שינויים

[[קובץ:Why Nations Fail.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "מדוע אומות נכשלות"]]

[[קובץ:Why Nations Fail.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "מדוע אומות נכשלות".]]

'''מדוע אומות נכשלות: המקורות לעוצמה, שגשוג ועוני''' (באנגלית: '''Why Nations Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty''') הוא ספר עיון משנת 2012 שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאיים [[דרון אסמוגלו]] פרופסור מ-MIT ו[[ג'יימס רובינזון]] פרופסור מהרווארד. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (כמו מאלי לדוגמה) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ובכך הם משייכים את הספר לזרם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]].  

'''מדוע אומות נכשלות: המקורות לעוצמה, שגשוג ועוני''' (באנגלית: '''Why Nations Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty''') הוא ספר עיון משנת 2012 שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאים [[דרון אסמוגלו]] פרופסור מ-MIT ו[[ג'יימס רובינזון]] פרופסור מהרווארד. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה [[נורווגיה]]) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (כמו מאלי לדוגמה) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] ובכך הם משייכים את הספר לזרם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]].  

הספר מספק דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת ב[[צמיחה כלכלית]] נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. '''[[מוסדות משתפים]]''' (Inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש [[ביזור]] של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או [[ריכוזיות כלכלית]] והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון ו[[זכויות קניין]], לעומתם יש '''מוסדות נצלניים''' או לקחניים (Extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.  

הספר מספק דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת ב[[צמיחה כלכלית]] נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. '''[[מוסדות משתפים]]''' (Inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש [[ביזור]] של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או [[ריכוזיות כלכלית]] והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון ו[[זכויות קניין]], לעומתם יש '''מוסדות נצלניים''' או לקחניים (Extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.  

ביקורת אחת על הספר הוא שהכותבים לא הציגו די עובדות סטטיסטיות ומסגרת טיעונים יותר עמידה לבחינה כדי לתמוך בטענות שלהם.  

ביקורת אחת על הספר הוא שהכותבים לא הציגו די עובדות סטטיסטיות ומסגרת טיעונים יותר עמידה לבחינה כדי לתמוך בטענות שלהם.  

[[ג'ארד דיימונד]] מבקר את הכותבים בגלל מיקוד חזק מידי על [[מוסד חברתי|מוסדות חברתייפ]]. לטענתו הדבר גורם לכך שהם מזניחים או מתעלמים לגמרי מגורמים אחרים כמו [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]] או בידוד גאוגרפי מאיזורים אחרים. כמו כן הוא טוען שגם במסגרת הניתוח המוסדי, המיקוד במוסדות משתפים גורם לכותבים להתעלם מכך ש[[משאב טבע|משאבים טבעיים]] יכולים להיות צרה או בעיה ([[קללת המשאבים]]). יחד עם זאת דיימונד גם משבח את הספר וטוען כי הוא דרך מצויינת לקורא הממוצע להבין את החשיבות של מוסדות, בהשוואה לרוב הכתיבה [[חקר הכלכלה|האקדמית הכלכלית]]. וכי זה צריך להיות "ספר חובה" לפוליטיקאים ולכל מי שהנושא של [[פיתוח כלכלי]] מעניין אותו. [http://www.nybooks.com/articles/archives/2012/jun/07/what-makes-countries-rich-or-poor/]

[[ג'ארד דיימונד]] מבקר את הכותבים בגלל מיקוד חזק מידי על [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]]. לטענתו הדבר גורם לכך שהם מזניחים או מתעלמים לגמרי מגורמים אחרים כמו [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]] או בידוד גאוגרפי מאיזורים אחרים. כמו כן הוא טוען שגם במסגרת הניתוח המוסדי, המיקוד במוסדות משתפים גורם לכותבים להתעלם מכך ש[[משאב טבע|משאבים טבעיים]] יכולים להיות צרה או בעיה ([[קללת המשאבים]]). יחד עם זאת דיימונד גם משבח את הספר וטוען כי הוא דרך מצויינת לקורא הממוצע להבין את החשיבות של מוסדות, בהשוואה לרוב הכתיבה [[חקר הכלכלה|האקדמית הכלכלית]]. וכי זה צריך להיות "ספר חובה" לפוליטיקאים ולכל מי שהנושא של [[פיתוח כלכלי]] מעניין אותו. [http://www.nybooks.com/articles/archives/2012/jun/07/what-makes-countries-rich-or-poor/]

כלכלן הפיתוח [[ג'פרי זאקס]] מבקר את הספר בטענה שהוא מתעלם מגורמי השפעה נוספים, כמו גאוגרפיה.  

כלכלן הפיתוח [[ג'פרי זאקס]] מבקר את הספר בטענה שהוא מתעלם מגורמי השפעה נוספים, כמו גאוגרפיה.