47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 5:
שורה 5: − − אפשר ליישם מס טובין באופן מקומי על ידי מחוקקי המדינות, אבל ידרש שיתוף פעולה רב לאומי כדי לאכוף אותו בצורה יעילה. מודעות ולחץ פוליטי לחקיקת המס הם המחסומים העיקריים שיש להתגבר עליהם, על ידי התארגנות אזרחית. − − ההצעה חשובה עקב הפוטנציאל שיש לה למנוע משברי מטבע. כמו כן, הערכה היא כי המס יניב 100-300 מיליארדי דולרים בשנה שיאפשרו לממן יוזמות בינלאומיות חשובות, כמו מאבק בהתחממות גלובלית, מחלות, ורעב. דבר שיעזור לשנות את המגמה בכיוון של פתרונות עולמיים במאה ה 21. שורה 16:
שורה 12: − + + − + − כתוצאה מכך יתכווץ נפחם של שווקי הכספים, דבר שיסייע לשקם את האוטונומיה הכלכלית של כל מדינה. מדינות יוכלו שוב להתערב בצורה אפקטיבית כדי להגן על המטבע שלהן מפני פיחות מטבע ומפני משברי מטבע. המס יניב מיליארדי דולרים, הערכת תמלוגי המס עומדת על 100 -300 מיליארד דולר בשנה. ניתן להעביר תמלוגים אלו לקרנות מתוייגות כדי לממן פרוייקטים דחופים ברמה הבינלאומית.+ + − == השלכות צפויות של המס ==+ − *[[יציבות מערכת הכספים העולמית]] - חלק מחוסר היציבות של מערכת הכספים נובעת מספקולציות של משקיעים שמגלגלים כמות גדולה של כספים ועל ידי כך מצליחים להרוויח כסף מבלי שהם מייצרים ערך או אפילו משקיעים בפירמות שמייצרות שירותים או מוצרים, המס לא ישפיע על הרווח של המשקיע "קלאסי" שאמור להקיע בפירמה או באפיק שבו הוא מאמין, אבל ישפיע על משקיע ספקולטיבי שמשנה את ההשקעות שלו לפי הרצות מניות ושאר מכשירים פיננסים הבנוייים על ארביטראז'. + + + + + + + + שורה 32:
שורה 37: + + שורה 37:
שורה 44: − + − + − ניתן לחוקק הצעות אלו על ידי מחוקקים לאומיים ברחבי העולם, וממשלות לאומיות ישתתפו במאמץ הבינלאומי הנדרש כדי לאכוף הנחיות רב לאומיות. אזרחים יכולים לעודד את המחוקקים והממשלות שלהם לתמוך בהצעה זו שתיתן תקווה ותציל חיים. הנה כמה צעדים מעשיים שאתם יכולים לבצע: − * למדו יותר על המס באמצעות אתרי אינטרנט רלבנטיים, והקישורים מהם. ראו [http://www.tobintax.org] לקישורים לתומכים בקמפיין.+ − * חתימה על העצומה לקידום מס טויבין, בדואר רגיל או אלקטרוני. − * כתיבה לארגון Tobin Tax Initiative לקבלת לקבל חבילת מידע. − * הצטרפות לרשימת התפוצה החודשית של המס, Tobin Tax Update, על ידי כתיבה ל [mailto:cecilr@humboldt1.com cecilr@humboldt1.com] − * הצטרפות \ הקמה של קבוצת לימוד בכלכלה והקדשת זמן ללמוד ולארגן דוברים על מס טויבין. − * הקימו קבוצה לבחינת תקציבים ציבוריים, ופרוייקטים דחופים מומלצים לפתרון בעיות עוני והתחממות גלובלית. − * לשאול את בנקים האם הם משקיע בספקולציות מט"ח (מטבע חוץ) באמצעות הכסף שלכם. − * פתיחה של סניף מקומי לקידום מס טויבין בקהילה שלכם, ופעולה לקידום הצעות מקומיות בעיר שלכם ולשכנע את חברי הכנסת שלהם הצבעתם לקדם את הנושא. − − ==מס רובין הוד== − מספר ארגונים בריטיים החלו באחרונה ליזום קמפיין של "מס רובין הוד" - לנצל את המודעות הציבורית לכך שאם הציבור סייע לבנקים לצאת מהמשבר אליו נקלעו בנקים במשבר האשראי של 2008, הציבור יכול כעת לדרוש מהבנקים ליישם מס רובין הוד שדומה מאוד למס טובין, אבל מיושם על הבנקים.
