שורה 32: |
שורה 32: |
| [[כלכלה קלאסית|הכלכלן הקלאסי]] [[אדם סמית]] דיבר על המושג של [[חלוקת עבודה]] של עובדים, וכתוצאה מכך התמחות של כל אחד מהם במשימה ספציפית. ההתמחות התרחשה גם בין מפעלים שונים שהתמחו בשלבים שונים בתהליכים ארוכים יותר או בנישות שוק למוצרים מעט שונים. סמית נתן את הדוגמה של מפעל קטן לייצור סיכות מחוטי ברזל. קו ייצור של כ-10 עובדים מורכב מפועל אחד שמרדד את החוט, פועל אחר חותך, פועל נוסף מחדד את הסיכות ועוד אחד מתאים ראש לסיכות, וכך הלאה עד השהפועל האחרון שדואג רק לאריזה. כאשר הם עובדים כצוות הם מייצרים כמות גדולה בהרבה של סיכות מאשר אם כל אחד מהם היה מייצר את כל שלבי התהליך. הדבר נובע מחלוקת העבודה ומהתמחות בתנועות, בכישורים ובציוד, כמו גם מחסכון זמן שנובע מכך שלא צריך לעבור בין משימות שונות. | | [[כלכלה קלאסית|הכלכלן הקלאסי]] [[אדם סמית]] דיבר על המושג של [[חלוקת עבודה]] של עובדים, וכתוצאה מכך התמחות של כל אחד מהם במשימה ספציפית. ההתמחות התרחשה גם בין מפעלים שונים שהתמחו בשלבים שונים בתהליכים ארוכים יותר או בנישות שוק למוצרים מעט שונים. סמית נתן את הדוגמה של מפעל קטן לייצור סיכות מחוטי ברזל. קו ייצור של כ-10 עובדים מורכב מפועל אחד שמרדד את החוט, פועל אחר חותך, פועל נוסף מחדד את הסיכות ועוד אחד מתאים ראש לסיכות, וכך הלאה עד השהפועל האחרון שדואג רק לאריזה. כאשר הם עובדים כצוות הם מייצרים כמות גדולה בהרבה של סיכות מאשר אם כל אחד מהם היה מייצר את כל שלבי התהליך. הדבר נובע מחלוקת העבודה ומהתמחות בתנועות, בכישורים ובציוד, כמו גם מחסכון זמן שנובע מכך שלא צריך לעבור בין משימות שונות. |
| | | |
− | תהליך דומה של התמחות מתרחש גם עבור מפעלים ואפילו אומות. סמית נתן הסבר משכנע לכך שהייצור התעשייתי עלה בצורה משמעותית מאז תחילת [[המהפכה התעשתיית]] יחסית לתקופה שלפניה שהתאפיינה בחקלאות ובתעשייה זעירה של בעלי מלאכה. מאז תקופת סמית גודל המפעלים והפרימות גדל מאוד. [[יתרונות לגודל]] של מפעלים הביאו לעליה חדה בכמויות של ייצור שנתי של [[פלדה]] לדוגמה. דבר זה היה מעורב גם ב[[שיפורים טכנולוגיים]] שהוא מנגנון נוסף המסביר צמיחה כלכלית. | + | תהליך דומה של התמחות מתרחש גם עבור מפעלים ואפילו אומות. סמית נתן הסבר משכנע לכך שהייצור התעשייתי עלה בצורה משמעותית מאז תחילת [[המהפכה התעשתיית]] יחסית לתקופה שלפניה שהתאפיינה ב[[חקלאות]] וב[[תעשייה]] זעירה של בעלי מלאכה. מאז תקופת סמית גודל המפעלים והפרימות גדל מאוד. [[יתרונות לגודל]] של מפעלים הביאו לעליה חדה בכמויות של ייצור שנתי של [[פלדה]] לדוגמה. דבר זה היה מעורב גם ב[[שיפורים טכנולוגיים]] שהוא מנגנון נוסף המסביר צמיחה כלכלית. |
| | | |
| ;''' תחרות כלכלית''': | | ;''' תחרות כלכלית''': |
שורה 39: |
שורה 39: |
| ;'''סחר חופשי''': | | ;'''סחר חופשי''': |
| הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקארדו]] הציע מנגנון נוסף שמקדם את הצמיחה הכלכלית - [[סחר חופשי]]. הסחר החופשי מוביל להתמחות של מדינות ולניצול [[יתרון יחסי]] שלהן. לפי ריקארדו, 2 המדינות ירוויחו מהמצב, והתוצאה תהיה שבשתי המדינות תיהננה מתפוקה תעשייתית או חקלאית גבוהה יותר יחסית למצב לפני הסחר. התפתחות המסחר בין מדינות הוא מנגנון של הגדלת חלוקת העבודה וההתמחות. | | הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקארדו]] הציע מנגנון נוסף שמקדם את הצמיחה הכלכלית - [[סחר חופשי]]. הסחר החופשי מוביל להתמחות של מדינות ולניצול [[יתרון יחסי]] שלהן. לפי ריקארדו, 2 המדינות ירוויחו מהמצב, והתוצאה תהיה שבשתי המדינות תיהננה מתפוקה תעשייתית או חקלאית גבוהה יותר יחסית למצב לפני הסחר. התפתחות המסחר בין מדינות הוא מנגנון של הגדלת חלוקת העבודה וההתמחות. |
| + | |
| + | ;'''מדע ושיפורים טכנולוגיים''': |
| + | [[שינוי טכנולוגי|שיפורים בטכנולוגיה]] מאפשרים לפירמות להוזיל את הייצור של מוצר נתון, לשכלל מוצרים קיימים כך שיוכלו לספק יותר צרכים או לעבוד בצורה יעילה יותר, וכן להמציא שירותים ומוצרים חדשים, שלא היו בעבר. (הלחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים קיים בין היתר בגלל התחרות בין מדינות שונות, וכן בגלל תחרות בין פירמות על צרכנים, הון, משאבים ועובדים). שינויים טכנולוגיים הם לעיתים קרובות [[תהליך אוטו-קטליטי]] כלומר תהליך שיש לו [[לולאת משוב|משוב מחזק]] שבו קל יותר לבצע מחקר מדעי וטכנולוגי, וקל יותר להמציא ולהטמיע עוד שינויים טכנולוגיים במקום שבו יש כבר [[טכנולוגיה]] מתקדמת ומגוונת יותר. |
| + | |
| + | לפי הפרשנות של יובל נוח הררי ([[קיצור תולדות האנושות), [[המהפכה המדעית]] היא בעצם [[תהליך|התהליך הבא]]: המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. הידע המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי פיתוח טכנולוגי שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד משאבים, להגדיל את כוחן (על ידי צמיחה כלכלית, ואו כיבושים צבאיים) ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי. |
| + | |
| + | ;'''היכולת לרתום אנרגיה (של דלק מחצבי)''': |
