלוסיות חזקות יותר יתעקשו על בניית וילות גדולות ומרווחות עוד יותר מהמקובל כיום (בתהליך דומה לשימוש ברכבי שטח כבסמל סטטוס, מרגע שהמכונית כבר אינה יכולה להיות סמל כזה).   

כמו כן עולה החשש שבנסיון לבדל את עצמן כדי ליצור מדרג חברתי, אוכלוסיות חזקות יותר יתעקשו על בניית וילות גדולות ומרווחות עוד יותר מהמקובל כיום (בתהליך דומה לשימוש ברכבי שטח כבסמל סטטוס, מרגע שהמכונית כבר אינה יכולה להיות סמל כזה).