אין תקציר עריכה
בעקבות מלחמת ויאטנם, ארצות הברית הדפיסה דולרים, כך שההבטחה שלה לגבות את הדולרים בזהב, הפכה דבר פחות ופחות אמין. ב-16 באוגוסט, ,1971 הודיע נשיא ארצות הברית, כי הדולר האמריקאי לא יגבה יותר את הזהב וכתוצאה מכך התמוטטה שיטת ברטון וודס. בהקשר זה , הציע טובין מערכת חדשה לייצוב עסקאות המטבע הבינלאומיות, ומס טובין היה אמור להיות חלק משיטה זו.
בעקבות מלחמת ויאטנם, ארצות הברית הדפיסה דולרים, כך שההבטחה שלה לגבות את הדולרים בזהב, הפכה דבר פחות ופחות אמין. ב-16 באוגוסט, ,1971 הודיע נשיא ארצות הברית, כי הדולר האמריקאי לא יגבה יותר את הזהב וכתוצאה מכך התמוטטה שיטת ברטון וודס. בהקשר זה , הציע טובין מערכת חדשה לייצוב עסקאות המטבע הבינלאומיות, ומס טובין היה אמור להיות חלק משיטה זו.
בשנת 2001, לאחר משברי המטבע במקסיקו ב 1994, ודרום מזרח אסיה ורוסיה ב-1997, סיכם טובין את הרעיון שלו:
בשנת 2001, לאחר משברי המטבע במקסיקו ב 1994, ודרום מזרח אסיה ורוסיה ב-1997, סיכם טובין את הרעיון שלו:
בעוד טובין הציע מס בשיעור של חצי אחוז, כלכלנים אחרים ניסו למצוא נתון מדוייק יותר לשיעור המס, בנסיון למצוא שיעור מס אופטימלי.
בעוד טובין הציע מס בשיעור של חצי אחוז, כלכלנים אחרים ניסו למצוא נתון מדוייק יותר לשיעור המס, בנסיון למצוא שיעור מס אופטימלי.
==איך אמור לעבוד מס טובין==
==השפעת מס טובין על שוק הכספים העולמי==
שאלה מרכזית שקיימת לגבי המס היא האם הוא יגרום לייצוב שוק הכספים העולמי.
ספקולנטים במטבע חוץ מגלגלים בעסקאות בינלאומיות מעל 1.8 טריליון דולר ביום. השוק המטבעות הוא אדיר, ובעל תנודות חריפות. רוב הכסף הזה אינו מוקדש לשם השקעה בקניית סחורות, השקעה בפירמות או אפילו השקעה ארוכת טווח במטבע חוץ, אלא משמש לשם ביצוע עסקאות ארביטראז'.
ספקולנטים במטבע חוץ מגלגלים בעסקאות בינלאומיות מעל 1.8 טריליון דולר ביום. השוק המטבעות הוא אדיר, ובעל תנודות חריפות. רוב הכסף הזה אינו מוקדש לשם השקעה בקניית סחורות, השקעה בפירמות או אפילו השקעה ארוכת טווח במטבע חוץ, אלא משמש לשם ביצוע עסקאות ארביטראז'.
אם מס טובין יכנס לתוקף, כל עסקה כזו תמוסה בערך של 0.1% עד 0.25% מנפח העסקה (לדוגמא, 10 עד 25 סנט לכל מאה דולר). דבר זה יקטין את התמריץ לביצוע עסקאות מטבע קצרות טווח, שכ-90 אחוזים מהן הן ספקולטיביות, אבל לא ישפיע על השקעות יצרניות ארוכות טווח.
הספקולציות על מטבעות חוץ גורמות לבעיות שונות למשקיעים ולמסחר בינלאומי, אם חברה אחת מייצרת בישראל ומייצאת לארצות הברית. ההוצאות שלה הן בשקלים היום וההכנסות שלה הן בדולרים בעוד כמה חודשים. תנודות בשערי המטבע יכולים לגרום ליצואנים וליבואנים להפסדים בגלל שערי מטבע. הפתרון המקובל לכך היום הוא ביטוח נגד עליה או ירידה בשער המטבע, אלא שביטוח כזה יוצר רווחי ארביטראז' לחברות הביטוח ומייקר את הפעילות הבינלאומית.
