שינויים

'''התחממות עולמית''' (באנגלית: '''Global warming''') או '''התחממות גלובלית''' הוא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה מאז 1830 ובמיוחד בעשורים האחרונים ב[[טמפרטורה]] הממוצעת של ה[[אטמוספירה]] ושל [[אוקיינוס|האוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]]. [[השפעות ההתחממות העולמית]] הן רחבות ומסועפות ולא בהכרח גורמות לחימום של כל מקום בכדור הארץ - כדי לציין מורכבות זו משתמשים במונח של שינוי אקלים (באנגלית Climate Change). בעבר היו מספר [[שינוי אקלים]] טבעיים. התחממות שינוי אקלים משפיעים על אזורים שונים לדוגמה  [[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|שינוי אקלים במזרח התיכון]] ו[[שינויי אקלים בישראל]].  מקור המידע המלא ביותר על הנושא בעשורים האחרונים הם הדוחות של [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] שמסכמים אלפי דו"חות מדעיים של [[חקר האקלים|חוקרי אקלים]] ומדענים נוספים. בספטמבר 2019 - הודיע [[ארגון המטאורולוגיה העולמי]] כי התחממות עולמית האיצה בחמש השנים האחרונות ועומדת על 1.1 מעלות מעל רמת הטמפרטורות לפני העידן התעשייתי, וכי [[עומס חום|גלי חום]] מהווים גורם קטלני. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3771031,00.html]

'''התחממות עולמית''' (באנגלית: '''Global warming''') או '''התחממות גלובלית''' הוא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה מאז 1830 ובמיוחד בעשורים האחרונים ב[[טמפרטורה]] הממוצעת של ה[[אטמוספירה]] ושל [[אוקיינוס|האוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]]. [[השפעות ההתחממות העולמית]] הן רחבות ומסועפות ולא בהכרח גורמות לחימום של כל מקום בכדור הארץ - כדי לציין מורכבות זו משתמשים במונח של שינוי אקלים (באנגלית Climate Change). בעבר היו מספר [[שינוי אקלים]] טבעיים. התחממות שינוי אקלים משפיעים על אזורים שונים לדוגמה  [[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|שינוי אקלים במזרח התיכון]] ו[[שינויי אקלים בישראל]].  מקור המידע המלא ביותר על הנושא בעשורים האחרונים הם הדוחות של [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] שמסכמים אלפי דו"חות מדעיים של [[חקר האקלים|חוקרי אקלים]] ומדענים נוספים. בספטמבר 2019 - הודיע [[ארגון המטאורולוגיה העולמי]] כי התחממות עולמית האיצה בחמש השנים האחרונות ועומדת על 1.1 מעלות מעל רמת הטמפרטורות לפני העידן התעשייתי, וכי [[עומס חום|גלי חום]] מהווים גורם קטלני. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3771031,00.html]

[[הגורמים להתחממות העולמית]], [[קונצנזוס מדעי|לפי דעתה של רוב הקהילה המדעית]] הם פעילויות אנושיות, בעיקר פליטה של [[גזי חממה]], אשר גורמת להתחזקות [[אפקט החממה]]{{הערה|Sceptical Science [https://www.skepticalscience.com/global-warming-scientific-consensus-advanced.htm The 97% consensus on global warming] 08.05.2016}}{{הערה|KAREN GRAHAM [http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095 Evidence for man-made global warming hits 'gold standard'Read more: http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095#ixzz5hUGOPgDq] 26 לפברואר 2019 digital journal}}. אין גוף מדעי בעל עמדה לאומית או בין לאומית החולק על דעה זו{{הערה|NASA [ https://climate.nasa.gov/scientific-consensus/ Scientific consensus: Earth's climate is warming] 12.09.2018}}{{הערה|לשכת מושל קליפורניה לתכנון ומחקר [https://web.archive.org/web/20170807111205/https://www.opr.ca.gov/s_listoforganizations.php List of Worldwide Scientific Organizations]2011}}  <ref name="Oreskes">Oreskes, Naomi (2004). "[http://www.sciencemag.org/content/306/5702/1686.full Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change]". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.</ref>.  מחלוקות בנוגע לעובדות המרכזיות של התחממות עולמית קיימות בעיקר בתקשורת ומעט מאוד בין המדענים. מכאן ששינויי האקלים קשורים לכל הבעיות הסביבתיות המשמעותיות, כי הן, כולן, מגבירים את פליטות גזי החממה: [[זיהום אוויר]], [[כריתת יערות]], [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[תלות ברכב הפרטי]] וכדומה. בשנים האחרונות נחשפו מספר אפיקים של [[הכחשת אקלים]] - מאמץ מכוון של חברות גדולות כמו חברות [[נפט]] לבלבל את הציבור או להסתיר ממנו עובדות חשובות. אם קראת, ראית או שמעת טענות של [[הכחשה של שינויי אקלים|מכחישי אקלים]] וברצונך להבין את העמדה המדעית - ראה/ראי דף [[תשובות לטענות של "מכחישי אקלים"]].

[[הגורמים להתחממות העולמית]], [[קונצנזוס מדעי|לפי דעתה של רוב הקהילה המדעית]] הם פעילויות אנושיות, בעיקר פליטה של [[גזי חממה]], אשר גורמת להתחזקות [[אפקט החממה]]{{הערה|Sceptical Science [https://www.skepticalscience.com/global-warming-scientific-consensus-advanced.htm The 97% consensus on global warming] 08.05.2016}}{{הערה|KAREN GRAHAM [http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095 Evidence for man-made global warming hits 'gold standard'Read more: http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095#ixzz5hUGOPgDq] 26 בפברואר 2019 digital journal}}. אין גוף מדעי בעל עמדה לאומית או בין לאומית החולק על דעה זו{{הערה|NASA [ https://climate.nasa.gov/scientific-consensus/ Scientific consensus: Earth's climate is warming] 12.09.2018}}{{הערה|לשכת מושל קליפורניה לתכנון ומחקר [https://web.archive.org/web/20170807111205/https://www.opr.ca.gov/s_listoforganizations.php List of Worldwide Scientific Organizations]2011}}  <ref name="Oreskes">Oreskes, Naomi (2004). "[http://www.sciencemag.org/content/306/5702/1686.full Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change]". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.</ref>.  מחלוקות בנוגע לעובדות המרכזיות של התחממות עולמית קיימות בעיקר בתקשורת ומעט מאוד בין המדענים. מכאן ששינויי האקלים קשורים לכל הבעיות הסביבתיות המשמעותיות, כי הן, כולן, מגבירים את פליטות גזי החממה: [[זיהום אוויר]], [[כריתת יערות]], [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[תלות ברכב הפרטי]] וכדומה. בשנים האחרונות נחשפו מספר אפיקים של [[הכחשת אקלים]] - מאמץ מכוון של חברות גדולות כמו חברות [[נפט]] לבלבל את הציבור או להסתיר ממנו עובדות חשובות. אם קראת, ראית או שמעת טענות של [[הכחשה של שינויי אקלים|מכחישי אקלים]] וברצונך להבין את העמדה המדעית - ראה/ראי דף [[תשובות לטענות של "מכחישי אקלים"]].

[[השפעות ההתחממות העולמית]] הם רבות וחלקן הרסנית. הם כוללות [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|המסת קרחונים ושלגים]], [[השפעת ההתחממות העולמית על החקלאות|פגיעה בחקלאות]], יותר [[השפעת שינויי האקלים על סופות|אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים]], [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|גלי חום]], [[עליית מפלס פני הים]], [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור| התגברות הבצורות ומדבור]], פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}. לדוגמה, [[ישראל ושינוי אקלים|בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום]] ודבר זה השפיע ככל הנראה על [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|משק המים]] ועל העוצמה של [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בין השנים [[1990]] ו-[[2100]] הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [http://www.sciencemag.org/cgi/reprint/309/5731/100.pdf]. התחממות זו צפויה להגביר משמעותית את ההשפעות של שינויי אקלים, כך שזה יכול להגיע ל[[הכחדה המונית| הכחדה המונית]]. רבים חושבים שזו הבעיה מספר 1 של האנושות כעת{{הערה|Campaign against Climate Change [https://www.campaigncc.org/climate_threat An Introduction to the Climate Threat]}}.

[[השפעות ההתחממות העולמית]] הם רבות וחלקן הרסנית. הם כוללות [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|המסת קרחונים ושלגים]], [[השפעת ההתחממות העולמית על החקלאות|פגיעה בחקלאות]], יותר [[השפעת שינויי האקלים על סופות|אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים]], [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|גלי חום]], [[עליית מפלס פני הים]], [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור| התגברות הבצורות ומדבור]], פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}. לדוגמה, [[ישראל ושינוי אקלים|בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום]] ודבר זה השפיע ככל הנראה על [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|משק המים]] ועל העוצמה של [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בין השנים [[1990]] ו-[[2100]] הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [http://www.sciencemag.org/cgi/reprint/309/5731/100.pdf]. התחממות זו צפויה להגביר משמעותית את ההשפעות של שינויי אקלים, כך שזה יכול להגיע ל[[הכחדה המונית| הכחדה המונית]]. רבים חושבים שזו הבעיה מספר 1 של האנושות כעת{{הערה|Campaign against Climate Change [https://www.campaigncc.org/climate_threat An Introduction to the Climate Threat]}}.

"[[גרף מקל ההוקי]]" - נתונים היסטוריים של טמפרטורות לאורך 2000 השנים האחרונות על פי שחזורים שונים, מוחלקים, על פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.]]  

"[[גרף מקל ההוקי]]" - נתונים היסטוריים של טמפרטורות לאורך 2000 השנים האחרונות על פי שחזורים שונים, מוחלקים, על פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.]]  

במשך כ-10,000 שנה, מסוף תקופת הקרח האחרונה ועד למאה ה-19 נהנתה האנושות מטמפרטורות קבועות יחסית. החל מ-1830 בערך נצפתה עליה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים{{הערה|Nerilie J. Abram, Helen V. McGregor, Jessica E. Tierney, Michael N. Evans, Nicholas P. McKay, Darrell S. Kaufman & the PAGES 2k Consortium [https://www.nature.com/articles/nature19082Early onset of industrial-era warming across the oceans and continents] 24 לאוגוסט 2016, Nature}}{{הערה|GRAHAM LLOYD

במשך כ-10,000 שנה, מסוף תקופת הקרח האחרונה ועד למאה ה-19 נהנתה האנושות מטמפרטורות קבועות יחסית. החל מ-1830 בערך נצפתה עליה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים{{הערה|Nerilie J. Abram, Helen V. McGregor, Jessica E. Tierney, Michael N. Evans, Nicholas P. McKay, Darrell S. Kaufman & the PAGES 2k Consortium [https://www.nature.com/articles/nature19082Early onset of industrial-era warming across the oceans and continents] 24 באוגוסט 2016, Nature}}{{הערה|GRAHAM LLOYD

Environment Editor [https://www.theaustralian.com.au/news/world/global-warming-may-have-begun-in-1830-nasa-scientists-say/news-story/f1c95f179a68fedbe385e7662df3495f Global warming may have begun in 1830, NASA scientists say] 25.08.2016,  

Environment Editor [https://www.theaustralian.com.au/news/world/global-warming-may-have-begun-in-1830-nasa-scientists-say/news-story/f1c95f179a68fedbe385e7662df3495f Global warming may have begun in 1830, NASA scientists say] 25.08.2016,  

The Australian}}. עליה זו מתאימה לתאוריה בתחום [[חקר האקלים]] האומרת שישנה התחממות בגלל התחזקות [[אפקט החממה]] עקב פליטת גזי חממה על ידי האנושות. התאוריה נוסחה בשנות ה-70 וצברה יותר ויותר אישושים בתצפיות וניסויים וקיבלה תמיכה גדולה והולכת בתחום חקר האקלים.

The Australian}}. עליה זו מתאימה לתאוריה בתחום [[חקר האקלים]] האומרת שישנה התחממות בגלל התחזקות [[אפקט החממה]] עקב פליטת גזי חממה על ידי האנושות. התאוריה נוסחה בשנות ה-70 וצברה יותר ויותר אישושים בתצפיות וניסויים וקיבלה תמיכה גדולה והולכת בתחום חקר האקלים.

in the context of strengthening the global response

in the context of strengthening the global response

to the threat of climate change, sustainable

to the threat of climate change, sustainable

development, and efforts to eradicate poverty] 6 לאוקטובר 2018}}

development, and efforts to eradicate poverty] 6 באוקטובר 2018}}

ב-2014 הפנל ציין שבשנים 1880-2012 הטמפרטורה העולמית עלתה ב-0.85 מעלות צלזיוס, ושיש "סבירות גבוהה ביותר שרוב ההתחממות שנצפתה ב-50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות". דעתו שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות ה[[ג'י 8]], היא {{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

ב-2014 הפנל ציין שבשנים 1880-2012 הטמפרטורה העולמית עלתה ב-0.85 מעלות צלזיוס, ושיש "סבירות גבוהה ביותר שרוב ההתחממות שנצפתה ב-50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות". דעתו שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות ה[[ג'י 8]], היא {{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי [[הסביבה הטבעית]] והן לגבי [[ציביליזציה|אורח החיים האנושי]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים.  שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - לדוגמה קירור של אזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]]. התחממות עולמית נחשבת כיום כ[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון לאסון עולמי]]{{הערה|Science and Security Board

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי [[הסביבה הטבעית]] והן לגבי [[ציביליזציה|אורח החיים האנושי]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים.  שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - לדוגמה קירור של אזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]]. התחממות עולמית נחשבת כיום כ[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון לאסון עולמי]]{{הערה|Science and Security Board

Bulletin of the Atomic Scientists [https://thebulletin.org/doomsday-clock/current-time/ A new abnormal:

Bulletin of the Atomic Scientists [https://thebulletin.org/doomsday-clock/current-time/ A new abnormal:

It is still 2 minutes to midnight 2019 Doomsday Clock Statement] 24 לינואר 2019}}.  

It is still 2 minutes to midnight 2019 Doomsday Clock Statement] 24 בינואר 2019}}.  

{{בעיות סביבתיות}}

{{בעיות סביבתיות}}

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/index.htm]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמה כבר בשנת 2006 למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי [[שטפון|שטפונות]], הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ו[[פליטים סביבתיים]](רויטרס, 9 בפברואר 2006) [http://www.commondreams.org/headlines06/0209-05.htm]

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/index.htm]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמה כבר בשנת 2006 למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי [[שטפון|שטפונות]], הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ו[[פליטים סביבתיים]](רויטרס, 9 בפברואר 2006) [http://www.commondreams.org/headlines06/0209-05.htm]

   Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}.   

   Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}.   

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם [[החמצת אוקיינוסים]], זיהום מ[[פלסטיק]], [[זיהום מים]], עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}.

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם [[החמצת אוקיינוסים]], זיהום מ[[פלסטיק]], [[זיהום מים]], עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}.

==== עליית פני הים ====

==== עליית פני הים ====

{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}

{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}

אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים היא [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]]. סיבה אחת לכך היא [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|הפשרת הקרחונים]], בעיקר בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. סיבה נוספת המובילה לכך היא ההתחממות המים באוקיינוסים שגורמת להגדלת הנפח שלהן. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר עם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פגיעה בחקלאות, [[פליטים סביבתיים]], [[המלחת בארות שתייה]].  

אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים היא [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]]. סיבה אחת לכך היא [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|הפשרת הקרחונים]], בעיקר בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. סיבה נוספת המובילה לכך היא ההתחממות המים באוקיינוסים שגורמת להגדלת הנפח שלהן. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר עם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פגיעה בחקלאות, [[פליטים סביבתיים]], [[המלחת בארות שתייה]].  

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 לאוגוסט 2018, climate.gov}}. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}} מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}}{{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 באוגוסט 2018, climate.gov}}. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}} מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}}{{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים. חלקם ב[[מדינות העניות]] וחקלם במדינות עשירות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר כוללות את סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה טיילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה {{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}. אחד האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}.

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים. חלקם ב[[מדינות העניות]] וחקלם במדינות עשירות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר כוללות את סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה טיילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה {{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}. אחד האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}.

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017{{הערה|Michael Slezak [https://www.theguardian.com/environment/2017/nov/03/more-coral-bleaching-feared-for-great-barrier-reef-in-coming-months More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months] 03.11.2017}}. בנובמבר 2017 החלו החוקרים לנסות להצמיח אלמוגים חדשים במקום והחוקרים מקווים שזה יעזור לשקם את השונית{{הערה|Laura Polson [http://www.smh.com.au/environment/climate-change/scientists-grow-baby-coral-on-barrier-reef-20171126-p4yx7v.html Scientists grow baby coral on Barrier Reef] 26.11.2017, The Sydney Morning Herald}},אבל כדי שהאלמוגים יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה בשבילם.

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017{{הערה|Michael Slezak [https://www.theguardian.com/environment/2017/nov/03/more-coral-bleaching-feared-for-great-barrier-reef-in-coming-months More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months] 03.11.2017}}. בנובמבר 2017 החלו החוקרים לנסות להצמיח אלמוגים חדשים במקום והחוקרים מקווים שזה יעזור לשקם את השונית{{הערה|Laura Polson [http://www.smh.com.au/environment/climate-change/scientists-grow-baby-coral-on-barrier-reef-20171126-p4yx7v.html Scientists grow baby coral on Barrier Reef] 26.11.2017, The Sydney Morning Herald}},אבל כדי שהאלמוגים יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה בשבילם.

==== פגיעה בפיטופלנקטון ====

==== פגיעה בפיטופלנקטון ====

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. הפיטופלנקטון לא רק מהווה בסיס לכל המערכות האקולוגיות באוקיינוס, אלה גם מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט על ידי קולטים טבעיים. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}..

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. הפיטופלנקטון לא רק מהווה בסיס לכל המערכות האקולוגיות באוקיינוס, אלה גם מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט על ידי קולטים טבעיים. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}..

==== ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים ====

==== ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים ====

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו [[סקנדינביה]]  ו[[בריטניה]], שמחוממים היום על ידי [[זרם הגולף]]. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[http://www.nature.com/nclimate/journal/v4/n2/full/nclimate2100.html][http://e360.yale.edu/feature/el_nino_and_climate_change_wild_weather_may_get_wilder/2960/][http://www.scientificamerican.com/article/study-strengthens-link-between-el-nino-and-climate-change/] {{הערה|Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change]

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו [[סקנדינביה]]  ו[[בריטניה]], שמחוממים היום על ידי [[זרם הגולף]]. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[http://www.nature.com/nclimate/journal/v4/n2/full/nclimate2100.html][http://e360.yale.edu/feature/el_nino_and_climate_change_wild_weather_may_get_wilder/2960/][http://www.scientificamerican.com/article/study-strengthens-link-between-el-nino-and-climate-change/] {{הערה|Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change]

===השפעות על המערכת האקולוגית===

===השפעות על המערכת האקולוגית===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אירוע ההכחדה בהולוקן]], [[השפעת שינויי האקלים על המערכות האקולוגיות]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אירוע ההכחדה בהולוקן]], [[השפעת שינויי האקלים על המערכות האקולוגיות]]}}

התחממות עולמית נחשבת כיום כאחד הגורמים החשובים ל[[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - [[הכחדה המונית]] של חלק ניכר מהמינים בכדור הארץ שמתרחשת כיום. 47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018}}:

התחממות עולמית נחשבת כיום כאחד הגורמים החשובים ל[[אירוע ההכחדה בהולוקן]] - [[הכחדה המונית]] של חלק ניכר מהמינים בכדור הארץ שמתרחשת כיום. 47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ביוני 2018}}:

{| class="wikitable"

{| class="wikitable"

[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. עצירת כריתת היערות וייעור יכולים לספק כ-30% מפטרון בעיית משבר האקלים{{הערה|José Graziano da Silva Achim Steiner Erik Solheim [http://www.undp.org/content/undp/en/home/blog/2018/Forests-A-natural-solution-to-climate-change-crucial-for-a-sustainable-future.html Forests: A natural solution to climate change, crucial for a sustainable future] השלישי לאוקטובר 2018, United Nations Development Programme}}.

[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. עצירת כריתת היערות וייעור יכולים לספק כ-30% מפטרון בעיית משבר האקלים{{הערה|José Graziano da Silva Achim Steiner Erik Solheim [http://www.undp.org/content/undp/en/home/blog/2018/Forests-A-natural-solution-to-climate-change-crucial-for-a-sustainable-future.html Forests: A natural solution to climate change, crucial for a sustainable future] השלישי לאוקטובר 2018, United Nations Development Programme}}.

לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר, 2018}}.  

לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 באוקטובר, 2018}}.  

מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב-24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] {{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב-24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] {{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.