שינויים

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של [[אי שוויון כלכלי]] הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.  

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של [[אי שוויון כלכלי]] הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.  

מספר כלכלנים התנגדו לדבר זה. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]]  שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושרותים ציבוריים]] (כמו חינוך, בריאות, שירותי רווחה), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.

במחצית השנייה של המאה ה-20 התגבר הקצב של הצמיחה הכלכלית במדינות מערביות רבות לעומת המחצית הראשונה של המאה ולעומת המאה ה-19. מאז שנות ה-30, גדל התוצר המקומי הלאומי בארצות הברית ובבריטניה, פי 3. גם במונחים של תמ"ג לנפש וצריכת מוצרים למשק בית או למשפחה, גדלה מאד הצריכה הפרטית ואיתה גם הצריכה הממשלתית והצמיחה הכלכלית. עם הזמן, ובעקבות האצה בתהליך ה[[גלובליזציה]] בסוף שנות ה-80 צמיחה זו חלחלה גם למדינות עניות יותר כמו סין, הודו, ברזיל, ומדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה.  

בשנות ה-70 כתבו [[דונאלה מדווז]] וחוקרים נוספים את הספר [[גבולות לצמיחה]] שבו טענו שצמיחה כלכלית אינסופית, פרושה גם צמיחה חומרית אינסופית, וכי דבר זה אינו אפשרי בכוכב (ובסופו של דבר בייקום) סופיים. צמיחה כזו תתקל במגבלות של [[חומרי גלם]] מחד ושל [[מערכות אקולוגיות]] מאידך. הכלכלנים [[קנת בולדינג]], [[הרמן דיילי]] והוגים נוספים בזרם ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], טענו גם הם  שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי. וקראו למדיניות של אפס צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]]. הסופר הכלכלי-חברתי [[דיוויד קורטן]] טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בנסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת [[אי שוויון כלכלי|להגדלת הפערים]] ולהחרפת בעיות חברתיות וסביבתיות אחרות. מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט ב[[מדדים חלופיים לתמ"ג]].  

 

בשנות ה-70 כתבו [[דונאלה מדווז]] וחוקרים נוספים את הספר [[גבולות לצמיחה]] שבו טענו שצמיחה כלכלית אינסופית, פרושה גם צמיחה חומרית אינסופית, וכי דבר זה אינו אפשרי בכוכב (ובסופו של דבר בייקום) סופיים. צמיחה כזו תתקל במגבלות של [[חומרי גלם]] מחד ושל [[מערכות אקולוגיות]] מאידך. הכלכלנים [[קנת בולדינג]], [[הרמן דיילי]] והוגים נוספים בזרם ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], טענו גם הם  שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי. וקראו למדיניות של אפס צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]]. הסופר הכלכלי-חברתי [[דיוויד קורטן]] טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בנסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת [[אי שוויון כלכלי|להגדלת הפערים]] ולהחרפת בעיות חברתיות וסביבתיות אחרות. מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט ב[[מדדים חלופיים לתמ"ג]].

==גורמים לצמיחה הכלכלית==

==גורמים לצמיחה הכלכלית==