אם מס טובין יכנס לתוקף, כל עסקה כזו תמוסה בערך של 0.1% עד 0.5% מנפח העסקה (לדוגמא, 10 עד 50 סנט לכל מאה דולר). דבר זה יקטין את התמריץ לביצוע עסקאות מטבע קצרות טווח, שכ-90 אחוזים מהן הן ספקולטיביות, אבל מיסוי כזה לא אמור להשפיע על השקעות יצרניות ארוכות טווח.
קיים ויכוח בין כלכלנים לגבי ההשפעות של מס טובין על התנודות בשווקים שונים. מצד אחד צפויה דחיקה של משקיעים ספקולנטים החוצה, דבר שיקטין את התנודות של מטבעות. מצד שני המס עלול לגרום גם להקטנת שווקי הכספים וכתוצאה מכך דווקא להגדלת התנודתיות. כלכלנים אחרים מצביעים על כך שהמס יפגע דווקא במשקיעים בעלי ידע ולא יפגע במשקיעים ללא ידע - דבר שאמור לפגוע ביעילות השווקים. כמו כן מספר מחקרים אמפירים מצאו כי מיסוי דומה שנערך במדינות שונות- לדוגמה מיסוי של עסקאות במניות, לא גרם לירידה בתנודתיות ולפעמים גרם לירידת נפח המסחר ולעליה בתנודתיות.
על פי תומכי המס, התכווצות נפחם של שווקי הכספים, יגדיל את האוטונומיה הכלכלית של כל מדינה. מדינות יוכלו שוב להתערב בצורה אפקטיבית כדי להגן על המטבע שלהן מפני פיחות מטבע ומפני משברי מטבע.
יש לציין כי המחקר הקיים לגבי המס נשען ברובו על מודלים תאורטיים או על נסיונות מוגבלים בהיקפם. שאינם בהכרח דומים למציאות, כך לדוגמה בעוד שמס מקומי גורם לדחיקה החוצה של משקיעים, מס עולמי עשוי לדחוק משקיעים רק בטווח הקצר - בטווח ארוך יותר כמות ההשקעה תישאר דומה, כאשר השקעות בתחומים אחרים (נדל"ן לדוגמה) ינביו רווחים שיושקעו שוב בתחומי הנוגעים למטבעות חוץ.
כלכלנים בולטים שתמכו במס כוללים את ג'יימס טובין ולורנס סאמרס בשנות ה-2000 ו-1989 בהתאמה. בשנים האחרונות בעקבות משברי המטבע ומשברי ההשקעה של שנת 2008 התחדש הדיון במס, והכלכלנים [[ג'וזף סטיגליץ]] ו[[פול קרוגמן]], שלשניהם יש מוניטין בנושא של ניתוח בעיות מטבע חוץ, הביעו תמיכה ברעיון, למרות התנגדות שקיימת לו בקרב כלכלנים רבים. גם הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] הודיע על תמיכתו במס. בקרב פקידי ממשל, קיימים פקידים המתנגדים למס ורואים בו איוולת, ויש כאלה התומכים בו.
== השלכות צפויות נוספות של המס ==
המס צפוי להניב מיליארדי דולרים, הערכת תמלוגי המס עומדת על 100 -300 מיליארד דולר בשנה. ניתן להעביר תמלוגים אלו לקרנות מתוייגות כדי לממן פרוייקטים דחופים ברמה הבינלאומית.
*[[אי שוויון בינלאומי|פער בין מדינות עשירות לעניות]] - המס אמור להעביר כסף מהמדינות העשירות יותר לפרוייקטים של השקעה במדינות העניות, ובכך להקטין את אי השוויון העולמי. כמו כן, עצם המיסוי יפגע בעיקר בספקולנטים שיושבים במדינות העשירות, ושל המתפרנסים מספקולציות על כסף, ולחזק את מצבם הפיננסי של עובדים ופירמות שעוסקים בייצור מוצרים ריאלים, כמו חקלאות, תעשייה , שירותים וכו'.
*[[אי שוויון בינלאומי|פער בין מדינות עשירות לעניות]] - המס אמור להעביר כסף מהמדינות העשירות יותר לפרוייקטים של השקעה במדינות העניות, ובכך להקטין את אי השוויון העולמי. כמו כן, עצם המיסוי יפגע בעיקר בספקולנטים שיושבים במדינות העשירות, ושל המתפרנסים מספקולציות על כסף, ולחזק את מצבם הפיננסי של עובדים ופירמות שעוסקים בייצור מוצרים ריאלים, כמו חקלאות, תעשייה , שירותים וכו'.
