שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסר בית אחד ,  12:28, 17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "(\d{1,2}) ב(ינואר|פברואר|מרץ|אפריל|מאי|יוני|יולי|אוגוסט|ספטמבר|אוקטובר|נובמבר|דצמבר)(\]\])?, (\[\[)?(\d{3,4})" ב־"$1 ב$2$3 $4$5"
שורה 517: שורה 517:  
ההנחה הרווחת כיום (2018) היא כי בכל מקרה לפחות חלק מההיבטים של התחממות עולמית קיימים ומשפיעים כבר כיום, וכי יש להתמודד איתם במקביל להקטנת הסיכון להתחממות נוספות. צעדים אלה מתרכזים בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של [[בטחון מזון]].
 
ההנחה הרווחת כיום (2018) היא כי בכל מקרה לפחות חלק מההיבטים של התחממות עולמית קיימים ומשפיעים כבר כיום, וכי יש להתמודד איתם במקביל להקטנת הסיכון להתחממות נוספות. צעדים אלה מתרכזים בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של [[בטחון מזון]].
 
==== אספקת מזון ומים למדינות נפגעות ====
 
==== אספקת מזון ומים למדינות נפגעות ====
אחת מהשיטות להסתגלות לשינויי אקלים. ישנם ארגונים שונים העוסקים בנושא זה. ישראל, לדוגמה, מייצאת טכנולוגיות שונות לשימור מים למדינות נפגעות: השקייה בטפטפות, מחזור שפכים, חממות, טיהור מים ביולוגי, מניעת דליפות צנרת. שיטה יותר שנויה במחלוקת היא ההתפלה{{הערה|אלעד פרנקל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5013580,00.html כך הפכה ישראל למעצמת מים] 8 בספטמבר, 2018}}.
+
אחת מהשיטות להסתגלות לשינויי אקלים. ישנם ארגונים שונים העוסקים בנושא זה. ישראל, לדוגמה, מייצאת טכנולוגיות שונות לשימור מים למדינות נפגעות: השקייה בטפטפות, מחזור שפכים, חממות, טיהור מים ביולוגי, מניעת דליפות צנרת. שיטה יותר שנויה במחלוקת היא ההתפלה{{הערה|אלעד פרנקל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5013580,00.html כך הפכה ישראל למעצמת מים] 8 בספטמבר 2018}}.
    
==== קליטת פליטי אקלים ====
 
==== קליטת פליטי אקלים ====

תפריט ניווט