שינויים

'''מס טובין'''  (Tobin Tax) הוא רעיון למס בשיעור זעיר על עסקאות המרה בין מטבעות (כמו המרת שקלים לדולרים לדוגמה). ההצעה המקורית למס היתה של [[ג'יימס טובין]] (James Tobin), פרופסור לכלכלה מייל שזכה בפרס "נובל בכלכלה", אבל מאז שוכללה ההצעה על ידי מספר כלכלנים. המס אמור ליצור תמריץ נגד עסקאות ספקולטיביות של המרה סיבובית של מטבעות ( לדוגמה שקל לדולר, דולר לין ואז ין לשקל) במטרה לגרוף רווחים קצרי טווח.

'''מס טובין'''  (Tobin Tax) הינו  מס פשוט על עסקאות של מכירת מטבע חוץ. ההצעה המקורית למס היתה של פרופסור [[ג'יימס טובין]] (James Tobin), פרופסור לכלכלה מייל שזכה בפרס "נובל בכלכלה", אבל מאז כלכלנים שכללו את ההצעה. מס טובין יכול להיות מיושם בצורה מקומית על ידי מחוקקי המדינות, אבל ידרש שיתוף פעולה רב לאומי כדי לאכוף אותו בצורה יעילה. מודעות ולחץ פוליטי לחקיקת המס הם המחסומים העיקריים שיש להתגבר עליהם, על ידי התארגנות אזרחית.

 

טובין הציע לראשונה את המס בשנת 1972 בהרצאה בפרינסטון, הדבר קרא זמן קצר לאחר סיומה של שיטת [[הסכמי ברטון וודס]] בהקשר של שערי מטבע בין מדינות. השיטה שהחלה ב1944 ונסתיימה בשנת 1971 כללה את הקמת [[קרן המטבע הבינלאומית]] והשענות על הדולר האמריקאי כמקור בטוח לעתודות זהב על פי דרישה. מאפיין חשוב בשיטה היה ששערי המרות מטבע בין מדינות היו קשיחים, כך ששער ההמרה נשאר בתחום קבוע של פלוס או מינוס אחוז אחד.

 

בעקבות מלחמת ויאטנם, ארצות הברית הדפיסה דולרים, כך שההבטחה שלה לגבות את הדולרים בזהב, הפכה דבר פחות ופחות אמין. ב-16 באוגוסט, ,1971 הודיע נשיא ארצות הברית, כי הדולר האמריקאי לא יגבה יותר את הזהב וכתוצאה מכך התמוטטה שיטת ברטון וודס. בהקשר זה , הציע טובין מערכת חדשה לייצוב עסקאות המטבע הבינלאומיות, ומס טובין היה אמור להיות חלק משיטה זו.  

 

אפשר ליישם מס טובין באופן מקומי על ידי מחוקקי המדינות, אבל ידרש שיתוף פעולה רב לאומי כדי לאכוף אותו בצורה יעילה. מודעות ולחץ פוליטי לחקיקת המס הם המחסומים העיקריים שיש להתגבר עליהם, על ידי התארגנות אזרחית.

ההצעה חשובה עקב הפוטנציאל שיש לה למנוע משברי מטבע. כמו כן, הערכה היא כי המס יניב 100-300 מיליארדי דולרים בשנה שיאפשרו לממן יוזמות בינלאומיות חשובות, כמו מאבק בהתחממות גלובלית, מחלות, ורעב. דבר שיעזור לשנות את המגמה בכיוון של פתרונות עולמיים במאה ה 21.

ההצעה חשובה עקב הפוטנציאל שיש לה למנוע משברי מטבע. כמו כן, הערכה היא כי המס יניב 100-300 מיליארדי דולרים בשנה שיאפשרו לממן יוזמות בינלאומיות חשובות, כמו מאבק בהתחממות גלובלית, מחלות, ורעב. דבר שיעזור לשנות את המגמה בכיוון של פתרונות עולמיים במאה ה 21.

   

 

 

המס על עסקאות של מטבע חוץ תוכנן כדי לשכך את תנודות שערי החליפין. הרעיון הוא פשוט מאוד: בכל פעם שמבצעים חליפין ממטבע אחד לאחר, יגבה מס קטן מהעסקה, נניח, 0.5% מהיקף העסקה. דבר זה ירתיע את הספקולנטים, שכן משקיעים רבים משקיעים את כספם במטבע חוץ על בסיס טווח זמן קצר מאוד. אם יש משיכה מהירה של הכסף הזה, מדינות צריכות להגדיל באופן דרסטי את הריבית על המטבע שלהן כדי שעדיין ישארו אטרקטיבית. אבל ריבית גבוהה היא לעתים קרובות הרת אסון עבור המשק הלאומי, כמו שהוכיחו המשברים של שנות התשעים במקסיקו, דרום מזרח אסיה ורוסיה. המס שלי יחזור חלק שולי מהתמרון לבנקים המנפיקים במדינות קטנות ויהיה אמצעי התנגדות לתכתיבי השווקים הפיננסיים.