| + | לפי הכלכלן [[רוברט איירס]], ולפי הוגים נוספים מאסכולת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלת אנרגיה]], שינויים טכולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. |
| + | |
| + | לפי [[ריצ'ארד היינברג]], הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם [[המהפכה התעשייתית]] הוא בעצם '''מהפכת הדלקים המחצביים''' -היות והיא לא היתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד -[[דלק מחצבי]]. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימייים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק" . זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו [[גילוי האש]] ו[[המהפכה החקלאית]] כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו. |
| + | |
| + | ;'''תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20''': |
| + | לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתחרשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים - סחר בין מדינות ה–OECD בשנות ה–50–60, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80–90. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים ל[[שוק העבודה]]. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארה״ב למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא [[אשראי]] לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מ[[יתרון הגודל]] ,והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא [[גידול אוכלוסין]]. דור הבייבי־בומ הגדיל את כוח העבודה. |
| + | |
| + | לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה, כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שתרחש לפני מלחמת העולם השנייה <ref name="king2014">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341210 ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ] אשר שכטר, דה מרקר, 07.06.2014</ref> |
| + | |
| | | |
| ;'''הסברים נוספים''': | | ;'''הסברים נוספים''': |
| * [[יתרונות לגודל]] הם סיבה נוספת להוזלת הייצור. | | * [[יתרונות לגודל]] הם סיבה נוספת להוזלת הייצור. |
| * דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של [[שחיתות]]. (אסימוגלו) | | * דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של [[שחיתות]]. (אסימוגלו) |
| + | * [[גידול אוכלוסין]] - גידול האכלוסיה ולכן מייצר הן היצע של כוח עבודה והן ביקוש לקניית סחורות רבות. |
| * [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות. | | * [[גלובלזיציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות. |
− | * [[שינוי טכנולוגי|שיפורים בטכנולוגיה]] הגורמים להוזלת הייצור (יש לחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים בגלל התחרות בין מדינות ופירמות).
| |
| * שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]). | | * שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]). |
| * טכנולגיית מידע וניצול כלים של מחשוב כדי להוזיל הוראה, ניהול, שליטה ובקרה. טכנולוגיית מידע מאפשרת לנצל טוב יותר יתרונות לגודל ולהקטין חסרונות לגודל ולכן להוזלת עלויות ייצור. | | * טכנולגיית מידע וניצול כלים של מחשוב כדי להוזיל הוראה, ניהול, שליטה ובקרה. טכנולוגיית מידע מאפשרת לנצל טוב יותר יתרונות לגודל ולהקטין חסרונות לגודל ולכן להוזלת עלויות ייצור. |
| * צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות. | | * צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות. |
− | * [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. ([[רוברט איירס]]).
| |
| * מתן סובסדיות לניצול [[אוצרות טבע]], ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]). | | * מתן סובסדיות לניצול [[אוצרות טבע]], ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]). |
| * [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולונליאיזם]] - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים) | | * [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולונליאיזם]] - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים) |
| * ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים) | | * ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים) |
| * העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום]]) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו. | | * העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום]]) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו. |
− | * [[הדפסת כסף]] על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגוננים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד. | + | * [[אשראי]] ו[[הדפסת כסף]] על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגוננים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד. הנפקת הכסף הנדרש לשם פיתוח עסקים , ואשראי לצרכנים יכולים לדרבן את הכלכלה על ידי האצת פיתוח עסקים מחד, והגדלת הביקוש למוצרים מאידך. |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |