שינויים

[[תמונה:World GDP Capita 1-2003 A.D.png|left|thumb|300px|כפי שניתן לראות בגרף, התמ"ג לנפש השתנה בצורה קטנה מאוד במשך רוב ההיסטוריה האנושית בתקופה שקדמה ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] (שימו לב שיש איזורים ריקים לגביהם אין מידע והם אינם מציינים רמות נמוכות מאוד) עיקר הצמיחה התרחשה במאה ה-20 או לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעיקר במדינות אירופה ובמושבותיה]]

[[תמונה:World GDP Capita 1-2003 A.D.png|left|thumb|300px|כפי שניתן לראות בגרף, התמ"ג לנפש השתנה בצורה קטנה מאוד במשך רוב ההיסטוריה האנושית בתקופה שקדמה ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] (שימו לב שיש איזורים ריקים לגביהם אין מידע והם אינם מציינים רמות נמוכות מאוד) עיקר הצמיחה התרחשה במאה ה-20 או לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעיקר במדינות אירופה ובמושבותיה]]

צמיחה כלכלית נחשבת לנתון הכלכלי החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], בקרב [[סוציאל דמוקרטים|סוציאל דמוקרטיה]].  

צמיחה כלכלית נחשבת לנתון [[כלכלה|הכלכלי]] החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], בקרב [[סוציאל דמוקרטים|סוציאל דמוקרטיה]].  

צמיחה כלכלית מקושרת בדרך כלל לתופעות הכלכליות והחברתיות הבאות: עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה, ירידה ב[[אבטלה]], ועלייה בהשקעות. לצמיחה כלכלית יש קשר גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים (בקרב מדינות עניות), מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי תזונה, מעבר לחברה דמוקרטית יותר וכן לחברת שפע (או ל[[תרבות הצריכה]]), שינוי בהרכב המחלות (מעבר ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[מעבר דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, [[שינוי טכנולוגי|אימוץ טכנולוגיות חדשות]] ועוד.  

הצמיחה כלכלית קשורה לתופעות כלכליות וחברתיות רבות, בינהן: עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה, ירידה ב[[אבטלה]], ועלייה בהשקעות. לצמיחה כלכלית יש קשר גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים (בקרב מדינות עניות), מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי [[תזונה]], מעבר לחברה דמוקרטית יותר וכן לחברת שפע (או ל[[תרבות הצריכה]]), שינוי בהרכב המחלות (מעבר ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[מעבר דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, [[שינוי טכנולוגי|אימוץ טכנולוגיות חדשות]] ועוד.  

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה.

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה. כאשר האטה ממשיכה למשך זמן ממושך מכנים זאת מיתון.

קיימים כלכלנים ואנשי חברה שמבקרים את חשיבותו של המדד הזה כמדד לבריאות הכלכלית ולרווחה חברתית בעיקר מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] אך גם מזרמים שונים מעט כמו לדוגמה הכלכלן [[אמרטיה סן]]. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על כך שהתועלות של הצמיחה הכלכלית יורדות ככל שגדל התוצר, ואילו העלויות שלה עולות. הוא ואחרים קוראים ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה יש אפס גידול בתוצר הכלכלי החומרי.  

קיימים כלכלנים ואנשי חברה שמבקרים את חשיבותה של הצמיחה הכלכלית כמדד לבריאות הכלכלית ול[[רווחה חברתית]], וכן את המדיניות המכוונת להגדלת הצמיחה הכלכלית. דבר זה כולל בעיקר אנשים מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] וה[[קיימות]] אך גם מזרמים שונים מעט כמו לדוגמה הכלכלן [[אמרטיה סן]]. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על כך שהתועלות של הצמיחה הכלכלית יורדות ככל שגדל התוצר, ואילו העלויות (הסביבתיות, החברתיות והכלכליות) שלה עולות. הוא ואחרים קוראים ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה יש אפס גידול בתוצר הכלכלי החומרי.  

==הצמיחה הכלכלית כיעד לאומי מרכזי==

==היסטוריה של צמיחה כלכלית==

היעד של הגדלת הפיריון הלאומי היה קיים באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של המדינה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השניה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.  

במשך רוב ההיסטוריה של [[בני אדם]] הצמיחה הכלכלית היתה איטית מאד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או [[התמוטטות|קריסה]]. [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנלוגיים]] ו[[גידול אוכלוסין]], שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית, היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם ב[[מיתוס|מיתוסים]] התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של [[קידמה]] שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר.  

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה.  

עם התקדמות ה[[רנסנס]] ו[[המהפכה המדעית]] באירופה, החל רעיון [[קדימה]] לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] ו[[המהפכה התעשייתית]] החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]], בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות ה[[זהב]] שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] בשלהי מלחמת העולם השניה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.  

מספר כלכלנים התנגדו לדבר זה. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]] שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.

עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של [[אי שוויון כלכלי]] הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.  

[[דונאלה מדווז]] והכלכלנים [[קנת בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]] והוגים נוספים בזרם ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], טענו שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי, וקראו למדיניות של אפס צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]].  

מספר כלכלנים התנגדו לדבר זה. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]] שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושרותים ציבוריים]] (כמו חינוך, בריאות, שירותי רווחה), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.

הסופר הכלכלי-חברתי [[דיוויד קורטן]] טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בנסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת להגדלת הפערים ולגידול בבעיות חברתיות וסביבתיות אחרות.

בשנות ה-70 כתבו [[דונאלה מדווז]] וחוקרים נוספים את הספר [[גבולות לצמיחה]] שבו טענו שצמיחה כלכלית אינסופית, פרושה גם צמיחה חומרית אינסופית, וכי דבר זה אינו אפשרי בכוכב (ובסופו של דבר בייקום) סופיים. צמיחה כזו תתקל במגבלות של [[חומרי גלם]] מחד ושל [[מערכות אקולוגיות]] מאידך. הכלכלנים [[קנת בולדינג]], [[הרמן דיילי]] והוגים נוספים בזרם ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], טענו גם הם  שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי. וקראו למדיניות של אפס צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]]. הסופר הכלכלי-חברתי [[דיוויד קורטן]] טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בנסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת [[אי שוויון כלכלי|להגדלת הפערים]] ולהחרפת בעיות חברתיות וסביבתיות אחרות. מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט ב[[מדדים חלופיים לתמ"ג]].  

 

מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט ב[[מדדים חלופיים לתמ"ג]].  

==גורמים לצמיחה הכלכלית==

==גורמים לצמיחה הכלכלית==

יש גורמים רבים לצמיחה הכלכלית ובמשך השנים הוצאו מנגונים ותהליכים רבים שיכולים להסביר מדוע היא מתרחשת, ומה מחזק אותה. הסברים אלה אינם סותרים זה את זה ויכולים לעבוד יחד.

יש גורמים רבים לצמיחה הכלכלית ובמשך השנים הוצאו מנגנונים ותהליכים רבים שיכולים להסביר מדוע היא מתרחשת, ומה מחזק או מחליש אותה. כמו תופעות חברתיות רבות, אין בהכרח גורם יחיד לצמיחה כלכלית, וגורמים שונים יכולים אף לחזק או להחליש גורמים אחרים, ואף להיות מושפעים בעצמם מהצמיחה הכלכלית ומתוצאותיה.  

;'''חלוקת עבודה והתמחות''':

;'''חלוקת עבודה והתמחות''':

* צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.  

* צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.  

* [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. ([[רוברט איירס]]).   

* [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. ([[רוברט איירס]]).   

* מתן סובסדיות לניצול אוצרות טבע, ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]).  

* מתן סובסדיות לניצול [[אוצרות טבע]], ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים ([[הרמן דיילי]]).  

* [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולונליאיזם]] - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים)

* [[קולוניליזם]] - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן [[נאו קולונליאיזם]] - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים)

* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)

* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)