 

 

==איך אמור לעבוד מס טובין==

==איך אמור לעבוד מס טובין==

ספקולנטים במטבע חוץ מגלגלים בעסקאות בינלאומיות מעל 1.8 טריליון דולר ביום. השוק המטבעות הוא אדיר, ובעל תנודות חריפות. רובו של הכסף הזה אינו מוקדש לשם השקעה בקניית סחורות, השקעה בפירמות או אפילו השקעה ארוכת טווח במטבע חוץ, אלא משמש לשם ביצוע עסקאות ארביטראז'.  

ספקולנטים במטבע חוץ מגלגלים בעסקאות בינלאומיות מעל 1.8 טריליון דולר ביום. השוק המטבעות הוא אדיר, ובעל תנודות חריפות. רוב הכסף הזה אינו מוקדש לשם השקעה בקניית סחורות, השקעה בפירמות או אפילו השקעה ארוכת טווח במטבע חוץ, אלא משמש לשם ביצוע עסקאות ארביטראז'.  

אם מס טובין יכנס לתוקף, כל עסקה כזו תמוסה בערך של 0.1% עד 0.25% מנפח העסקה (לדוגמא, 10 עד 25 סנט לכל מאה דולר). דבר זה יקטין את התמריץ לביצוע עסקאות מטבע קצרות טווח, שכ-90 אחוזים מהן הן ספקולטיביות, אבל לא ישפיע על השקעות יצרניות ארוכות טווח.

אם מס טובין יכנס לתוקף, כל עסקה כזו תמוסה בערך של 0.1% עד 0.25% מנפח העסקה (לדוגמא, 10 עד 25 סנט לכל מאה דולר). דבר זה יקטין את התמריץ לביצוע עסקאות מטבע קצרות טווח, שכ-90 אחוזים מהן הן ספקולטיביות, אבל לא ישפיע על השקעות יצרניות ארוכות טווח.

כתוצאה מכך יתכווץ נפחם של שווקי הכספים, דבר שיסייע לשקם את האוטונומיה הכלכלית של כל מדינה. מדינות יוכלו שוב להתערב בצורה אפקטיבית כדי להגן על המטבע שלהן מפני פיחות מטבע ומפני משברי מטבע. המס יניב מיליארדי דולרים, הערכת תמלוגי המס עומדת על 100 -300 מיליארד דולר בשנה. ניתן להעביר תמלוגים אלו לקרנות מתוייגות כדי לממן פרוייקטים דחופים ברמה הבינלאומית.

כתוצאה מכך יתכווץ נפחם של שווקי הכספים, דבר שיסייע לשקם את האוטונומיה הכלכלית של כל מדינה. מדינות יוכלו שוב להתערב בצורה אפקטיבית כדי להגן על המטבע שלהן מפני פיחות מטבע ומפני משברי מטבע. המס יניב מיליארדי דולרים, הערכת תמלוגי המס עומדת על 100 -300 מיליארד דולר בשנה. ניתן להעביר תמלוגים אלו לקרנות מתוייגות כדי לממן פרוייקטים דחופים ברמה הבינלאומית.

===האם יש צורך במס?===

== השלכות צפויות של המס ==

 

*[[יציבות מערכת הכספים העולמית]] - חלק מחוסר היציבות של מערכת הכספים נובעת מספקולציות של משקיעים שמגלגלים כמות גדולה של כספים ועל ידי כך מצליחים להרוויח כסף מבלי שהם מייצרים ערך או אפילו משקיעים בפירמות שמייצרות שירותים או מוצרים, המס לא ישפיע על הרווח של המשקיע "קלאסי" שאמור להקיע בפירמה או באפיק שבו הוא מאמין, אבל ישפיע על משקיע ספקולטיבי שמשנה את ההשקעות שלו לפי הרצות מניות ושאר מכשירים פיננסים הבנוייים על ארביטראז'.  

בכלכלה העולמית, קיים מחסור במימון הולם עבור בעיות עולמיות כמו מחלות, עוני ורעב. שינויי האקלים העולמי, הרס יערות, הגידול באוכלוסיה ואבטלה, דלדול שדות הדיג, וזיהום מאיימים על קהילות מקומיות בכל רחבי העולם. פרוייקטים שיכולים לסייע בפתרון בעיות אלה וליצור מקומות עבודה יעלו למעלה מ400 מיליארד דולר בשנה. תורמים פרטיים לא עונים על הצורך, וחלק מהמדינות מקצצות את תקציבי הסיוע שלהם. גישות רב צדדיות חדשות למימון פרוייקטים ציבוריים, כמו מס טויבן, יכולים לספק חלק מהתשובה.

===מה יקרה לתמלוגי המס?===

*[[אי שוויון בינלאומי|פער בין מדינות עשירות לעניות]] - המס אמור להעביר כסף מהמדינות העשירות יותר לפרוייקטים של השקעה במדינות העניות, ובכך להקטין את אי השוויון העולמי. כמו כן, עצם המיסוי יפגע בעיקר בספקולנטים שיושבים במדינות העשירות, ושל המתפרנסים מספקולציות על כסף, ולחזק את מצבם הפיננסי של עובדים ופירמות שעוסקים בייצור מוצרים ריאלים, כמו חקלאות, תעשייה , שירותים וכו'.

יש צוך חיוני לקבוע קווים מנחים וסדר קדימויות, כדי למנוע "מאבקי ירושה" ושחיתות. אזרחים יוכלו לדרוש קריטריון בינלאומי כמו קרנות מתוייגות לעוני, מחלות או סביבה.

* מקור מימון להשקעה בכלכלה העולמית, באופן דומה למוצר ציבורי ברמה הלאומית, קיים מחסור במימון הולם עבור בעיות עולמיות כמו מחלות, עוני ורעב. שינויי האקלים העולמי, הרס יערות, הגידול באוכלוסיה ואבטלה, דלדול שדות הדיג, וזיהום מאיימים על קהילות מקומיות בכל רחבי העולם. על פי חלק מהערכות, פרוייקטים שיכולים לסייע בפתרון בעיות אלה וליצור מקומות עבודה יעלו למעלה מ-400 מיליארד דולר בשנה. תורמים פרטיים לא מתקרבים לסכומים כאלה. גישות רב צדדיות חדשות למימון פרוייקטים ציבוריים, כמו מס טובין, יכולים לספק חלק מהתשובה.

===מי הן הקבוצות התומכות בגישה זו? ===

==מאבקים למען מס טובין==

יש קבוצות רבות התומכות ביישום המס. ממועצת הכנסיות העולמית ועד ארגון העובדים AFL-CIO, מהרשת העולמית למען יערות הגשם ([http://www.ran.org Rainforest Action Network- RAN]) ועד [http://www.globalexchange.org/ Global Exchange], מ- Eurodad ועד War on Want, ארגונים קטנים וגדולים ברחבי העולם תומכים בהצעה.

יש קבוצות רבות התומכות ביישום המס. ממועצת הכנסיות העולמית ועד ארגון העובדים AFL-CIO, מהרשת העולמית למען יערות הגשם ([http://www.ran.org Rainforest Action Network- RAN]) ועד [http://www.globalexchange.org/ Global Exchange], מ- Eurodad ועד War on Want, ארגונים קטנים וגדולים ברחבי העולם תומכים בהצעה.

* פתיחה של סניף מקומי לקידום מס טויבין בקהילה שלכם, ופעולה לקידום הצעות מקומיות בעיר שלכם ולשכנע את חברי הכנסת שלהם הצבעתם לקדם את הנושא.

* פתיחה של סניף מקומי לקידום מס טויבין בקהילה שלכם, ופעולה לקידום הצעות מקומיות בעיר שלכם ולשכנע את חברי הכנסת שלהם הצבעתם לקדם את הנושא.

==מס רובין הוד==

==מס רובין הוד==

מספר ארגונים בריטיים החלו באחרונה ליזום קמפיין של "מס רובין הוד"  - לנצל את המודעות הציבורית לכך שאם הציבור סייע לבנקים לצאת מהמשבר אליו נקלעו בנקים במשבר האשראי של 2008, הציבור יכול כעת לדרוש מהבנקים ליישם מס רובין הוד שדומה מאוד למס טובין, אבל מיושם על הבנקים.  

מספר ארגונים בריטיים החלו באחרונה ליזום קמפיין של "מס רובין הוד"  - לנצל את המודעות הציבורית לכך שאם הציבור סייע לבנקים לצאת מהמשבר אליו נקלעו בנקים במשבר האשראי של 2008, הציבור יכול כעת לדרוש מהבנקים ליישם מס רובין הוד שדומה מאוד למס טובין, אבל מיושם על הבנקים.