* מקור מימון להשקעה בכלכלה העולמית, באופן דומה למוצר ציבורי ברמה הלאומית, קיים מחסור במימון הולם עבור בעיות עולמיות כמו מחלות, עוני ורעב. שינויי האקלים העולמי, הרס יערות, הגידול באוכלוסיה ואבטלה, דלדול שדות הדיג, וזיהום מאיימים על קהילות מקומיות בכל רחבי העולם. על פי חלק מהערכות, פרוייקטים שיכולים לסייע בפתרון בעיות אלה וליצור מקומות עבודה יעלו למעלה מ-400 מיליארד דולר בשנה. תורמים פרטיים לא מתקרבים לסכומים כאלה. גישות רב צדדיות חדשות למימון פרוייקטים ציבוריים, כמו מס טובין, יכולים לספק חלק מהתשובה.
* מקור מימון להשקעה בכלכלה העולמית, באופן דומה למוצר ציבורי ברמה הלאומית, קיים מחסור במימון הולם עבור בעיות עולמיות כמו מחלות, עוני ורעב. שינויי האקלים העולמי, הרס יערות, הגידול באוכלוסיה ואבטלה, דלדול שדות הדיג, וזיהום מאיימים על קהילות מקומיות בכל רחבי העולם. על פי חלק מהערכות, פרוייקטים שיכולים לסייע בפתרון בעיות אלה וליצור מקומות עבודה יעלו למעלה מ-400 מיליארד דולר בשנה. תורמים פרטיים לא מתקרבים לסכומים כאלה. גישות רב צדדיות חדשות למימון פרוייקטים ציבוריים, כמו מס טובין, יכולים לספק חלק מהתשובה.
אפשר ליישם מס טובין באופן מקומי על ידי מחוקקי המדינות, אבל ידרש שיתוף פעולה רב לאומי כדי לאכוף אותו בצורה יעילה. מודעות ולחץ פוליטי לחקיקת המס הם המחסומים העיקריים שיש להתגבר עליהם, על ידי התארגנות אזרחית.
==מאבקים למען מס טובין==
==מאבקים למען מס טובין==
יש קבוצות רבות התומכות ביישום המס. ממועצת הכנסיות העולמית ועד ארגון העובדים AFL-CIO, מהרשת העולמית למען יערות הגשם ([http://www.ran.org Rainforest Action Network- RAN]) ועד [http://www.globalexchange.org/ Global Exchange], מ- Eurodad ועד War on Want, ארגונים קטנים וגדולים ברחבי העולם תומכים בהצעה.
יש קבוצות רבות התומכות ביישום המס. ממועצת הכנסיות העולמית ועד ארגון העובדים AFL-CIO, מהרשת העולמית למען יערות הגשם ([http://www.ran.org Rainforest Action Network- RAN]) ועד [http://www.globalexchange.org/ Global Exchange], מ- Eurodad ועד War on Want, ארגונים קטנים וגדולים ברחבי העולם תומכים בהצעה.
==איך ניתן לעזור ליוזמה זו?==
==מס רובין הוד==
מספר ארגונים בריטיים החלו בשנת 2001 במסגרת "המלחמה העולמית בעוני" (War on Want) ליזום קמפיין של "מס רובין הוד". באותה שנה הכריז גם המילאירדר [[ג'ורג' סורוס]] על תמיכתו במס דומה.
בשנת 2009 בעקבות משבר המשכנתאות, התחדש הקמפיין בתוספת תמיכה מצד מספר כלכלנים (ראו למעלה) וטענה כי המס היה יכול להקטין את המשבר. לפי פול קרוגמן לדוגמה, בעוד שלב המשבר נבע מהשקעות גרועות, הוא החריף מאד בגלל נטייה המוסדות הנוכחיים לתת עדיפות גדולה להשקעה קצרת טווח על חשבון השקעות ארוכות טווח. כמו כן טענו הארגונים כי אם כספי הציבור נוצלו כדי לשקם את מערכת הבנקאות, הציבור יכול כעת לדרוש לדרוש מהבנקים ליישם מס רובין הוד שדומה מאוד למס טובין, אבל מיושם על עסקאות במסגרת הבנקים.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==