הווילה האנכית
הווילה האנכית היא רעיון תכנוני לבניית וילה על שטח קרקע מצומצם ועל פני קומות רבות. הווילה אמורה לספק יחידת דיור המקבילה בשטחה הפונקציונלי לבית צמוד קרקע על שמינית מהשטח המקובל כדי לנצל ביעילות את רבה יותר את משאבי הקרקע. את הפרוייקט הגו האדריכלים הישראלים יוסי קורי ואייל מלכא והוא זכה במקום שלישי בתחרות ביפן.
תיאור הווילה האנכית
הקומות נערמות אחת על השנייה כאשר שטח כל קומה הוא 36 מ"ר, שטח שאמור להספיק למטבח, פינת אוכל וסלון. הדבר מאפשר בניית יחידת מגורים פרטית על שטח של שמינית דונם, לעומת הבניה המקובלת הדורשת לפחות חצי דונם - כלומר ניצול של 25% מהשטח בלבד. לטענת המתכננים עלות הקרקע יכולה להגיע ל-50% מעלות הבניה הכוללת (דבר זה משתנה כמובן בהתחשב במיקום הבית). כלומר הווילה אמורה להביא לחסכון של כ-37% מעלות הבית.
שאר הקומות יכולות להיבנות ולהתפרק בהתאם לצרכים. לבניין מערכת קירור פסיבית המבוססת על מלכודת רוח שמקובל בבניה המזרח תיכונית והפרסית במשך מאות שנים.
תכנון הבית הוא חסכוני באנרגיה. בראש הבנית ישנה קוביה המצופה בתאים פוטו-וולטאים המספקים חשמל ומותקן בה מיכל לאיסוף מי גשם. הבית אמור להיות עצמאי מבחינת צריכת האנרגיה ומי הקולחין שלו.
השלכות חברתיות וסביבתיות
הבניין אמור לאפשר חסכון בקרקע על ידי בנייה רווחה יותר לעומת יחסית לווילות רגילות ובכך להקטין בעיות סביבתיות וחברתיות של הפרבור. הגדלת צפיפות של שכונה פרברית יכולה לאפשר הגדלת היעילות של שירותים נפרסי שטח כמו תחבורה, ביוב, מים, חשמל, שיטור, תובלה, רפואה וכו'.
הבניין הינו יביל ומודולרי דבר המאפשר להעתיק אותו ממקום למקום, לשנות את העיצוב שלו ולהוסיף או להוריד או לשנות חלקים משמעותיים במבנה הבית בקלות רבה יחסית. דבר זה מאפשר הגדלת מגוון הדיור הניצב בפני האנשים, חופש בחירה גדול יותר, מראה מגוון וחי יותר של השכונה ובאופן כללי מהווה מעבר למודל ביזורי יותר של מגורים. ייתכן חסכון משמעותי בהוצאות תיווך ובעלויות עסקה הכרוכות במעבר בין דירות על ידי שינוע כל הבית למיקום החדש.
על פי המתכננים הבית אמור לספק תשובה טובה וזולה לרעידות אדמה (דבר משמעותי בישראל וביפן לדוגמה), בעיקר לאוכלוסייה עניה יותר, בגלל שימוש זול ביסודות. דבר זה יחסוך עלויות של ביטוחים (והשפעות חיצוניות הכרוכות בכך), עלויות שיקום מבנים ונפגעים וכמובן סבל וחיי אדם.
המתכננים כיוונו ליצירת אמצעי אשר יאפשר צדק חלוקתי על ידי מתן האפשרות לדירה יוקרתית לאוכלוסייה רחבה ולאפשר קיימות אקולוגית.
תהיות -
- מעניין עד כמה אפשרי לבצע את הבניה בשיטות של בניה אקולוגית.
- מעניין להשוות את טביעת הרגל האקולוגית ועלויות של הבניין לעומת בניינים אחרים.
ביקורת
החיסכון בקרקע עבור הבעלים הוא 75% אבל עבור השכונה או העיר החיסכון בקרקע קטן יותר מ-75%. כדי לאפשר זרימה של אוויר ופרטיות יש לקיים מרווח מסויים מינימלי בין בית לבית, והמרווח הזה אינו שונה בין בית צמוד קרקע רגיל לווילה האנכית. התוצאה היא שלמעשה החיסכון בקרקע הוא קטן יותר. מתחת לצפיפות מסויימת זה מהווה בעיה גם במובן של קושי לתחבורה ציבורית. כך שצריך לבחון דגם של שכונה כדי להבין כמה קרקע נחסכת בשיטה זו.
בעיה נוספת היא שבשל החיסכון הצפוי בעלויות, הווילות יוכלו להיות אופציה עבור אוכלוסייה גדולה יותר. הדבר ישפר אולי את מצבם החברתי, אבל עלול ליצור הגדלה בפרבור.
כמו כן עולה החשש שבניסיון לבדל את עצמן כדי ליצור מדרג חברתי, אוכלוסיות חזקות יותר יתעקשו על בניית וילות גדולות ומרווחות עוד יותר מהמקובל כיום (בתהליך דומה לשימוש ברכבי שטח כבסמל סטטוס, מרגע שהמכונית כבר אינה יכולה להיות סמל כזה).
קישורים חיצוניים
- מסמך (pdf) של האדריכלים המתאר את הרעיון ואת התפיסה שלו.
- מתוך קהילות ynet
- אתר ארכיג'וב