שורה 6: |
שורה 6: |
| פילוסופיה היא המקור העתיק של כל ענפי המחקר והמדע. בליבת הפילוסופיה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה והטלת ספק במובן מאליו. בגלל היבט זה הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר וגיבוש השקפה לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים. | | פילוסופיה היא המקור העתיק של כל ענפי המחקר והמדע. בליבת הפילוסופיה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה והטלת ספק במובן מאליו. בגלל היבט זה הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר וגיבוש השקפה לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים. |
| | | |
− | עם זאת, ההתקדמות הגדולה בתחומי מדעי הטבע, התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של היקש הלוגי עם ניסויים אמפיריים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שמניבים תצפיות מפתיעות, שגורמות לניסוח מחדש של הכללים הישנים ולפרשנות מחודשת של התצפיות הקודמות. | + | עם זאת, [[ציר זמן של המהפכה המדעית|ההתקדמות הגדולה בתחומי מדעי הטבע]], התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של היקש הלוגי עם ניסויים אמפיריים יחד עם כלים נוספים כמו ביקורת עמיתים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שמניבים תצפיות מפתיעות, שגורמות לניסוח מחדש של הכללים הישנים ולפרשנות מחודשת של התצפיות הקודמות. פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען קרל פופר כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא שיבנה תאוריה חדשה, מדוייקת יותר. |
| | | |
− | פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען קרל פופר כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא שיבנה תאוריה חדשה.
| + | מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם [[כלכלה נאו-קלאסית]], מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאות ה-17-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על [[הסביבה הטבעית|הטבע]], על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות. |
| | | |
− | מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם [[כלכלה נאו-קלאסית]], מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על [[הסביבה הטבעית|הטבע]], על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות.
| + | לדוגמה ההנחה [[רציונליזם|שבני אדם מתנהגים בצורה רציונלית]]. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של [[דניאל כהנמן]], [[עמוס טברסקי]], [[ריצ'רד ת'יילר]] ואחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות, [[הטיה קוגניטיבית]] והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי. |
− | | |
− | לדוגמה ההנחה [[רציונליזם|שבני אדם מתנהגים בצורה רציונלית]]. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות, [[הטיה קוגניטיבית]] והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי. | |
| | | |
| במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, הייתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. לדוגמה אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו, וגם זה תוך התעלמות ממגבלות אחרות של המוח. | | במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, הייתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. לדוגמה אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו, וגם זה תוך התעלמות ממגבלות אחרות של המוח. |
| | | |
− | אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת בספר [[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את "השכל הישר" שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהירויות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוונטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה. | + | אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את "השכל הישר" שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהירויות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוונטים.{{הערה|[[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]]}} השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה. |
| | | |
| ==היררכיה מדעית== | | ==היררכיה מדעית== |